משכן העדות קמג

בושה חשיב עדות שיכול להזימה. כיון דאם יוזמו יפסלו לעדות עכ"פ ויהי' להם בושה דכ"ע יודעי' שהם עידי שקר. ובזה ל"ק מכל הפוסקים שהביא הש"ך בסי' ל"ג דמבואר דבעי' בד"מ עדות שילה"ז כמ"ש דכל זה היא בזה"ז ובודאי לאו טעמם למען נוכל לקיים דין הזמה רק למען יהי' להם יראת הבושה להעיד שקר וזה הוא גם בד"מ. ומיושב בזה דברי הרמ"א דבד"מ כתב בטריפה שהוא כשר להעיד בעדות ממון. ואף דהוא פסול לעדות נפשות היא משום דבעי' עדות שיכול להזימה משא"כ בד"מ דל"ב עדות שיכול להזימה כשר. [ועל קו' הש"ך על הב"י ורמ"א הא בד"מ נוכל לקיים בטריפה גם כאשר זמם עי' מש"ל בפ' הבא] והקשה הסמ"ע אמאי לא הגיה על המחבר בסעיף י"ז דפסק דעדים הקרובים לדיינים פסולים והיא מטעם שהיא עדות שאאי"ל דלא יקבלו הזמה על הקרובים והא להרמ"א ל"ב בממון עדות שיכול להזימה עי"ש בס"ק כ"ו אבל לפמ"ש ניחא דוקא בטריפה דבזה לענין הבושה ושיהי' נפסל להזמה לענין זה חשיב עדות שילה"ז דאם יוזם את הטריפה יפסל ג"כ ויהי' לו בושה רק משום כאשר זמם חשיב עדות שאאי"ל. וזה ל"ב בממון. אבל עדים הקרובים לדיינים פסולים למען יהי' להם עכ"פ עונש הבושה כמ"ש:

והנוב"י מחליט להיפך דכיון דל"ב בד"מ עדות שילה"ז ממילא אינו פוסל אינו יודע בחקירות. ולזה הא קשה אמאי יהי' עדים הקרובים לדיינים פסולים בד"מ כיון דל"ב עדות שילה"ז. וכתב לישב דמשו"ה דייק הגמ' בהא דקרובים משפט אחד יהי' לכם משפט השוה לכם דלא מצינו הך משפט השוה לכם בכל מקום רק בקרובים ובפ' אחד ד"מ ואחד דינ"פ בדו"ח משום דכתיב משפט אחד לא נזכר הך משפט השוה לכם. ולזה פי' הוא דכוונת הגמ' בהך דמשפט השוה לכם היא אף דהטעם דהפסול קרובים להדדי בדנ"פ דהיא משום דהיא עדות שאאי"ל ל"ש בד"מ אפ"ה אמרי' מכח גזירת הכתוב משפט השוה לכם שיהי' פסולים עי"ש. והדוחק מבואר. גם לא אדע אמאי לא קאמר גם בהא דבודקים בד"מ בדו"ח. משום משפט אחד משפט השוה לכם. דהא מפשטות הדו"ח הוא למען יהי' עדות שיכול להזימה. ובד"מ הא ל"ב עדות שיכול להזימה וה"ל לפרש ג"כ הך דמשפט השוה לכם. ומה דכתב הוא דבד"מ החקירות הם כמו הבדיקות. וגם בדנ"פ החקירות הם כמו הבדיקות. וי"ל דמשו"ה ל"ק משפט השוה. מ"מ זה אינו ע"פ דרכו דבד"מ הבדיקות אינם פוסלים מה"ת. וגם אמאי לא גמרי' גם לענין זה משפט השוה לכם שיהי' איני יודע בחקירות פוסל גם בד"מ כמו בדנ"פ אף דל"ש הטעם ולזה נ"ל כמ"ש דגם בד"מ איני יודע פוסל משום דבעי' עכ"פ שיהי' ראוי להזמה למען יהי' להם יראת עונש הזמה, למען יהי' בזוין אם יוזמו. ומשו"ה אינו יודע בחקירות פוסל גם בד"מ וגם משו"ה עדים הקרובים לדיינים פסולים גם בד"מ כמ"ש. ועל מה דדייק על הא דאמרי' גבי קרובים משפט השוה לכם בארתי את זה בשער... דהא קרובים לאו פסולים משום דחשודין לשקר. וגם הא פסולים אפי' לחוב ולחוב ודאי לא ישקרו. ולזה האיך נוכל ללמוד ד"מ מדינ"פ ממשפט אחד. דילמא דוקא בדינ"פ דבעי' עדים דוקא ואומדנא לא מהני וכיון דקרובין ל"ח עדים לא מתקיים העדות. משא"כ בד"מ דגם מיגו מהני. ואמאי לא יהי' מהני עדות קרובים אם גם דלא מהני בתורת עדות מ"מ לא יהי' גרע ממיגו. רק דנימא דלאחר דפסלה רחמנא קרובים גם בד"מ ממשפט אחד. ממילא הקרובים לא אמרו בתורת עדות כיון דידעו דאינם עדים בדבר. ולא יהי' מהני עדותן כלל ממילא דלא דקדקו בעדותן ואינם אומרים בתורת עדות וממילא דלא ידעינן אם העדות היא אמת. דדוקא היכא דהעדים אומרי' עדותן בתורת עדות אזי ידעינן דהמעשה היא אמת דלא יעברו על ל"ת וגם צריכים, לדקדק היטב בעדותן שלא יהי' מוטעים בדבר משא"כ אם אינם אומרים בתורת עדות לא ידעי' אם המעשה היא אמת, דיכול להיות דלא דקדקו בעדותן ואמרו ע"פ אומדנא. וגם אם אמרו שקר כיון דלא עברו על ל"ת וממילא דלא ידעינן אם המעשה היא אמת. ולכן לאחר דפסלה התורה קרובים לעדות לא ידעי' אם המעשה היא אמת כיון דאינם אומרים בתורת עדות. ולזה דייק הגמ' משפט השוה לכם היא דהתורה כתבה למען יהי' משפט שוה בין בד"מ ובין בדנ"פ. ולזה פסלה התורה קרובין. ולאחר דפסלה לא נעשה עוול אם לא מוציאין ממון על פיהם דכיון דלאחר דפסלה לעדות לא אמרו בתורת עדות. אבל לענין דו"ח לא צריך לומר משפט השוה. רק כמו דבעי' בדנ"פ דו"ח, דע"י זה יתברר דהם עידי אמת. דאם הם עידי שקר יכחישו זא"ז. וגם שיהי' להם יראת הזמה. ה"ה גם בד"מ מטעם זה בעי' דו"ח דע"י זה יראו מעונש הזמה. ואם דל"ש כאשר זמם מ"מ יראו שאם יוזמו יהי' בזוין בעיני כל ויפסלו לעדות:

ומה שהביא ראי' לדבריו מירושלמי דפוסל ג"כ דיינים הקרובים להדדי כמו בעדים. ובאם נימא דהטעם בעדים היא משום דהיא עדות שאאי"ל כמבואר שם בירושלמי והא בדיינים ל"ש כן עיש"ה ולענ"ד אפשר לומר דחד טעם אית להו כמו דפסולין עדים הקרובין להדדי משום דהיא עדות שאאי"ל דעד זומם אינו נהרג בעדות אחיו כ"כ י"ל טעם זה גם אם הדיינים קרובין להדדי. ואמינא מילתא בטעמא ע"פ דברי הנתיבות דכתב לדחות דעת האומרים דעדים הקרובים לדיינים חשיב עדות שילה"ז כיון דמצי להזים אותם בב"ד אחר. וע"ז כתב הר"ן דמ"מ אם יוזמו יכפרו דלא העידו מעולם כן. וצריכים הב"ד להעיד עליהם דהעידו לפניהם. ובאם הב"ד הם קרובין יהי' הם פסולין להעיד. והעדים יכפרו דמעולם לא העידו עי"ש וי"ל דמשום זה גם בדיינים הקרובים להדדי פסולים ג"כ משום דאז עדות העדים שהעידו לפניהם היא עדות שאאי"ל. דאם יוזמו יכפרו ויאמרו דמעולם לא העידו עדות זה. ואי דהב"ד שהעידו לפניהם יעידו כן בתורת עדות שכן העידו לפניהם. הא הב"ד הם פסולים לעדות משום דהם קרובים להדדי. ועדים הקרובים להדדי פסולים הם להעיד ואם דזה היא דרך פלפול מ"מ לא נראה לענ"ד דברי הנוב"י. דאם הי' מפורש בקרא דהעדים הקרובים לדיינים פסולים בדנ"פ הי' מקום לומר כמ"ש דגמרי' ממשפט אחד משפט השוה שיהי' גם בד"מ פסולים. אבל באמת הא זה לא מפורש רק דפסול בדנ"פ משום דלא הוה עדות שאתה יכול להזימה. וממילא בד"מ דלא בעי' עדות שיכול להזימה יהי' כשירים כמו איני יודע בחקירות דכשר בד"מ לדבריו. ולזה נראים דברי מדבריו דגם בד"מ בעינן עכ"פ שיהי' העדות ראוי להזמה משום בושה ומשו"ה גם איני יודע בחקירות פסול גם בד"מ:

ובזה יש לישב הא דתמהו האחרונים לשיטת הסוברים דעדים הקרובין לדיינים פסולים משום דבעי' שיהי' העדות ראוי להזמה בפני אותו הב"ד דוקא. הא דאמרי' בריש סנהדרין דדיני ממונות בשלשה הדיוטות ודיני קנסות בפני מומחים דוקא ותמהו דא"כ לא יהי' מהני העדות בפני הדיוטות משו"ה דהוה עדות שאאי"ל דאם יוזמו הא לא יכולין הב"ד לקבל הזמה עליהם כיון דהיא קנסות. ובעי' מומחים דוקא. אבל לפמ"ש י"ל דהא לא בעי' שיהי' ראוי להזמה משום כאשר זמם. רק שיהי' להם בושה. ובזה הא מ"מ יקבלו הב"ד הזמה עליהם. למען יתבטל עדותן עכ"פ לענין ממון. וממילא יהי' הם פסולין. ולפ"ז מכל מ"ש יתיישב הסוגי' על נכון אי אמרי' לענין זה כהנוב"י דבד"מ ל"ב מה"ת שיהי' העדות ראוי להזמה משום כאשר זמם. ולזה כתב הרמב"ם שפיר דדוקא בדנ"פ בעי' כאשר זמם דוקא [אמנם דבדברי הרי"ף יש לעיין בהא דהביא דברי הירושלמי דעדים הקרובים להדדי פסולים משום דאין עד זומם נהרג בעדות אחיו, ומשמע דגם בד"מ מהאי טעמא פסול. מבואר דגם בד"מ בעי' שיהי' מחוייבים מכאשר זמם דוקא. ומשמע דגם בזה"ז בעי' שיהי' העדות ראוי להזמה מכאשר זמם דוקא. דל"ל הפי' כיון דעכ"פ יהי' נפסלים לעדות. וזה היא ע"י עדות אחיו. דאם לא העיד עמו אחיו בב"ד לא הי' מהני עדותן ולא הי' נפסל לעדות ג"כ דזה אינו. דהא מבואר בסוגי' דסנהדרין דמשו"ה חשיב אין עד זומם נהרג בעדות אחיו כיון דקימ"ל אין עדים זוממין נהרגין עד שיוזמו כולם עי"ש ומש"ל בשער... גם לדברי הרי"ף יהי' קשה