משכן העדות קכ

משא"כ היכא דהוא מוכחש משנים. ואם גם דבשני עדים ומכחישין זא"ז נתבטל עדותן לגמרי אפי' לענין שבועה אפ"ה י"ל בשלשה לא נתבטל עדותן לגמרי. ואמינא מילתא בטעמא. דהא גם בזה צע"ק כיון דלפמ"ש בפ'... דגם בד"מ הכחשת בדיקות פוסל אף מדין תורה ודלא כהנוב"י וא"כ אמאי לאחר דעקרו חז"ל הדו"ח מד"מ אם הכחישו זא"ז בחקירות פוסל אף בד"מ משום דגבי הכחשה העמידו דבריהם על דין תורה. ומדוע בענין הבדיקו' עקרוה לגמרי ואף במכחישין זא"ז בבדיקו' יתקיי' העדו' ואמאי בהכחש' חקירות הניחו על דין תורה ולא בהכחשת בדיקות ולפמש"ל דבזה הניחו למען יהי' העדות עדות שיכול להזימה ושלא יכולין לומר אח"כ דלא דייקו בזמן והמקום. וכן בדרישות למען נוכל לחקור אותם לעמוד על הבירר אם לא טעו. ניחא דבבדיקות כיון דלא נפ"מ בזה כלום עקרו לגמרי מד"מ. אבל בל"ז רק אם נימא בפשיטות דבזה עקרו ובזה לא צע"ק אמאי לא הניחו על דין תורה בהכחשת בדיקות ג"כ. וצריך לומר דדוקא בהכחשת חקירות כיון דהיא המביא אותם לידי הזמה ובזה ודאי דדייקו העדים בטוב לכוון הזמן והמקום למען לא יבואו לידי הזמה. ולזה במכחישין זא"ז לא תלינן בטעות. כיון דידעו דהזמה תלוי', בזה ודאי דלא טעו בזה. ולהכי אם מכחישין זא"ז אמרי' דודאי לא טעו. והא דאחד מכחיש את חבירו הוא משום דהוא לא ראה את העדות ומעיד בשקר וידע שבאם יעיד על זמן האמת יכולים להזים אותו עדים אחרים בעמנו הייתם. ולזה הוא מעיד על זמן אחר שידע דעל זמן זה לא יכולין להזים. ומשו"ה נתבטל העדות כיון דאחד מהם הוא עד פסול בודאי. וכמו כן אם הם מכחישין זא"ז בדרישות שהם לעיקר העדות כגון באחד אומר חביות יין ואחד אומר חביות שמן דבזה לא נוכל לתלות בטעות. כיון דנפ"מ בעדות זה. וכיון דלא נוכל לתלות בטעות רק אחד מהם הוא פסול בודאי ולזה נתבטל כל העדות משא"כ בהכחשת בדיקות דבזה אף אם מכחישין זא"ז מ"מ יכול להיות דהם עידי אמת. והא דמכחישין זא"ז הוא כיון דאין זה לעיקר העדות לא דייקו בזה, ומשו"ה אמרי' בסנהדרין ד' פ"א ע"ב על הא דאמרי' שם ההורג נפש שלא בעדים מכניסים אותו לכיפה ופריך הגמ' מנא ידעינן ותי' כגון דאיתכחש בבדיקות כדתנן מעשה ובדק ב"ז בעוקצי תאנים ופי' רש"י וז"ל בדיקות יתירה היא ונהי דב"ז פטר לי' וכו' מיהו עדות אמת היא עכ"ל ומשו"ה בהכחשת בדיקות דבזה אף אם מכחישין זא"ז. אפ"ה נראה דהיא עדות אמת. ואף דמ"מ מה"ת נפסל ולא הוה נכון וגם בד"ע פוסל מ"מ עקרו רבנן דמ"מ ידעינן דהיא אמת. אבל בהכחשה בחקירות דבזה היכא דמכחישין זא"ז לא ידעינן אם המעשה היא אמת. והא דס"ל להרמב"ם באחד אומר מנה שחור וא"א מנה לבן מתקיים העדות אף דזה היא ג"כ הכחשת חקירות להרמב"ם כיון דזה היא לגוף העדות. י"ל דמ"מ כיון דלא נפ"מ בזה לגוף העדות. י"ל דטעו. ואם גם דמשמע מגמ' דשם דאם מכחישין עצמם בזה בדבר שהוא בגוף העדות לא כונסים אותו לכיפה. דהא בגמ' קאמר דקאי על הבדיקות דב"ז. י"ל דעכ"פ בד"מ מקילין בזה דכיון דליכא תועלת בזה לגוף העדות אמרי' דכל אחד מהם מעיד באמת ולא דק בזה כיון דליכא נפ"מ בזה בגוף העדות:

ובזה י"ל ג"כ הא דכתבו תוס' בסוגי' דחוששין ללעז להוכיח משיטת ר"ת דעידי זנות בעי' דו"ח משום די"ל דתוס' ס"ל דהא דאמרי' לר"ת דאיירי דהוכחשו בחקירות ל"ל דאיירי דהי' באותן חקירות דליכא למיתלי כלל בטעות. ובאם מכחישין זה לזה ידעינן דאחד מהם הוא פסול בודאי בזה לא הי' אומר ר"ת דרבנן ס"ל דחוששין ללעז שיבואו עדים אחרים שיכוונו עדותן דכיון דאי אפשר לומר דקושטא מסהדי דהא באותן חקירות דל"ש לומר דטעו בודאי אחד מהם שקר דהא נפסל באמת לעדות אחר אם נתברר מי העיד שקר ול"ח כנ"ל מהראי' דמרדעת ומה"ת ניחוש ע"פ ע"א דיבואו עדים אחרים הא אין ע"א נאמן בעדותו לגמרי. אע"כ דאיירי באותן חקירות שהם לגוף העדות ואינו תועלת בעדותן. דבזה אם גם דהם מהחקירות אפ"ה י"ל דלא נפסל אפי' אחד מהם משום דבזה י"ל דטעו אף דהוא מן החקירות. דכיון שאינו לגוף העדות טעו בזה. ומשו"ה חיישינן לעדים אחרים. ובזה ניחא ג"כ הא דהקשיתי בשער דקו"פ. הא אף אם יבואו עדים אחרים יתבטל עדותן משום נמצא קו"פ נהי דלא יתבטל מכח הכחשת חקירות כיון דלא העידו תוכ"ד מ"מ יתבטל משום קו"פ דזה אינו דבאותן חקירות דלא נפ"מ לענין הזמה ולגוף העדות אם גם דהעדות לא נתקיים מ"מ י"ל דלא נפסלו כלל [וכמו כן י"ל לתי' התוס' בתי' הגמ' דאיירי דהוכחשו בבדיקות ופי' דאח"כ הוכחשו גם מעידי האב ואמאי לא נימא דיהי' הכחשת תרי בחד כיון דאחד מעידי הבעל נפסל כיון דהי' מכחישין זא"ז בבדיקות. די"ל משום הכחשת בדיקות לא נפסלו כלום די"ל דטעו בזה] ובזה הביא תוס' ראי' דעידי זנות בעי' דו"ח דאלת"ה ממילא כמו בעדות ממון אינו פוסל הכחשת חקירות היכא דלא הוה בעיקר העדות כמו במנה שחור כ"כ נימא בזה:

ולפ"ז י"ל באם הי' שלשה עדים ואחד מכחיש לשנים דבזה ידעינן עכ"פ דעדות אמת היא מכח השני עדים דלא הכחישו זא"ז בהכחשה כלל. וכיון דידעינן דהעדות היא עדות אמת עקרו לגמרי הדו"ח שלא יתבטל כלל עדותן מכח הכחשת חקירות. ואף דבשני עדים ומכחישין זא"ז בחקירות נתבטל עדותן לענין שבועה היא משום דלענין שבועה אם גם דידעינן דאחד מהם הוא עד כשר. מ"מ לא ידעינן דהוא מעיד באמת דהא דע"א מחייב שבועה אינו מטעם דודאי אומר אמת דהא לאחר השבועה נאמן הבע"ד יותר מהעד רק דהשבועה חייבה התורה על האדם יהי' הטעם שיהי' מ"מ כיון דלא ידעינן אם עד הכשר מעיד באמת ועימש"ל בשער דקו"פ פ"א ולזה נתבטל עדותן אף לענין שבועה. משא"כ בשלשה עדים ואחד מהם מכחיש לשנים דבזה ידעינן דהיא עדות אמת בזה לא נתבטל העדות כמו בהכחשת הבדיקות דלא נתבטל בד"מ משום דידעינן דהיא עדות אמת כ"כ בזה (וי"ל ג"כ התי' בסוגי' דחוששין ללעז די"ל באם איירי בהכחשה גמורה ס"ל דאיירי בג' עדים ואחד מכחיש לשנים דבזה כיון דנשארים עוד שנים ידעי' ג"כ דהיא עדות אמת. והוכיחו ג"כ שפיר דעידי זנות בעי' דו"ח דאל"כ יתקיים העדות ע"פ אותן דלא מכחישין זא"ז] ויש להוסיף עוד עפמש"ל בפ'... הא דאם אחד מכחיש לשנים דנפסל לעדות העד המוכחש ולא אמרי' כיון דהי' בידו לחזור קודם דו"ח לא יהי' נפסל אפי' אם העיד בשקר וכתבתי דבזה גרע משום דהוא מבטל עדות הכשירים אסור לו להעיד כיון דעל ידו יתבטל עדות הכשירים. ממילא לאחר דעקרו רבנן הדו"ח מד"מ אם נימא דאינו מבטל לא יופסל לעדות ג"כ עד המוכחש:

וקצת ראי' לזה מדברי הרמב"ם דבהל' נזירות פסק בכת אחת אומרת נזיר ב' ואחת אומרת נזיר חמש דהוה נזיר ב' משום דיש בכלל חמש ב' והקשה האו"ת בס"ק.. כיון דהרמב"ם ס"ל דגם בכת אחת אמרי' דיש בכלל ר' ק' אמאי נקט הרמב"ם בנזיר דוקא בשתי כיתות ולא בכת אחת ותי' דהא עכ"פ ה"ל הכחשת בדיקות ובנזיר פוסל הכחשת בדיקות משום דנזיר ה"ל כדיני נפשות עי"ש ובמ"ש דנזיר ה"ל כדנ"פ הוא דחוק דהא עכשיו אינם מעידים על נפשות. גם לפמ"ש תוס' בנזיר ד' כ' דאיירי בשתק וע"א נאמן בזה ודאי ל"ש לומר דהוא כנפשות. וי"ל בפשיטות כיון דמה"ת גם בד"מ פוסל הכחשת חקירות רק משום נ"ד עקרו שלא יפסל וזה ל"ש בנזיר ולכן פוסל הכחשת חקירות אלא דמ"מ קשה גם בשתי כיתי עדים יפסל משום הכחשת בדיקות כמו בהי' ג' עדים ואחד מכחיש לשנים דנתבטל העדות ג"כ אבל בזה י"ל קצת דמ"מ כיון דידעינן דהוא נזיר שתים מחוייב לעמוד בנזירות דמ"מ ידעינן דהמעשה היא, אמת:

ויש להאריך עוד לפמש"ל בפ'... דהיכא דע"א נאמן לא אמרי' כלל דהכחשה בחקירות מבטל העדות ולפ"ז י"ל דגבי נזיר דכתבו תוס' דאיירי בשתק ונאמן ע"א כמו בכל מקום דע"א נאמן באיסורים היכא דהוא שתק [ובזה ניחא הא דלא העמידו תוס' סנהדרין דבריהם דמקשי' לב"ש גם בשתי כיתות יתבטל העדות משום קו"פ על מתני' דנזיר משום דהיכא דע"א נאמן באיסורים לא אמרי' ג"כ הך דקו"פ כמש"ל בשער...] וי"ל באם הי' שני עדים והכחישו זא"ז אחד אומר נזיר שתים ואחד אומר נזיר חמש אם גם