משכן העדות קטז

עדותן לאחר דעקרו חז"ל הדו"ח. ודוקא בשבע החקירות המביא אותם לידי הזמה בזה מבטלין למען יהי' שייך בהו תורת הזמה:

והא דנתבטל העדות גם להרמב"ם במכחישין, זא"ז בדרישות והם דברים שהיא לעיקר העדות כגון באחד אומר חביות יין ואחד אומר חביות של שמן דס"ל להרמב"ם דנתבטל ונימא בזה יש בכלל שמן יין ויהי' מחוייב ליתן לו עכ"פ יין. י"ל דבאותן חקירות שהם לגוף העדות. ונפ"מ לענין זה להעדות הניחו דבריהם ג"כ על דין תורה ואמינא מילתא בטעמא. דהא כבר כתבתי לעיל בפ'... דהדרישות הם למען יבורר הדבר שלא מעידין בטעות שהם מוטעין בדבר. והבאתי דברי הר"ן בחידושיו לסנהדרין הא דלא נימא בזה כיון שהגיד דכיון דהי' מעידין מתחילה על ההלואה סתם דחייב ליתן לו מנה. ובאם בדקו הב"ד אותם האיך אתה יודע שחייב לו מנה ולפי דבריהם אינו מחוייב לו הא דלא נימא כיון שהגיד וע"כ צ"ל כיון דהב"ד בודקים אותם בהו למען נברר שאינם מוטעים בדבר ממילא לא נגמר העדות רק לאחר גמר הדרישות. ולכן אין בזה משום חוזר ומגיד עיי"ש. ולפ"ז י"ל דגם בהדרישות הי' מההכרח להניח הדבר על דין תורה ושלא יהי' נגמר העדות רק לאחר גמר הדרישות. דבאם היו עוקרים גם הדרישות מד"מ. ממילא בכל עדות לא הי' באפשרי לבדוק אותם בהדרישות למען יבורר שאינם מוטעים. דגם אם יבורר אח"כ דהי' מוטעין לא יתבטל ג"כ עדותן מה שהי' מעידים מתחילה בסתמא דהי' חייב לו משום כיון שהגיד ולזה לא עקרו גם הדרישות מד"מ למען לעמוד על הבירור אם אינם מוטעים בדבר. אמנם דכל זה אינו אלא במה שהוא בעיקר העדות, ויש נפ"מ בזה לענין העדות. משא"כ במה דלא נפ"מ לגוף העדות אם גם דהוא ג"כ מהדרישות כגון במנה שחור ולבן בזה לאחר דעקרו החכמים הדו"ח מד"מ אינו מבטל כלל. רק השבע חקירות המביאים אותם לידי הזמה את זה לא עקרו למען יהי', העדות ראוי להזמה. וגם הדרישות שהם לעיקר העדות למען נוכל לחקור אותם על הדרישות אם לא הוה מוטעין משא"כ בשאר ענינים אף שהם לעיקר העדות מ"מ עקרו לגמרי ולא נתבטל העדות ע"י זה. וגם במ"ש נדחים דברי הראב"ן דכתב באם הכחישו זא"ז בדו"ח לא גרע מאלו לא בדקו הב"ד אותם כלל בהו דלפמ"ש גרע דע"כ היכא דבדקינן להו הניחו על דין דאורייתא ואם נימא כן ממילא גם בעדות נשים בהנהו דעקרו חז"ל ג"כ הדו"ח כגון להעיד על מיתת בעלה ועידי גיטין וקידושין כנ"ל. ממילא בזה חד דינא אית להו כמו בד"מ דלכתחילה לא בעי' דו"ח. משא"כ אם מכחישין זא"ז בדו"ח נתבטל עדותן י"ל דהוא דוקא במכחישין זא"ז בשבע חקירות המביא אותם לידי הזמה. או בהחקירות שהם לאותו העדות שהם מעידים והם הדרישות דהעדות תלוי בהו. דבאם אינו כדבריהם נתבטל גוף העדות. משא"כ בשאר הדרישות אף דבדנ"פ היא ג"כ כהדרישות לשיטת הרמב"ם אפ"ה בהנהו לא נתבטלו העדות כמו במנה שחור ובמנה לבן. ובזה יהי' מיושב מה דמקשים על הרמב"ם בפי"ב מהל' גירושין גבי שאמרו כל אחד זו אשתי דלא הוי עדות הואיל וכל אחד לעצמו הוא מעיד. ותמהו הא בל"ז ה"ל ג"כ הכחשת דרישות לשיטת הרמב"ם כמו בדיני נפשות למי עבד עי' בנתיבות ס"ק ב' ובמש"ל בפט"ו אבל בזה ניחא כיון דבזה היא שתי עדות חדא להחזיקה אשת איש לאסרה לכל העולם ועדות השני להעיד שהיא אשתו של זו שמעידים שנתקדשה לו. ואם גם דבדנ"פ היא מן הדרישות. מ"מ כיון דלעדות זה לאסרה לכל העולם לא נפ"מ בהא דלמי נתקדשה נתקיים עדות זה אף אם הם מעידים למי נתקדשה ומכחישים זה לזה. מ"מ לענין עדות זה חשוב כמו הכחשת בדיקות ונתקיים העדות כמו במנה שחור ולבן. ולכן גם בזה נתקיים ותו העדות דלא מכחישין זה לזה ואף דמ"מ אחד מהם הוא פסול בודאי. מ"מ יהי' כמו אחד אומר ק' ואחד אומר ר' דפסול ג"כ אחד מהם. ואפ"ה אמרי' דמתקיים העדות על מה דלא מכחישין זא"ז. ה"ה בזה. וכ"כ נימא ג"כ הא דכתב עוד הרמב"ם שם בע"א אומר נתגרשה וע"א אומר לא נתגרשה דכתב כיון דתרווייהו מעידים שהיא אשת איש נאסרה על כל העולם. ותמהו אמאי לא הביא תי' הר"ן דאיירי דהם מעידים דזרק לה הגט ספק קרוב לה או לו. דבזה יוכל להיות דשניהם הם אמת. דאל"כ האיך מצרפין אותם כיון דאחד מהם הוא פסול בודאי אבל לפמ"ש י"ל כיון דדיני קידושין חד דינא אית להו, עם דיני ממונות נתקיים אותו העדות דלא מכחישין זא"ז אף דאחד מהם נפסל ודאי כמו בק' ור' [ויש להאריך עוד בזה באם האשה מכחשת את העדים לומר דלא נתקדשה לשום אחד מהם לפמ"ש דזה חשוב דין מרומה וי"ל דבזה הדר הדין ונפסל העדות לגמרי כנ"ל ויש לעיין בזה בסוגי' דקידושין ס"ו ועימש"ל בפ'...]:

וי"ל בזה מה דתמהו על הש"ע בסי' י"ז דבסעיף ט' כתב בע"א אומר מת וע"א אומר נהרג תנשא. ובסעיף כ"א מבואר דבאם הכחישו זה את זה בחקירות נתבטל העדות. ותמהו דהא גם באחד אומר מת וא"א נהרג הוה ג"כ הכחשה בחקירות כיון שהוא לגוף העדות. אבל לפמ"ש דגם בד"מ לאחר דעקרו החכמים הדו"ח אינו פוסל רק מה דנפ"מ לענין אותו, עדות שמעידים עלי' משא"כ במה שאינו נפ"מ לאותו העדות אף אם חשוב כחקירות מ"מ לאחר דעקרו רבנן הדו"ח לא נתבטל משום זה ומשו"ה במנה שחור ומנה לבן לא נתבטל עדותן וניחא גם בזה הא דסי' קמ"ה באחד אומר אכלה חיטין והשני אומר אכלה שעורים דמצטרפין אף להרמב"ם כיון דאין זה לעיקר העדות. ואף דבדנ"פ הוה זה מהדרישות וכמו כן קודם דעקרו החכמים הדו"ח מד"מ הי' זה מהדרישות מ"מ לאחר דעקרו לא נפסל משום זה. ומשו"ה גם באחד אומר מת ואחד אומר נהרג כיון דלא נפ"מ לענין זה לגוף העדות דהיינו להנשא לא מחשב זה להכחשת דרישות כמו בד"מ. משא"כ ההיא דסעיף כ"א דמכחישין זא"ז בזמן או מהדרישות שהם תועלת לגוף העדות דבזה נתבטל העדות גם בד"מ נתבטל העדות גם בעדות נשים משום דחד דינא אית להו ויש להאריך בזה לישב קו' הנוב"י דתמה מירושלמי מבואר דבעדים המכחישין זא"ז במת ונהרג דלא תנשא די"ל דזה איירי קודם דעקרו הדו"ח מעדות אשה ואז נתבטל העדות גם בעדות אשה מכח הכחשת הדו"ח בכל ענין ואפי' בהכחשת הבדיקות. משא"כ עכשיו דעקרו הדו"ח לא נתבטל העדות משום זה וגם בדיוטא העליונה לתחתונה אם גם דאינו לענין הזמה כמ"ש הב"י מ"מ כיון דמעידים שהמעשה נעשה שם. ונימא ג"כ דהיא כדבר בעיקר העדות ואפ"ה נתקיים בד"מ מזה ראי' למ"ש וזה יש לדחות בקל]:

והנה הר"א ששון בסי' י"ז צידד לומר דהא דכתב הרמב"ם דהכחשה בחקירות מבטל העדות היא דוקא היכא דמכחישין זא"ז בלא דרישת ב"ד אבל באם מכחישין זא"ז מכח דרישת ב"ד לא נתבטל עדותן וכתב דזה לא מסתבר כלל רק כמו דמכחישין זא"ז בלא ב"ד נתבטל עדותן כ"כ אם הי' ע"פ ב"ד עיי"ש ולענ"ד הי' אפשר לומר להיפך דהיכא דמכחישין זא"ז מעצמם בלא דרישת הב"ד בזה אמרי' כיון דחכמים עקרו הדו"ח לא נתבטל כאלו לא העידו כלום בהחקירות. משא"כ אם הב"ד בדקו אותם בדו"ח והכחישו עצמם בדו"ח בזה אמרי' דחכמים לא עקרו הדו"ח רק כל זמן שאין הב"ד בודקים אותם בדו"ח בזה לא צריכים להשיב על הדו"ח וכיון שכן גם אם הכחישו בדו"ח לא נתבטל. משא"כ אם בדקו אותם בדו"ח. בזה לא עקרו וצריכים להשיב על הדרישות של הב"ד. ולכן אם מכחישין זא"ז בחקירות, עדותן בטלה. ובזה הי' מקום להשות דברי הראב"ן עם הרמב"ם דגם הראב"ן אינו חולק על הרמב"ם. רק דהראב"ן איירי שם מאם העדים הכחישו זא"ז בהחקירות בלא דרישת הב"ד כמבואר שם דכתב אלו לא אמרו כלל החקירות ובאם הב"ד בדקו אותם הרי צריכים להשיב על הדו"ח. משא"כ היכא דהב"ד בדקו בזה לא עקרוה [ולכן ניחא מה שהקשיתי על הראב"ן דגם להראב"ן משכחת הזמה והכחשה אם הב"ד בדקו אותם בדו"ח] ובזה מיושב ג"כ דברי הש"ך במ"ש באם אמרו איני יודע בחקירות נתבטל עדותן כיון דהיא עדות שאי אתה יכול להזימה ותמהו דהא אם לא אמרו הדו"ח כלל ודאי לא נוכל להזים אותן ואפ"ה נתקיים