מרכבת המשנה (חעלמא) - ב צז

הלכות שופר סוכה ולולב פרק א

ה"א וכל השופרות ע' השגות ובתוס' ר"ה דכ"ו ע"ב ד"ה של יעל כו' ולענין קושיית התוס' והר"ן מדלא נקיט בסיפא וחכ"א שופר של ר"ה של יעל לק"מ לדעת רבנו דס"ל דאין כאן מחלוקת עם הת"ק דסיפא איירי בשופר שבמקדש דהא תני וב' חצוצרות כדמוקים הש"ס ור"י פליג דאף של מקדש היה של זכרים עיין בפי' המשנה לרבנו דזה נכון לשיטתו

שם ה"ג שופר של עכו"ם עמ"ש פ"ח מה' לולב ה"א. ומש"ר שופר הגזול ע' השגות ויפה השיב המ"מ מהירושלמי דפ' לולב הגזול דר"י קאמר טעם הראב"ד ור"א טעם הרמב"ם ואע"ג דסוגייא דהתם לענין שופר של ע"ז ה"ה בשופר הגזול. ותמהתי על הראב"ד דאחז טעמיה דר' יוסי כיון דהר"א פסק פ"ח מה' לולב ה"ט דלולב הגזול פסול אף בי"ט שני משום מצוה הבאה בעברה אע"ג דלא כתיב בשופר לכם פסול משום מהב"ע. וצריך לדחוק לדעת הר"א דיום תרועה יהיה לכם הוא רבוי יום שלכם אע"ג שאינו שופר שלכם ורבנו נקיט חד מתרי טעמי והם דילפותא דר"א עדיפא דנהי דלכם קאי איום תרועה אכתי קשה דניליף בבנין אב מלולב וניחא טפי טעמא דר"א דאין בקול משום משום גזל ואין בו משום מהב"ע אפילו לדרך הראב"ד

שם ה"ה ניקב אם סתמו כו' ע' השגות והנה רש"י פי' במינו כשר אם אינו מעכב את התקיעה וכתב הר"ן דזה מוכח דכיון דשקיל וטרי ר' יוחנן אליבא דר' נתן מכלל דס"ל לר"י הלכה כר"נ והרי ר"י ס"ל הלכה כסתם משנה דכל שמעכב התקיעה פסול אפילו סתמו במינו א"ו שאינו מעכב התקיעה:

מיהו בירושלמי פ"ג ה"ג שופר שנסדק ודיבקו פסול למי נצרכה לר' נתן. דיבק שברי שופרות פסול עוד היא דר"נ. ניקב וסתמו ר"ח בשם ר"י דר"נ היא דתני ניקב וסתמו בין במינו בין בשאינו מינו אם היה מעכב את התקיעה פסול ואם לאו כשר רנ"א במינו כשר שלא במינו פסול. ר"ח בשם ר"י כיני מתני' אם היה מעכב את התקיעה פסול ואם לאו כשר. ראב"ז בשם ר"ז והוא שסתמו אבל אם לא סתמו כשר שכל הקולות כשרים בשופר ע"כ. והרז"ה פי' דהך ברייתא שבירושלמי היא ברייתא שבבבלי דלפ"ז הא דנקיט ת"ק במינו פסול היינו במעכב התקיעה ואתייא מתני' כת"ק ומינה דר"נ פליג דבמינו כשר אפילו מעכב התקיעה וכי היכא דלא נטעה דר"נ פוסל שלא במינו אפילו אינו מעכב התקיעה אר"ח בשם ר"י כיני מתניתא ר"ל ברייתא דר"נ דדוקא שלא במינו ומעכב התקיעה פסול ואם אינו מעכב אפילו שלא במינו כשר לר"נ ע"כ. הרי ביאור הירושלמי להר"זה דהוקשה להו דאי ס"ד דמתני' כת"ק דאין חילוק בין מינו ושאינו מינו אלא דכל שמעכב התקיעה פסול ואם לאו כשר א"כ בבי דרישא נסדק ודיבקו ודיבק שברי שופרות פסולין הוי משנה שאינה צריכה דפשיטא דפסולין שהרי מעכב התקיע' מש"ה מוקי ר"ח בשם ר"י כר"נ דסיפא ניקב וסתמו אם מעכב התקיעה פסול איירי בסתמו שלא במינו אבל במינו אפילו מעכב התקיעה כשר ושפיר איצטריך רישא להורות דוקא ניקב וסתמו כשר במינו אע"ג שמעכב התקיעה הואיל דסתם נקב הוא פחות ממחצה עכ"פ מה שאין כן ברישא בנסדק ודיבק שברים דנפחת רובו ומעכב התקיעה ה"ז פסול אע"ג שחיממו ודיבקו במינו והיינו כלישנא קמא שבבבלי דא"ר יוחנן במינו כשר והוא שנשתייר רובו מכלל דשלא במינו פסול אפילו נשתייר רובו והוא שמעכב התקיע' ומתני' כדר"נ וסיפא איירי שלא במינו. ופי' מעכב התקיעה להרז"ה היינו שמעכב התקיעה קודם סתימה (ודלא כמ"ש הרמב"ן וכן בעל המאור מודה ע"ש) ובהכי נסתלקו כל קושיות הרמב"ן מעל הרז"ה. אלא דקשה קו' הרמב"ן מלישנא בתרא דר"י איכא דמתני לה אסיפא עיין בתוס' ד"ה ניקב. וי"ל דה"ק ר"י שלא במינו פסול והוא שנפחת רובו דאז מעכב התקיעה לגמרי ושוב לא מקרי שופר משא"כ בפחות מרוב לא מקרי מעכב התקיעה אע"ג שנשתנה קול השופר קצת דהא כל הקולות כשרין בשופר ומכלל דבמינו כשר אפילו נפחת רובו. ותנא דידן דנקיט אם מעכב התקיעה פסול ר"ל שנפחת רובו דאז חשיב מעכב התקיעה וכמ"ש ופסול לת"ק אפילו סתמו במינו משא"כ נשתייר רובו אפילו סתמו שלא במינו כשר דאין הסתימה מגרעת מאלו היה נקוב ולר"נ סתמו במינו כשר אפילו נפחת רובו דבמינו חשיב תיקון גמור ומתני' מתוקמא כר"נ וכשסתמו שלא במינו דכן משמעות לשון וסתמו שלא במינו מדלא נקיט ודיבקו או ותיקנו. ודוקא ניקב וסתמו דאע"ג שנפחת רובו היה עליו שם שופר קצת הוא דמהני סתימה במינו לר"נ משא"כ בנסדק כלו לאורכו או שדיבק שברי שופרות מודה ר"נ דאפילו במינו פסול. ולפ"ז הא דארב"ז בשם ר"ז והוא שסתמו כו' משום דהירושלמי לשיטתו דס"ל כלישנא קמא דר"י דאפילו נשתייר רובו מקרי מעכב את התקיעה ופסול לר"נ בסתמו שלא במינו ולת"ק אפילו במינו דשופר א' אמר רחמנא וכמ"ש התוס' ושפיר קאמר והוא שסתמו דהסתימה מגרע דמערב קול שופר בקול סתימה (ודלא כמ"ש הרא"ש וז"ל ולפ"ז אם אחר הסתימה מעכב התקיעה כשר דלא נשתנה קולו מחמת דבר אחר אתמהה ע"כ. ואין כאן תימה דודאי אחר הסתימה נשתנה קולו קצת מחמת הסתימה ואפילו לא מיהדק טובא ומעורב קול שופר בקול סתימה) אבל אם לא סתמו כשר דסתם נקב נשתייר רובו ומקרי שופר וכל הקולות כשרים בו ובהכי מיושב להרז"ה קושיות הרמב"ן. מיהו אין כן דעת רבנו דפוסל כל סתימה שלא במינו ואינו מכשיר אא"כ איכא תלת במינו ונשתייר רובו ואינו מעכב התקיעה. ולדרך