משיב דבר חלק ד ריג

ובנקל ומשום טה"נ, והעני זה יהיה נודד מעיר לעיר לבכות על ראשי ההורים ולתנות עניו ומרודו, ואין זה אלא עולבנא דדינא אלא עיקר מאה רבנים אינו אלא משום שיהיה בכח הוראתם להלוך נגד התקנה, והצריך ג' מדינות באשר יראו אולי יהיה בזה הפרט קלקול הכלל ושלש מדינות קרובות אגודים זב"ז בהשתדכות ואם היו מצוים מאה רבנים מג' מדינות בעיר א' ע"פ סיבה כמו ביריד מה טוב, שהיה הוראה בקיבוץ ובלא טירחא יתירא לאותו העלוב, ומש"כ בתקנות שיהיה מג' קהלות ג"כ, היינו משום שאפשר דקהלה אחת נחלקת לשני מלכים קטנים, בזה אינו נחשב לשלש מדינות, באשר אין בזה האופן חלוק בהנהגת המדינה בשידוכין כ"ז ברור

ואחר שכן תמצית הדברים כך הוא, דהר"ש בן אדרת והר"ש בן אברהם ועוד כמה ראשונים הסכימו שבמקום מצוה דפו"ר לא תקן ר"ג כלל, ורשאי או לגרש בע"כ או לישא אחרת עליה, ולזה הסכים הרמ"א (בסי' קט"ו) לענין גט בע"כ, וממילא אם אינו יכול לה רשאי לישא אחרת עליה ולא מצינו חולק ע"ז, זולת הרבנים שהשיבו לרבינו שמחה הנ"ל

והמחלוקת שהביא הרמ"א (בסי' א') אינו אלא באופן שיש עצה כגון חליצה דיבמה וגט ברצון בנשא אשה ולא ילדה, ובזה לא הכריע כלל, ובמקום צורך ואינו מקום מצוה כמו בקיים פו"ר ונשתטית או מן הדין לגרשה מאיזה טעם והיא אינה רוצה, בזמן שהיה חרם ר"ג נצרכו להיתר מאה רבנים לכ"ע ובזה"ז באלף הששי, דעת הרמ"א להתיר בלא מאה רבנים ובזה האופן ראה הב"ח מרבותיו ז"ל להציע לפני מאה רבנים גם היום, ואין לזוז ממנהג שקדמו גאונים ז"ל במקום רשות, [הגה"ה ובזה מיירי (בסי' קי"ט ס"ו) ברמ"א במקום מצוה משום לא טיב, אבל במקום מצות עשה ממש דעת מהר"מ פאדווא כמ"ש (בסי' א') דאפי' אפשר בעצה לא תיקן ר"ג כלל], ובזה האופן יותר טוב מלגרש בע"כ מטעם שכתבתי לעיל דזו התקנה בטלה כהיום משא"כ לגרש בע"כ, אבל במקום מצוה שא"א בלי לעבור על חרס ר"ג, לא הוצרך הרמ"א לכתוב כלל (בסי' א'] אחרי שדעתו (בסי' קט"ו) דגם לגרש בע"כ שלא נזכר ע"ז אלף החמישי, מכ"מ על אופן כזה לא גזר כלל, א"כ מכש"כ לענין נשיאת אשה אחרת שאינה אלא מנהג בזה"ז לדעתו ז"ל אמנם אנן לדידן יש לנו לדעת דאפילו אותם, הרבנים ששלחו לרבינו שמחה שטוב לבטל איש אחד מפו"ר כו' לא היה אפשר לומר כן אלא בזמן שהיה החרם בתקפו, ולדעתם גזר ר"ג גם ע"ז האופן אבל בזה"ז שאינו אלא מנהג אאל"כ בשום אופן דמנהג א"י לבטל מ"ע כמש"כ

מעתה במי שאין לו בנים ונשתטית אשתו, או שהה עשר שנים ולא ילדה וא"א לגרשה בע"כ אין מקום למאה רבנים, דאם ננקוט כדעת הרש"ל דגם כהיום הגזרה במקומה וגם ר"ג גזר אפילו במקום ביטול מ"ע, הרי לא מצאו עצה להתיר ע"י רבנים ג"כ שהרי בפי' השיבו מוטב לבטל איש א' מפו"ר כו', וע"כ ס"ל להגדולים הנ"ל שלא נזכר היתר מאה רבנים, אלא לבטל הגזרה מעיקרא וכך התנה ר"ג דבאסיפת מאה רבנים משלש מדינות שיראו שא"א להתנהג המדינות הללו שמשתדכים זב"ז בגזירה זו, יש להם כח לבטל ומש"ה הצריך מאה רבנים דמצינו סך מרובה כזה לענין הוראה בלשון גמרא דהוריות (ד"ד) מאה שישבו להורות כו' אבל להתיר לא' לא שמענו כך הוא דעתם ז"ל. אמנם בהגהת מרדכי הנ"ל מבואר דה"ה להתיר ליחיד לצורך שעה אפשר במאה רבנים הא מיהת לדעת אותה תשובה והרש"ל אין עצה כלל, ואם נבא ונסמוך על רבינו הרמ"א שפשטה הוראתו בכל ישראל, וגם כי בא בהוראה זו בדעת הרשב"א ושארי ראשונים שהן עמודי הוראה בישראל, וא"כ לא תיקן ר"ג על כיב"ז כלום, ומכש"כ אם נסמוך על הוראה השניה של הרמ"א שסמך בזה, על עדות הר"ש בן אברהם שביטל עוצם הגזירה מלישא שתי נשים בתחלת אלף הששי א"כ א"א לנהוג כיב"ז אפילו לדעת הגדולים שהשיבו לר"ש הנ"ל ומאחר שאין כאן גזירה א"א להצריכו טורח של מאה רבנים שהרי אם לא ירצה טורח הלזה עלינו לכפותו לדעת כל הפוסקים הראשונים ז"ל, ואפילו לדעת הרי"ף והרמב"ם ורש"י בהא דנשא אשה ול"י א"ר לבטל, היינו או יגרשנה או ישא אחרת, ומבואר שאין כופין על פו"ר היינו משום שאין ידוע לנו שעושה דרך מרד, ואולי יודע בעצמו שא"א להוליד וכמש"כ בארוכה בהעמק שאלה פ' תולדות בעז"ה, אבל באומר שהוא בר בנים ראוי לכפותו ע"כ, אלא שסמכו על דעת יחידאה המבואר במרדכי פ' הבע"י שאין מצוה זו כלל בזה"ז וכמש"כ לעיל, אבל כ"ז אינו אלא טעם על שאין אנו כופין, אבל להסגיר לפניו הדרך שלא יבא לידי פו"ר מהיכא תיתי, ואין לנו אלא דעת הש"ע וגדולי הראשונים עמודי הוראה שמצוה זו בתקפה וכמש"כ גם הגר"א (בסי' א' סק"י) ע"ש, ואע"ג שהגאון נוב"י ז"ל חלק אה"ע (סי' א') סמך על השב יעקב שהורה כהמרדכי כבר כתבנו דהש"י לא בא כי אם לסמוך עליהם להקל ולא להחמיר

ע"כ לענ"ד יש להתיר בנ"ד שאין לו בנים לישא אחרת בלי מאה רבנים, וגם כי עני הוא, ואל פעלו הוא נושא נפשו, והיאך יבטל ממלאכתו ויכין צעדו על שלש מדינות, וזה פשוט דלא שייך זמן עשר שנים באין לו אשה כלל, וכבר הודה הגאון וצדיק חת"ס ז"ל שע"פ החומרות בזה הענין יצאו שלשה אנשים מן השיטה ר"ל, ומה יעשה האיש ההמוני שלא יחטא כאשר אינו רואה חיים ולא טוב לו בארץ. וכל מה שהדור פרוץ ביותר ראוי שלא להאריך עליהם יותר מדאי, ואף כי בענין כזה אשר דעת כמה ראשונים ז"ל לכ"ע שלא להצריך מאה רבנים כמש"כ הב"ח עצמו ז"ל ראש המחמירים בזה אלא שלא נהג הכי בעובדא דידי', וכבר אמרנו דביש לו בנים כעובדא דהב"ח ודאי כן הוא, ולא יאונה וגו'

נחתינן דלדעתי יש להתיר לר' יצחק אהרן לישא אשה אחרת בלי מאה רבנים אך חלילה לסמוך ע"ד, אם לא שיסכים לזה הגאון מהר"י דוב שי' מפה"ק ועוד א' מגדולי הדור שי', או אז מהראוי לחוש לתקנת האשה ג"כ, והנה לענין כתובה, אע"ג שמצד מרדותה עליו לא הפסידה כ"ז שלא התרו בה וגם אולי יש לה טענות בזה, מכ"מ אין אנו מחוייבים להזדקק לה ואפוטרופיא לדקנני לא, מוקמינן וכשתבא תתבע המגיע לה, ולא מצינו תקנת הגאונים להשליש כתובה כין אם בנשתטית וכדומה דפתח פיך לאלם כתיב

אבל יש לנו לחוש מה ששייך להתירה, ראשית דבר נראה לי לזכות לה גט בשליח קבלה, דאע"ג דבמקום קטטא קיי"ל שאין מזכין לה דטב למיתב טן דו, מכ"מ כאן שמשיאין לו אחרת אפשר שזכות הוא לה, והעיקר כי הנני חושש להבוגדה ההיא שלא תנאף ובוגדים באדם תוסיף ח"ו, וגם כי היתה לפני הנשואין של אותו האיש דומה, ושמא תכשל ותכשיל באיסור א"א או תרבה ממזרים ח"ו הרי טוב להוציאה מאיסור א"א ודאית, ואע"ג שדעת הראשונים בדעת הרי"ף ז"ל שא"א לזכות גט אלא לענין שא"י לחזור אבל אינו גט עד שיגיע לידה בכ"ז אפילו היה באמת דעת הרי"ף הכי הלא רבו החולקים עליו, ובאמת נראה דגם הרי"ף לא כ' אלא בגט שיחרור ובאומר תן שטר שחרור זה לעבדי דוקא וכדעת הרמב"ם ז"ל ונימוקם עמם בסוגיא דגיטין פ"א כמש"כ בארוכה בה"ש פ' ויחי בס"ד אבל בגט אשה מודה, והוכחת מהרי"ק שורש קמ"א מלשון הרי"ף שם שהביא הא דיבמות מהו לזכות לה גט במקום יבום כו' אינו אלא תימא וכמש"כ הט"ז אה"ע (סי' ק"מ), הא מיהא איך שהוא דעת הרי"ף ראוי לזכות לה גט, וכי אמנם אם תדרוש ג"פ מחויב להתירה מעגון בגט אחר, ויש לחוש אולי אחר שישא אחרת, לא ירצה להזדקק לה אם לא שתפייסנו באשר יחפוץ או תמחול כתובתה אפילו לא מה"ד, ע"כ מהראוי לעשות עמו כמ"ש הגאון בנוב"ק (סי' י"ג) שכ' ג"כ להשליש ג"פ לנשתטית כמנהג ראשונים ז"ל בשעת ההיתר ולהשביעו אותו באופנים נאותים שיתן לה ג"פ אח"כ בלי שום דיחוי, ובלי שום חשש, וכן יעשה כאן לזכות לה גט ע"י ש"ק כאמור, ולהשביע אותו באופן של הנוב"י ז"ל, ובזה הפרט עוד יש לשום לב וכתורה יעשה בעזרו ית"ש, והמקום ישמור אותנו מלכד בהוראה שלא כתורה חלילה, ויורה לפנינו דרך סלולה, העולה היא למעלה, ואת עמו ישראל ישמור מענינים כאלה וישליו באהליהם כיאות לעם סגולה ושלום על דייני ישראל סלה, כנפש העמוס בעבודה רבה: נפתלי צבי יהודא ברלין הנה נפתח לפני ספר נחלת יעקב להגאון מליסא זצ"ל ויש שם שו"ת ממנו (סי' ו') לרבינו הגרע"א ז"ל ומסכים בפשיטות