משכן העדות קז

יודע פוסל גם בדיני קנסות רק דנפ"מ דבעי' לכתחילה דו"ח עכ"פ מטעם אולי יכחישו זה לזה. ולזה ל"צ להביא רק תי' ר"פ ודיני קנסות נלמוד מדין מרומה כמש"ל [ויש להוסיף עוד אפי' אי אמרי' כמ"ש הש"ך דגם בזה"ז פוסל אינו יודע בחקירות. וע"כ צ"ל אף דהיא בלא"ה עדות שאאי"ל דהא אין דנין דיני קנסות בזה"ז וע"כ דאם גם דלא דנין מ"מ יהי' מחוייב ונפ"מ אם תפס מהעדים לא מפקינן כמבואר בש"ך ובסמ"ע בסי' ל"ח ולזה בעי' עדות שיכול להזימה. ועימש"ל בשער... לפלפל בזה היכא דאינו מחוייב ע"פ העדים רק דתפס בזה אם הוזמו העדים אח"כ לא צריכים לשלם מכאשר זמם כלל. ולא מהני גבייהו אף אם תפס מהם. ועי' בקצוה"ח בסי' ל"ח. ולפ"ז אם גם דבכל מקום פוסל אינו יודע בדיני קנסות לענין תפיסה אינו פוסל איני יודע משום דבזה הוה עדות שאאי"ל דגם תפיסה לא יהי' מהני אח"כ. ולפ"ז י"ל להיפך לפמש"ל דעיקר דעקרו הדו"ח מד"מ היא רק מחשש דיאמרו איני יודע בחקירות. דזה לא שכיח דיכחישו זא"ז. ועימש"ל ראי' מזה להש"ך דאם נימא דבזה"ז אינו פוסל אינו יודע משום דהיא בלא"ה עדות שאאי"ל יהי' קשה להיפך בזה"ז ונבעי' דו"ח כיון דאין איני יודע פוסל בזה"ז. ולפ"ז בדיני קנסות דאינו פוסל אינו יודע. ממילא דבזה הדר דינו דבעי' דו"ח. דהא גם בד"מ הא דהוצרכו לעקור הי' רק מחשש דילמא יאמרו איני יודע. ובאם לא הי' אינו יודע פוסל לא עקרוהו כלל. ממילא דבזה"ז דבדיני קנסות ל"ש הזמה ואינו פוסל אינו יודע הדר דינו דבעי' דו"ח בהם ולזה לא הוצרך להביאו]:

אמנם לפמש"ל דגם מבלעדי הא דבעי' שיהי' ראוי להזמה משום כאשר זמם פוסל ג"כ אינו יודע דבעי' שיהי' ראוי להזים למען יראו שיהי' נפסל אח"כ לעדות. ממילא דזה שייך גם בזה"ז אם גם דאין אנו דנין דיני קנסות בזה"ז. אפ"ה אם יהי' ניזם עכ"פ יהי' נפסל לעדות. וממילא אי אמרי' דדין מרומה בעי' מדינא דגמ' דו"ח גמור כמו בדנ"פ ואינו יודע הי' פוסל. י"ל דגם בזה"ז נתבטל העדות משום אינו יודע. יען כי לא נוכל להזים אותו ולא ירא מהזמה כל עיקר. וכן צ"ל להנהו דחולקים על הריב"ש וס"ל דבדין מרומה בעי' דו"ח ממש ופוסל אינו יודע. ע"כ אף דבזה"ז לא שייך הזמה כיון דהיא קנס אפ"ה פוסל אינו יודע משום דבעי' שיהי' ראוי להזמה כדי לפסול אותם ושיהי' נתגלה שהם עידי שקר. ואין לומר בפשיטות דבעי' שיהי' ראוי להזמה למען יהי' מחוייבים משום כאשר זמם. ונפ"מ אם תפס דלא מפקינן מיני'. דלפמש"ל בעדים הבאים להזים את העדים ואח"כ הוזמו עידי הזמה. דבזה עידי הזמה אינם מחוייבים כלל מדין הזמה. ואפי' אם תפס צריך להחזיר מה שתפס. דל"ש בזה לחייבן שישלמו להעדים מדין הזמה. דהא הם לא חייבים להעדים כלום. דהא הם לא הי' צריכים לשלם משום כאשר זמם רק אם תפס וכיון דלא תפס מהעדים דהא הוזמו קודם (גמר הדין) ממילא לא שייך כאשר זמם ואפי' לפמ"ש הכ"מ בפ' כ"א מהל"ע דגם ה כא דחייבו אותו לענין תפיסה יכול לתפוס. הוא דוקא שם דלא באו רק לחייבו מדין תפיסה ושייך כאשר זמם משא"כ בזה יאמרו דלא באו לענין תפיסה רק לפטור הבע"ד. עימש"ל דבארתי זה היטב. וכיון דהזוממי זוממין ל"צ לשלם גם אם תפס. ממילא אם נימא דבעי' גם בזה"ז עדות שיכול להזימה לא יהי' חייבים העדים הראשונים כלל מדין הזמה. כיון דהיא עדות שאאי"ל לענין זה שיהי' חייבי' הזוממין משום כאשר זמם. ובעדים זוממין כבר כתבתי דהיא דין מרומה כיון דה"ל תרי ותרי וגם היא דיני קנסות. אע"כ דעיקר הא דבעי' עדות שיכול להזימה היא למען יפסלו לעדות:

ובמה שכתבו דמדברי הרמב"ם בפ"ב מהל' עדות נראה דחולק על הריב"ש ומשוה הדו"ח דדין מרומה לדו"ח דדיני קנסות דז"ל שם בהל' ב' בדיני קנסות צריכין דו"ח ואין צ"ל בחייבי מלקות וגלות וכן אם ראה הדיין שהדין מרומה וחשש לו צריך דו"ח עכ"ל ומשמע דהדו"ח דדין מרומה שוה לדיני קנסות ולענ"ד בדברי הרמב"ם מבואר להיפך דדין מרומה אינו שוה לדיני קנסות והיא ממ"ש שם בהל' ד' וז"ל דין תורה שאין מקבלין העדות לא בד"מ ולא בדנ"פ אלא מפי העדים וכו'. אבל מדברי סופרים שחותכין ד"מ בעדות שבשטר וכו' משום נעילת דלת. ואין דנין בעדות שבשטר בדיני קנסות ואין צ"ל במכות וגלות אלא מפיהן ולא מפי כתב ידן עכ"ל והנה הא דכתב הרמב"ם דאין דנין בעדות שבשטר דיני קנסות ומלקות משום מפיהם ולא מפי כתבם. ת"ל דבעדות שבשטר לא הוה דו"ח משום שיכולין לומר אחרנוהו ולא מהני בדיני קנסות ומלקות בלא דו"ח כמ"ש בהל' ב'. י"ל דבא להוסיף אפי' אם כתב בשטר הדו"ח. וכתוב בו בזמנו כתבוהו דשייך בו הזמה. אפ"ה לא מהני בעדות שבשטר משום מפיהם ולא מפי כתבם. ובאם נימא דדין מרומה שוה לדיני קנסות לגמרי. אמאי לא כתב הרמב"ם דבדין מרומה לא מהני ג"כ עדות שבשטר משום מפיהם ולא מפי כתבם. מזה נראה דס"ל להרמב"ם דבדין מרומה דנין עכ"פ הדין ע"פ עדות שבשטר. וכמבואר בהדי' במהרי"ק הביאו הסמ"ע סי' ט"ו ס"ק י'. ואם גם דמהמרי"ק ליכא ראי' דהא רוב הפוסקים חולקים על הרמב"ם וס"ל דשטר היא מדאורייתא. מ"מ מדברי הרמב"ם נראה דס"ל דבדין מרומה דנין בעדות שבשטר. מדלא הביא דגם בדין מרומה אין דנין בעדות שבשטר דהיא חידש יותר מדיני קנסות. ואם נימא דטעמו דהרמב"ם היא כיון דלא מצינו בגמ' דלא מהני עדות שבשטר בדין מרומה. לזה מהני גם בדין מרומה הא י"ל כן גם לענין קנס. וע"כ דהרמב"ם הוציא כן מסברא כיון דעיקר התקנה הי' לקיים עדות שבשטר משום נעילת דלת ובדיני קנסות דל"ש נעילת דלת הניחו על דין תורה לענין דו"ח כמו כן הניחו על דין תורה לענין עדות שבשטר. כמו כן נימא לענין דין מרומה כמו דהניחו על דין תורה לענין דו"ח וע"כ דבזה ל"ש נ"ד כמו כן הניחו על דין תורה לענין עדות שבשטר. אע"כ דגם הרמב"ם. ס"ל בזה כהריב"ש דגם לענין דו"ח לא הניחו חז"ל ג"כ לגמרי הדו"ח בדין מרומה. כיון דגם בזה יהי' נעילת דלת קצת. דירא ללות דילמא יהי' עדות העדים נראה בעיני הדיינים לדין מרומה ויתבטל עדותן בדו"ח. או די"ל כמ"ש בהא דלא אמרי' בחשוד על השבועה מתוך שאינו יכול לישבע משלם דהי' מטעם תקנה דלא שבקת חי' לכל חשוד. ה"ה גם בזה. דהא דין מרומה היא ג"כ היכא דיודעי' בהבע"ד שהוא רמאי. ובאם נימא דבעי' לגמרי דו"ח לא שבקת חי' לרמאי. והי' הטעם שיהי' ס"ל להרמב"ם ג"כ דבדין מרומה שייך ג"כ נ"ד קצת. ולכן גם בזה לא בעינן הדו"ח לגמרי כמו מה"ת רק לכתחילה יחקור הדיין אותם ובאמרו איני יודע נתקיים העדות [וי"ל לפמש"ל דעיקר דעקרו היא מחשש דיאמרו איני יודע ובדין מרומה כיון דיתקיים העדות באינו יודע ל"ש נ"ד] ולכן בשטר דבזה אם לא נדון בדין מרומה בעדות שבשטר יתבטל הדין לגמרי [לא] הניחו על דין תורה. ואם גם די"ל טעם אחר בהרמב"ם דס"ל דדוקא בקנס דאין ענין קנסות לשטר דהא בכל שטרות ליכא קנס. רק דנכשיר בזה מפי כתבם בזה לא תקנו להכשיר מפי כתבם. אבל אם הי' שייך גם בקנס לחייבו משטרות. בזה כיון דהוצרכו לתקן שיהי' השטרות מהני גם לענין קנס. בזה הי' מהני גם בקנסות עדות שבשטר לחייבו קנס. וממילא דבלא השטר הי' העדים יכולן לשלוח עדותן בכתב ידן לב"ד אם גם דהיא מפי כתבם. מכ"מ הא בע"כ הוצרכו להכשיר גם בקנס מפי כתבם משום שטרות משא"כ עכשיו דליכא אופן לחייבו בקנס מכח השטר. ולא הוצרכו להכשיר שטרות בדיני קנסות לא מהני עדות שבשטר משא"כ בדין מרומה שטרות מהני בזה כיון דגם בשטרות שייך דין מרומה. ובכל ענין הכשירו שטרות. ולזה מהני שטרות גם בדין מרומה מ"מ הא גופא קשה מנ"ל להרמב"ם הא דילמא כמו דלא עקרו הדו"ח מדין מרומה והניחו על הדין תורה כמו כן לענין זה הניחו על דין תורה. אבל לשיטת הריב"ש ניחא משום גם לענין הדו"ח לא הניחו על הדין תורה לענין זה שלא נצטרך לחקור אותו בכל עניני דו"ח ולענין אינו יודע בחקירות:

ולענין הכחשת בדיקות בדין מרומה בדיני ממנות לא מצאתי זה מפורש רק הנוב"י כתב שם בסי' ע"ב לפי דרכו דהכחשת בדיקות אינו פוסל בד"מ אף מה"ת ולזה אפי' בדיני