משכן העדות קטו

אילעא וטובי' מ"ש ע"ז בענין עדות שבטלה מקצתה. ולפ"ז אם מכחישין זא"ז בדו"ח אמאי יתבטל העדות נימא כיון דאין זה לעיקר העדות לא נפסל שום אחד מהם אף אם שקר בכונה. רק דזה אינו כיון דמה"ת בעינן בכל עדות דו"ח ממילא הוה זה לעיקר העדות כיון דע"י זה יתקיים העדות. ובאם יכחישו זא"ז יתבטל העדות. וצריכים לדקדק ע"ז כמו בעיקר העדות ולכן אם נתגלה שאחד מהם העיד שקר בדו"ח נתבטל העדות ועד המוכחש בדו"ח נפסל לכל עדות כיון דהוא הי' גרם שיתבטל העדות על ידו. ולפ"ז לאחר דעקרו החכמים הדו"ח מד"מ אמרי' להיפך דתו לא הוה זה מעיקר העדות ולא נפסל העדות אף אם באמת שקר אחד מהם בכונה באחת מן החקירות כיון דאין זה לעיקר העדות ולא נתבטל העדות כלל מחמת הכחשת דו"ח וממילא הם כשירים להעיד. וראי' הראב"ן היא מכח כ"ש דאם באחד אומר ק' ואחד אומר ר' דבזה ודאי יש תועלת בהעדות וזה הוא נחשב לעיקר העדות. ובאם ידעינן העד דמשקר בודאי נפסל לעדות. אפ"ה אמרי' על מה דלא מכחישין זא"ז כשירים הם להעיד. מכ"ש בהכחשת חקירות במקום ובזמן דאין זה לעיקר העדות דאמרי' אם מכחישין זא"ז אף דבזה אחד מהם בודאי הוא משקר אפ"ה לא נתבטל גוף העדות והם כשירים לכל העדות:

אמנם לכל הטעמים הללו יהי' קשה להראב"ן האיך משכחת הזמה והכחשה לאחר דעקרו הדו"ח מד"מ נימא כיון דלא בעי' עדות שיכול להזימה לא דקדקו על הזמן והמקום. ואף אם הוזמו על המקום נימא דהי' נעשה העדות במקום אחר או בזמן אחר. והם לא דקדקו כיון דאין זה לעיקר העדות. וכמו באם הוכחשו מעדים אחרים על אחת מהבדיקות בודאי דלא נתבטל ע"י זה כיון דלא הוה זה מעיקר העדות ותלינן דאמרו כן בדדמי. וגם אם שקרו אפי' בכונה לא נפסלו לעדות ג"כ כמ"ש כ"כ נימא בזה דלאחר דעקרו חז"ל הדו"ח מד"מ ולא בעינן עדות שיכול להזימה. החקירות דהזמה תלי' בהו ה"ל כמו הבדיקות ולא נתבטל העדות אף אם באמת הם משקרים. גם לפמ"ש כיון דכבר נגמר העדות אף אם מכחישין אח"כ לא נתבטל העדות שכבר נגמר יהי' קשה ג"כ כיון דכבר נגמר העדות האיך יכולין להוסיף דבר שעל ידי זה יגרם להתבטל העדות אח"כ. ועי' באו"ת בס"ק.. מ"ש בזה. והנתיבות בס"ק... מישב דברי הראב"ן דדוקא היכא דכל אחד מעיד גם על חבירו שהי' עמו באותו מעמד שהי' הלואה רק דמכחישין זא"ז בזמן ובמקום. משא"כ היכא דלא מעידין זע"ז נתבטל עדותן עיי"ש. אמנם דעדיין הדבר צריך טעם לדברי הראב"ן לא יהי' משכחת הכחשה והזמה לבטל העדות. משא"כ לשיטת הרמב"ם דבאם הם מעידין על הזמן הניחו על דין דאורייתא:

אולם דצריכים להבין הטעם בהרמב"ם אמאי אם מכחישין זא"ז בחקירות נתבטל עדותן אמאי לא נימא דבאמת דעקרוה חז"ל הדו"ח מד"מ יהי' החקירות כמו הבדיקות כיון דאין זה מעיקר העדות ובאמת יהי' הדין כיון דלאחר דעקרו חז"ל הדו"ח מד"מ החקירות כמו הבדיקות ולא דייקו בזה. וי"ל דגם אם העידו בכיון בשקר אפ"ה לא נפסלו ממילא באמת לא יהי' שייך הזמה והכחשה בעדות ממון כיון דלא יהי' מוכחשים רק בהבדיקות ויתקיים גוף העדות משום דאמרי' דהי' בזמן אחר. ואי דיהי' עדות שאי אתה יכול להזימה מה בכך הא כיון דעקרו רבנן הדו"ח מד"מ הוה כל עדות ממון עדות שאאי"ל ואפ"ה יתקיים העדות כ"כ יתקיים העדות אף אם הוזמו והוכחשו. דאם גם נימא דגם לאחר דעקרו רבנן הדו"ח מד"מ אפ"ה לא הוה החקירות כמו הבדיקות. וצריכים לדקדק ע"ז כיון דהזמה תלוי' בזה. צריכים לחוש הרבה למען לא יזומו. אכתי קשה נימא כיון דעקרו הדו"ח מד"מ ממילא דלא בעינן עדות שיכול להזימה ונימא להיפך גם אם יזומו יתקיים העדות. וממילא דלא יהי' צריכים לדקדק עבור ההזמה כיון דגם אם יוזמו יתקיים ג"כ העדות. ובדוחק י"ל דאם גם דנימא דגם באם הוזמו יתקיים גוף העדות. אפ"ה לא יהי' החקירות כמו הבדיקות. דמ"מ הם מדקדקים ע"ז דבאם יוזמו יהי' נראה בעיני העולם כאלו הם שקר דלא יתלו שיהי' אומרים כן בדדמי. ומשו"ה אף אם לא נקיים בהו דין הזמה וגם אם יתקיים העדות ולא יפסלו כלל אפ"ה לא הוה כמו הכחשת בדיקות:

ויותר מזה נ"ל להביא ראי' מזה לשיטת הש"ך בסי' ל"ג שהאריך דגם לאחר דעקרו החכמים הדו"ח מד"מ מ"מ אם בדקו הב"ד את העדים ואמרו אין אנו יודעים בחקירות נתבטל העדות משום דבעינן שיהי' ראוי להזמה. והאחרונים תמהו על דבריו עיי"ש באו"ת. אבל לפמ"ש יהי' ראי' ברורה לדבריו דאם נימא דלאחר דעקרו חז"ל הדו"ח מד"מ לא בעינן כלל שיהי' העדות ראוי להזמה. יהי' קשה להיפך אמאי אם מכחישין זא"ז בחקירות יתבטל עדותן נימא דלאחר דעקרו החקירות הם כמו הבדיקות כמ"ש. ומזה מוכח דגם לאחר דעקרו הב"ד הדו"ח מד"מ עכ"פ בעינן שיהי' העדות ראוי להזמה אם יוזמו ולכן לא עקרו רבנן הדו"ח לגמרי מד"מ למען יתקיים העדות גם אם מכחישין זא"ז. דאם יהי' כן באמת לא יפול בשום פעם הזמה על העדים. ובאם יוזמו יתקיים עדותן ולא יפסלו לעדות דאמרינן דהעדות נעשה בזמן אחר, וכיון שכן לא יהי' להעדים שום יראת הזמה וזה לא רצו חז"ל לעקור גם מד"מ דעכ"פ בעינן שיהי' העדות ראוי להזמה, אם יבדקו הב"ד אותם בדו"ח למען יראו להעיד שקר דדילמא יבדקו הב"ד אותם בדו"ח ולזה אם העדים מעידים על הזמן והמקום בזה הניחו הדבר על דין תורה שלא יוכלו לומר דלא דייקו על החקירות למען יפול הזמה עליהם, וכיון דהניחו החקירות על הדין היכא דאמרו הזמן והמקום ממילא כתב הש"ך שפיר דגם אם בדקו אותם ואמרו אין אנו יודעים החקירות נתבטל ג"כ עדותן דבעינן עכ"פ ראוי להזמה. וזה מוכח מהא דהכחשה בחקירות מבטל העדות גם לאחר דעקרו חכמים הדו"ח. דהיא ע"כ מטעם למען יהי' עדות ממון עכ"פ ראוי להזמה:

ובזה מיושב ג"כ מה דקשה להבין בטעמו דהרמב"ם דגבי אחד אומר מנה ואחד אומר ר' דמקיימין עדותן. ואף דבזה מ"מ אחד מהם ודאי מעיד בשקר ופסול הוא לעדות. דבזה ל"ש לומר כיון דאינו מעיקר העדות לא נפסל וגם דאומר כן בדדמי. דהא לענין המנה השני היא זה עיקר העדות וע"כ כיון דעל מנה זו לא מכחישין אהדדי מתקיים העדות. ממילא גם היכא דמכחישין זא"ז בחקירות נימא אם גם דאומר שקר במה דמכחיש לחבירו בחקירות יהי' זה כמו דהעיד שקר מ"מ על גוף הלואה דלא מכחישין אהדדי יתקיים העדות. אבל בזה ניחא די"ל דמה שהיא לעדות זה בעי' שיהי' כשר מדאורייתא למען יפול אח"כ הזמה עליהם. ובאם אחד אומר בב' לחדש ואחד אומר בד' לחדש אמרי' דאחד מהם מעיד בשקר גם בעיקר הלואה. ומשו"ה אינו אומר על הזמן כמו שאומר העד השני משום דידע דעל זמן זה יכול לבוא לידי הזמה. ובכיון הוא אומר על זמן אחר למען לא נוכל להזים אותו. ולזה אמרי' דמעיד שקר בעיקר העדות. משא"כ בק' ור' אמרי' דעל ק' לא מכחישין כלל ושניהם אומרים אמת. ולכאורה הי' נ"ל דגם להרמב"ם דפוסל הכחשה בדו"ח גם בד"מ היא דוקא באותן החקירות המבאר לן שהעידו שקר בגוף העדות משא"כ בדבר שהיא לגוף העדות דס"ל לרמב"ם ג"כ שהיא כמו חקירות ובאמרו איני יודע בהו נתבטל ג"כ העדות. מ"מ באותן חקירות לאחר דעקרו רבנן הדו"ח לא נתבטל העדות אף אם מכחישין זא"ז באותן חקירות. משום דבהנהו אמרי' דלאחר דעקרו רבנן הדו"ח ואין צורך להם ה"ל כאלו מעידים בדבר שאינו לעיקר העדות ולא נתבטל העדות אף אם מעידים שקר בהו. ומשו"ה ס"ל לרמב"ם באחד אומר מנה לבן ואחד אומר מנה שחור דנתקיים העדות ואף דלהרמב"ם הוה זה ג"כ מעיקר העדות כיון שהיא בגוף העדות. ועיי"ש מ"ש בזה. אבל לפמ"ש י"ל דלאחר דעקרו רבנן הדו"ח מד"מ לא חשבי' את זה לעיקר העדות. רק אותן חקירות שהם למען יפול הזמה עליהם והיא מטעם שכתבתי למען יהי' אח"כ עדות שאתה יכול להזימה. משא"כ אותן חקירות דלא נפ"מ בהו לעיקר העדות אמרי' כיון דעקרו הדו"ח ה"ל דבר שאינו מעיקר העדות ויתקיים העדות. ולכן באחד אומר מנה לבן ואחד אומר מנה שחור דלענין גוף העדות לא נפ"מ בזה לא נתבטל