משכן העדות קל

כשירים בתחילת העדות ונפסלו קודם הדו"ח ואח"כ הוזמו דצריכים לשלם ובזה ניחא מה דהי' קשה לי מהא דאמרי' ב"ב לענין עידי חזקה שלשה אחים ואחד מן השוק מצטרף עמהם והם עדות אחת לחזקה. וע"ז קשה ג"כ נימא דהיא עדות שאי אתה יכול להזימה כיון דאין נעשין זוממין עד שיזומו כולם וא"כ כשיוזם האחד מן השוק על העדות ראשונה שהי' מעיד עם אחד מהאחים על עדו' דשנה הראשונה הוא נפסל לעדות למפריע. ולא הי' יכול להצטרף יותר לעדות ואמאי ישלם משום עדות השני הא בשעה שהעיד עדות האחרון כבר הי' נפסל לעדות. אבל בזה ניחא כיון דהוא עדות אחת והי' כשר מתחילת העדות אף דאיגלאי מילתא דהי' פסול בסוף העדות. מ"מ בזה צריכים לשלם מכאשר זמם על תחילת העדות:

ובסוגיא דחוששין ללעז הקשיתי על דברי הר"ן בחידושיו דמבואר באם העידו העדים תחילה בפני ב"ד של ג' לענין דיני ממונות יכולין להעיד אותו עדות עצמו שנית בפני ב"ד של כ"ג לענין נפשות עיי"ש בסוגי'. והקשיתי דנימא דלענין נפשות היא עדות שאי אתה יכול להזימה דאם יוזמו על אותו עדו' ממילא נעשים פסולין משעה שהעידו אותו עדות בפני ב"ד של ג' לענין ממון ובשעה שהעידו אותו עדות שנית בפני ב"ד של כ"ג כבר הי' פסולין להעיד מחמת העדות הראשון. וכ"כ הקשיתי על הרמב"ם בפ"י דמבואר שם בעדות הזמה שהוגבה שלא בפני העדי' יכולין להעיד אח"כ שנית בפניהם לחייבם בדין הזמה. וקשה ג"כ דהיא עדות שאאיל"ז דאם יוזמו כבר הי' פסולין משעה שהעידו עדותן על העדים. ולזה ע"כ צריכים לחלק ג"כ דדוקא היכא דאיגלאי מילתא למפריע דהי' פסולין מחמת איסור או מחמת עדות אחרת. משא"כ היכא דעיקר פסולן היא מחמת עדות זה שהעידו בשקר בזה חייבים. או די"ל דעיקר הטעם בגמ' היא דאם הוזמו אח"כ על הגניבה איגלאי מילתא למפרע דגם אם לא הוזמו על הטביחה לא מהני ג"כ עדותן משום דהי' אז פסולין להעיד מחמת עדות הגניבה ואמאי ישלמו. משא"כ בזה דעיקר הדבר דאיגלאי מילתא היא רק מכח הזמה בזה צריכים לשלם אם גם דאיגלאי מילתא דהי' אז פסולין ויש להאריך בזה עוד בהא דקימ"ל בד"מ שומעין דבריו של זה היום וכשיבוא חבירו למחר מצטרפין נימא ג"כ אם יוזמו איגלאי מילתא דבשעה שהעיד העד השני כבר נפסל העד הראשון וכ"כ בסוגי' בהא דתי' הגמ' בהעידו תוכ"ד. הא מ"מ תרווייהו לאו בחד פומא מסהדי רק מעידים זה אחר זה. וא"כ בשעה שהעיד עד השני כבר הי' פסול מחמת עדות גניבה דכבר היא לאחר כ"ד מעדותו הראשון על הגניבה. ועדות השני הי' תחילתו ג"כ בפסלות. וצריך לומר ג"כ דחשיבי עדות אחת. וכיון דבשעה שהעיד העד הראשון עדיין הי' הוא ג"כ ראוי להעיד חייבי' ועוד חזון למועד לעיין בזה כי אין כאן מקומו ולא הבאתי את זה רק למען הראות כי צריכים לדחוק ולחלק דמצד הסברא דאם גם דאיגלאי מילתא דנפסלו בסוף יהי' ג"כ פטור וכמו כן עד השני בודאי אין יכולין לחייבו מכח עדות העד הראשון. ודילמא בשעה שהעיד העד הראשון לא הי' בדעתו להעיד עדות שקר כלל רק אח"כ בשעה שהעיד ואז כבר הוא נפסל מחמת עדות גניבה אע"כ צ"ל כיון דעיקר הדין היכא דנפסל אח"כ למפריע דל"צ לשלם היא רק מסוגי' דמוכח כן והיא דוקא כמו דמצינו בסוגי' [והש"מ בסוף ד"ה שהעידו הביא פי' הרשב"ם בתי' הגמ' שהעידו בתוכ"ד דאיירי דהעידו תחילה שזה שחט בהמות שאבד פלוני. ואח"כ העידו על הגניבה שהוא הי' גונבו ובזה העידו בבת אחת שנתחייבו בעדות אחת על הכל עי"ש. ואפשר דכונתו לישב זה דלפי' כולם יהי' קשה הא נפסלו בשעת דו"ח מחמת עדות גניבה ולדבריו ניחא הכל] ולפ"ז י"ל כמ"ש דאם גם דאיגלאי מילתא למפריע לאחר שהוזמו על הגניבה דמיד בתחילת עדותן נפסלו מ"מ כיון דבשעת שהעידו עדות דטביחה הי' ראויי' להגדה והי' שם עדים עליהם עדיין דהא הי' יכולין לחזור מעדות דגניבה ואז לא הי' נפסלים כלל ולזה חייבים משום עדות טביחה דעיקר קו' הגמ' היא רק דנימא איגלאי מילתא דבשעה שהעידו עדות דטביחה לא הי' ראויים להגדה כלל ולזה תי' הגמ' שפיר דהם ראויים להגדה ועימש"ל עוד בזה בשער:

ובזה מיושב היטב דברי רש"י בסוגי' בד"ה ומאי נינהו וכו' אבל בעדות אחת בבת אחת שהעידו על שתיהן זו בתוך כ"ד של זו ואמרו בא' בשבת גנב ובשני בשבת טבח והוזמו על ב' בשבת ואע"ג דאאחד בשבת לא איתזם מיהו איגלאי מילתא דכי אסהיד פסולין הוי דסבר ר' יוסי למפריע הוא נפסל וכו' עכ"ל ונתקשה המרש"א דהאיך יכול לומר דהוא משום פסולי עדות הא לעיל תי' הגמ' דהעידו תוכ"ד דלא נפסלו משום דהי' יכולין לחזור עדיין. וממילא גם בהוזמו על הטביחה עדיין לא הי' פסולין רק לאחר כדי דיבור של עדות טביחה עי"ש במרש"א ובשיטה מקובצת דמבואר בדבריו דגם בהוזמו על הטביחה לא נפסלו רק לאחר כדי דיבור מעדות דטביחה. רק כיון דנתבטל עדות דטביחה בטלה ג"כ עדות דגניבה משום עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה ולא משום פסולי עדות עי"ש אבל לפמ"ש י"ל דבריו וי"ל הא דלא פי' הטעם משום עדות שבטלה מקצתה משום דע"ז יש לעיין לפמ"ש הראב"ד הובא בהרא"ש בסוגי' דקו"פ ובכמה מקומות ובהר"ן דהא דאמרי' עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה היא דכמו דאמרי' בשלשה עדים ואחד מהם הוא קו"פ נתבטל כל העדות כ"כ היכא דנתבטל מקצת מן העדות נתבטל כל העדות ומשו"ה בפלוני בא על אשתי דאשתו כגופו וכמו דלא אמרי' גבי בע"ד נמצא קו"פ כתי' הגמ' יקום דבר במקיימי הדבר ולא בעושי דבר כ"כ לא אמרי' בזה עדות שבטלה מקצתה עיי"ש ולפ"ז יהי' קשה לר"י דס"ל במכות בסוגי' דקו"פ דבד"מ לא אמרי' כלל נמצא קו"פ עדותן בטלה כ"כ לא נימא בד"מ עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה כיון דעיקר הטעם דאמרי' עדות שבטלה מקצתה היא רק משום נמצא קו"פ. וראי' לזה היא ג"כ מתי' התוס' בסוגי' דקו"פ דכתבו הא דס"ל לר"י בד"מ תתקיים העדות בשאר אף דבד"מ כתיב ג"כ ע"פ שנים או שלשה עדים ונקיש ג"כ ב' לג' וכתבו משום דבשנים גופו לא נתבטל העדות לגמרי דע"א מחייב עכ"פ שבועה עיי"ש ובאם נימא דאף לר"י דס"ל דלא אמרי' נמצא קו"פ עדותן בטלה מ"מ אמרי' עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה. יהי' קשה הא זה מבואר בחידושי הר"ן סנהדרין בסוגי' דחוששין ללעז דכתב לדחות הראי' שכתבו מר"ת דס"ל דעידי זנות בעי' דו"ח כתב הוא די"ל דבכל מקום אין עידי זנות בעי' דו"ח. רק דבזה כיון דהם הי' באין לחייבה מיתה וכיון דנתבטל העדות לנפשות דהיא עיקר העדות בטל כולו מכח עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה עי"ש וא"כ גם בזה נימא כיון דנתבטל עיקר העדות שהיא לממון נתבטל העדות גם לענין שבועה מכח עדות שבטלה מקצתה, ולא מחייב אפי' שבועה. ממילא דאז יהי' מוכח דגם בד"מ אמרי' נמצא קו"פ עדותן בטלה כיון דגם בשנים נתבטל העדות אפי' לענין שבועה. מזה יהי' ראי' למ"ש דעיקר הטעם דאמרי' עדות שבטלה מקצתה היא רק משום דהוה כנמצא קו"פ. ולזה כתבו תוס' שפיר דר"י ס"ל די"ל בד"מ לא אמרי' נמצא קו"פ דעדותן בטלה. וממילא דלא אמרי' ג"כ עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה (ויש להאריך בזה ולומר כיון דבד"מ קימ"ל שומעין דבריו של זה היום ואף דלא בא רק לשבועה מ"מ הב"ד מצרפין עדותן ול"ש בזה עדות שבטלה מקצתה דהא הם לא באו רק לענין שבועה ועימש"ל בשער...] ואין לומר כיון דכאן איירי לענין כפל וארבעה וחמשה דבזה לא מהני ע"א לענין שבועה כלל. וא"כ גם בזה לר"י אמרי' נמצא קו"פ עדותן בטלה כמ"ש תוס' בסוגי' דקו"פ דגם לר"י בעדות גיטין וקידושין אמרי' נמצא קו"פ עדותן בטלה משום דבזה לא מהני ע"א ה"ה גם בקנסות אמרי' כן אפי לר"י נמצא קו"פ דעדותן בטלה. וממילא דאמרי' גם בזה עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה. דעדיין יהי' קשה מהא דס"ל לר"י הוזמו על הטביחה נתבטל גם עדות הגניבה מבואר דנתבטל כל עדות הגניבה ולא צריך לשלם לו לא הקרן ולא הכפל ובזה יהי' קשה נהי דלא צריך לשלם לו הכפל משום דבזה אמרי' עדות שבטלה מקצתה מ"מ יהי' מחוייב לשלם לו הקרן ע"פ עדותן. דקרן דהיא ממון. ובזה