משכן העדות קמ

על בעלה באנו כמ"ש תוס' בסנהדרין ד' ט' ע"ב ד"ה עידי האב. דהתם יאמרו דלא הי' יודעים שהיא אשה חבירה ולזה היו סוברים דלא נדון אותה למיתה כלל עי"ש משא"כ בזה יאמרו דהם לא באו רק לפטור את הנדון ולא לחייב את העדים, כי מה שהי' מחייבו את העדים אם יתפוס זה לא הוה חוב לפני העדים דלא יניחו לתפוס. וכיון דהיא עדות שאי אתה יכול להזימה בזוממי זוממין. ממילא לא הוה עדות בקנס דבזה בעי' עדות שיכול להזימה. ואף דבזה יש לעיין בהא דמבואר בסי' א' ובסי' שמ"ח סעיף ד' דאם העידו העדים על הגניבה באופן דאיכא כפל אם גם דאין דנין דיני קנסות ולא מחוייב כפל מ"מ מהני תפיסה על הכפל. ולפמ"ש יהי' קשה אמאי יהי' התפיסה על הכפל נימא דלענין זה היא עדות שאי אתה יכול להזימה דאם יוזמו העידים הא לא יכול לתפוס מהם הכפל כי הם יאמרו דהם לא באו לחייב לו הכפל לענין תפיסה רק לחייבו הקרן באו י"ל אי דנימא כיון דמ"מ מהני עדותן על הקרן אף דהיא עדות שאאי"ל דהא לענין הקרן אף אם יוזמו לא יהי' העדים מחוייבים כיון דהיא קנס. רק כיון דבממון עקרו הדו"ח ממילא דלא בעינן עדות שיכול להזימה וכיון דמהני עדותן לענין ממון מהני ג"כ לענין הקנס. כמ"ש בעידי נשים דעקרו הדו"ח גם על עדות אשה משום צד ממון שבו ה"ה בזה. או דנימא דלענין תפיסה לא בעי' בזה עדות שיכול להזימה כיון דלא הוה בתורת חיוב גמור ול"ב בזה שיהי' העדות על התפיסה. עדות שיכול להזימה. אמנם דנימא דמשום דיכול לתפוס אח"כ מהעדים הניזומים יהי' עדות שיכול להזימה זה בודאי אינו דהא גם מה דיכול לתפוס אח"כ מהעדים אף דהיא עדות שאאי"ל ע"כ משום דזה לא הוה ממון גמור ויש להאריך עוד בזה ולחלק בין אם מהני עדותן לענין ממון ג"כ או דלא מהני עדותן רק לענין קנס י"ל דבזה בעינן עדות שיכול להזימה ועוד חזון למועד אי"ה לעיין בזה שנית. מ"מ זה נראה ברור דבמה שיכול לתפוס אח"כ מן העדים ע"י זה לא חשיב עדות שיכול להזימה כיון דזה לא חשיב ממון כמ"ש וע"כ הא דהדיינים הקרובים לעדים פסולים משום עדות שאאי"ל אינו משום החיוב כאשר זמם. רק דבלא החיוב כאשר זמם בעינין ג"כ שיהי' העדות ראוי להזמ' שיהי' להם בושה אם יוזמו ויפסלו לעדו' כיון דבעי' בכל עדות דו"ח ואף בעדות דלא מקיימינן בהו כאשר זמם אפ"ה בעי' דו"ח ממשפט אחד ואיני יודע בחקירות נתבטל העדות וע"כ דבעי' שיהי' להם יראת העונש עכ"פ לענין זה אם יוזמו יפסלו לעדות ויהי' להם בושה וזה שייך גם בזה"ז ולזה בעינן גם בזה"ז לענין זה שיהי' העדות ראוי להזמה. ומשו"ה אמרי' דאין עד נעשה דיין אף בעדות החדש דל"ש כלל כאשר זמם מ"מ כיון דבעי' דו"ח גם בעדות החדש ואינו יודע בחקירות י"ל דפוסל גם בזה ע"כ דהיא מטעם שכתבתי דבעי' שיהי' ראוי להזמה. מיראת הזמה דיפסלו אח"כ:

ולפ"ז ממילא דלא מוכח מכל הפוסקים דפסלו עדים הקרובים לדיינים משום דהוה עדות שאאי"ל דס"ל דגם בממון בעי' שיהי' ראוי לעשות בהו כאשר זמם די"ל דלענין ממון אף אם לא נוכל לקיים בהו כאשר זמם אפ"ה נתקיים העדות. משום דבממון לא בעי' שיהי' ראוי העדות לקיים בהו כאשר זמם מכח ראי' הנוב"י רק דאפ"ה בעי' עכ"פ שיהי' העדות ראוי להזים אותם למען יהי' להם יראת עונש הזמה אם יוזמו יפסלו לעדות ויהי' להם בושה. ומשו"ה גם בע"א הבא לענין שבועה צריך דו"ח ואינו יודע פוסל כמ"ש. ובזה"ז עיקר הא דבעי' עידות שיכול להזימה היא רק מחמת שיהי' להם יראת הבושה כמ"ש דדין הזמה ממילא לא מקיימינן בהו בזה"ז דאין דנין דיני קנסות. ומשו"ה גם בעדות ממון עדים הקרובים לדיינים פסולים משום דהיא עדות שאאי"ל ואין להם אף יראת הבושה שיהי' להם אם יוזמו והיא כמו אם אמרו איני יודע בחקירות דפוסל גם בעדות ממון. ועוד ראי' מהא דנראה מרמב"ם ומש"ע בסי' ל"ד סעיף... דהא דבזויים פסולים לעדות היא רק משום דאין להם בושה אם יוזמו עי"ש והא בזה"ז לא בעי' עדות שיכול להזימם. ואמאי יהי' נתבטל העדות. אלא ע"כ דגם בזה"ז בעינן עכ"פ שיהי' העדות ראוי להזמה עכ"פ לענין זה אם יוזמו שיהי' להם בושה ויהי' נפסלים לעדות. ולכן הבזויים דלא חשו על הבושה שיהי' להם פסולים לעדות. ומש"ה כתבו הפוסקים שפיר דמשו"ה גם עדים הקרובים לדיינים פסולים כיון דבזה לא יראו מחמת הזמה דהא הב"ד לא יקבלו הזמה עליהם ואין להם אף יראת הבושה שיהי' להם אם יוזמו. והם כבזויים ופסולים לעדות מטעם זה, אבל לא מטעם דבעי' בממון כאשר זמם. דזה אינו דבלא"ה לא בעי' בממון כאשר זמם מראי' הנוב"י ואף אם נימא דלא כהנוב"י בזה רק דמה"ת בעי' גם בממון עדות שנוכל לקיים דין הזמה מ"מ בזה"ז ודאי דלא נוכל לפסול עדים הקרובים לדיינים מטעם זה. דהא בכל ענין ל"ש בזה"ז לקיים בהו כאשר זמם. רק דפסולים משום דבעי' ראוי להזמה מיראת העונש. ומשו"ה סתמו ולא חלקו דע"א לענין שבועה כשר אף אם הדיינים קרובים לו דהא בזה ל"ש כאשר זמם. והיא מטעם שכתבתי דגם בע"א בעי' שיהי' ראוי להזים אותו מטעם זה כמו דפוסל גם בע"א אם אומר איני יודע בדו"ח:

ובזה נ"ל לישב הא דדחו התוס' בסוגי' דאין עד נעשה דיין הטעם שכתבו דהיא משום דהוה עדות שאי אתה יכול להזימה דלא יקבל הזמה על עצמו דא"כ גם עדים הקרובים לדיינים יפסלו מהאי טעמא. אע"כ משום דאם גם דהם לא יקבלו הזמה עליהם מ"מ כיון דראוי להזים אותם בב"ד אחר חשיב ראוי להזמה כ"כ לענין אין עד נעשה דיין אמרי' אם דהוא לא יקבל הזמה על עצמו יהי' ראוי להזים בב"ד אחר. והמרדכי בסנהדרין הביא בשם השר מקוצי כתב דגבי עד נעשה דיין לא יכולים להזים אותו בב"ד אחר דאם יוזם כיון דלמפרע הוא נפסל משעה שהעיד. וכל הפסולים לעדות פסולים לדין. וכיון דקימ"ל דאין עדים זוממין נהרגין עד שיוגמר הדין על פיהם. וכיון דהוא הי' פסול לדין ממילא הוה כלא נגמר הדין עי"ש ולכאורה הוא תמוה על הבעלי התוס' שלא הרגישו בטעם זה. אבל במ"ש ניחא דהא בד"מ לא בעי' כלל שיהי' העדות ראוי להזמה משום כאשר זמם כמ"ש הנוב"י ובל"ז בעדות החדש בלא"ה ל"ש כאשר זמם כמ"ש. ואף אם נימא דגם בממון בעי' מה"ת עדות שיהי' לקיים כאשר זמם דוקא מ"מ בזה"ז ודאי לא בעי' לקיים כאשר זמם רק דבעינן שיהי' העדות ראוי להזים אותם שיהי' נפסל אח"כ לעדות ויהי' לו בושה למען יחוש להעיד שקר וע"ז כתבו תוס' שפיר כמו עדים הקרובים לדיינים כשרים ונימא דלא יקבלו הזמה עליהם ולית' להו יראת הבושה וע"כ משום דראוי להזים בב"ד אחר משו"ה אית להו בושה כמו כן יכול הוא להיות דיין דראוי להזים אותו בב"ד אחר ואי דמ"מ לא יהי' מחוייב מכאשר זמם הא בד"מ בלא"ה לא בעי' שיהי' העדות ראוי לשלם אח"כ מכאשר זמם רק שיהי' ראוי להזים אותו למען יהי' לו בושה אם יוזם יפסל לעדות. וזה יהי' לו גם אם הוא יהי' דיין ויוזם אח"כ יפסל מ"מ לעדות ויהי' לו בושה. ובזה ניחא ג"כ מה שהקשה הנתיבות בסי' ל' ס"ק ב' אי אמרי' דגם בממון בעי' עדות שיהי' ראוי להזמה מהא דאמרי' בסנהדרין דבשתי כיתות עדים אחת אומרת ק' ואחת ר' דס"ל לב"ש דחייב ליתן לו ק' משום דיש בכלל ר' ק' ואף דבכת אחת ס"ל דנחלקה עדותן היא משום דאחד מהם הוא פסול בודאי. משא"כ בזה כת אחת בודאי הם כשירים על מנה. והקשה הנתיבות כיון דקימ"ל אין עדים זוממין נהרגין עד שיוגמר הדין על פיהם ובזה אם יוזמו כל כת וכת יאמרו דלא נפסק הדין על פיהם רק מחמת הכת הב' עי"ש אבל בזה ניחא דהא דבעי' בזה"ז עדות שילה"ז היא רק למען יראת הבושה שיהי' להם. ולדברי הנוב"י מה"ת לא בעי' בד"מ עדות הראוי להזמה ובושה בודאי יהי' להם אם יוזמו דמ"מ יהי' נפסלים לעדות דהעידו שקר בתורת עדות [וקצת י"ל לפמ"ש אם גם דנימא דחשיב ראוי להזמה גם בזה"ז כיון דיהי' יכול לתפוס מהם י"ל בשתי כיתות עדים ולא ידעינן ע"י איזה כת נפסק הדין מ"מ אם תפס לא מפקינן מיני' כיון דהיא ספק ודילמא נפסק הדין על פיהם] היוצא מכל זה דאם גם דלא בעי' שיהי' העדות ראוי להזמה לקיים בהו כאשר זמם. מ"מ בעינן שיהי' העדות ראוי להזמה למען יהי' להם יראת העונש שמאיימין עליהם שיהי' בזוי אח"כ ויתגלה לעין כל שיהי' עידי שקר. ויהי' ג"כ פסולים לעדות. ומטעם זה פוסל איני יודע בדו"ח בד"מ כמ"ש: