מרכבת המשנה (חעלמא) - ב עח

חצר של רבים דאית ליה תקנה ע"י עירוב לא קחשיב ולא הוקשה להתו' שבת אלא מקרפף אך דבתר שתירצו דקרפף הוא רשות מורכב הוא דסיימו דלפ"ז ניחא חצר שלא עירבו ובהכי מתורץ קושיית כ"ת דהתוס' עירובין ניחא להו הא דחצר שלא עירבו דלא מקרי רשות בפ"ע כיון דאית ליה תקנה ע"י עירוב והוי רה"י וזה פשוט וברור ומה שהקשה מכ"ת דרש"י ריש פר"א דמילה כ' דשרי לטלטל מחצר שלא עירבו לקרפף יותר מב"ס וזהו הפך לפרש"י בר"פ כל גגות ודאי קושיא אלימתא היא ועדיפא ה"ל לאקשויי דפרש"י פר"א דמילה הוא נגד סוגי' דעירובין דכ"ג בקרפף שנזרע מיעוטו וכמ"ש רש"י עירובין דצ"א ע"א ד"ה קרפפות ויישוב קושי' זו תמצא בחלק שו"ת שכ"ט דאין זה שייך לחיבורי זה

שם ה"ו דה"ו זחט"י י"א י"ב י"ד ט"ו עמ"ש ח"א

שם הי"ו כל כו' עמ"ש ח"א ומש"ר ובלבד כו' עמ"ש פ"ד מה' סוכה הי"ב. שם הי"ח ה"ך הכ"א הכ"ג עיין מ"ש ח"א פרק י"ז

ה"ב גדה"ו זחט"י י"א י"ב י"ז י"ח י"ט כ' כ"א כ"ב עמ"ש ח"א. שם הכ"ה וכן כו' עמ"ש ח"א ומש"ר ולא יהיה עמ"ש פי"ו מהט"מ ה"ו. שם הכ"ט ל' ל"ב ל"ה ל"ו עמ"ש ח"א. פרק י"ח

ה"א בג"ד הו"ז חט"י י"א י"ב י"ג י"ד ט"ו י"ו י"ז י"ח י"ט ך' כ"ב עמ"ש ח"א. שם הכ"ג והוצי' החצי האחר חייב והא דקיי"ל בפרקין ה"י בחזר והוציא אות שנייה פטור. נקיט רבנו טעמי' שכבר חסרה האות ראשונה פי' דביני לביני בשהייה מועטת נחסר האות שמתייבש קצת. שם הכ"ד עמ"ש ח"א. שם הכ"ו הוציא עמש"ר פ"ד מהאה"ט הי"ג ובשער אפרים שנ"א. ומש"ר לאכילה עמ"ש ח"א. שם הכ"ז הכ"ח עיין מ"ש ח"א. פרק י"ט

ה"ב הו"ז ט' י"א י"ב י"ג י"ד עמ"ש ח"א. שם הט"ו ואין הקיטע עיין מ"מ ועמ"ש פ"ז מה' בית הבחירה ה"ב. ומש"ר אנקטמין עמ"ש ח"א. שם הי"ו הי"ז הי"ח ה"ך הכ"א הכ"ג הכ"ד הכ"ה עמ"ש ח"א. פרק כ

ה"א גה"ז ח"י י"ב י"ג י"ד עמ"ש ח"א. פרק כ"א

ה"א ב"ג ה"ו חט"י י"א י"ב י"ג י"ד ט"ו י"ו י"ז י"ח ך' כ"א כ"ב כ"ג כ"ד כ"ה כ"ו כ"ז כ"ח כ"ט ל' ל"א ל"ב ל"ג ל"ד ל"ה ל"ו עמ"ש ח"א. פרק כ"ב

ה"ב גדה"ו ט' י"ב י"ג עמ"ש ח"א. שם הט"ו ואין מקנחין עיין בהשגות שפירושו דחוק ולדרך רבנו כשאוחז מרחוק בבית אחיזה הספוג נכפף ואינו מקנח בכח שיבא לידי סחיטה. ומש"ר ואין מכסין עמ"ש ח"א. הי"ו הי"ז עמ"ש ח"א. שם הי"ט עמ"ש ח"א. שם ה"כ וכ"מ שאסרו חכמים עמ"ש פכ"ו מה' שבת ה"ז. שם הכ"א כ"ב כ"ג כ"ד כ"ה כ"ט עמ"ש ח"א. שם ה"ל כילת עמ"ש ח"א. ומש"ר פקק כו' מותר לפקוק פי' לדבר הרשות כמ"ש בטוב טעם פט"ו מהט"מ ה"ב ע"ש. שם הל"א כובע כו' עשו"ת פני יהושע שי"ו שהאריך בזה. שם הל"ב הנוטה עמ"ש ח"א. ועיין בהשגות ומ"ע והנכון דה"ק הראב"ד א"נ כמשפט הקמטים לתקנן וזה הגהה נכונה ועח"א. פרק כ"ג

ה"א ה"ב עמ"ש ח"א. שם ה"ג לפיכך עמ"ש ח"א. ומש"ר ומותר להערים בדבר זה עמ"ש ח"א ובזבח שלמים האריך ביישוב דעת בה"ג וטור וש"ע ולדרך רבנו כ' שהוקשה לו מהא דקי"ל פ"ג מהש"ע ה"ד דההולך לשמור פירותיו עובר במים עד צוארו והשתא רחיצה בי"הכ התירו כ"ש שיטה במברא הילכך מפרש דודאי שיטה במברא לשמור פירותיו שרי אלא דהוקשה להש"ס דהאי צורבא מרבנן שסובר דאסור מאי אהני ליה הערמה לזה השיב רב אשי דלדידיה שנוהג איסור מ"מ שרי הערמה ומסיק דסובר דגם עובדא קמא דברא דתומא לדבריהם הוא דהשיב רב אשי ובאמת לכל אדם שרי להערים ע"ש באריכות והוא דוחק. והנכון לפמ"ש ח"א דסליק אדעתייהו דצורבא מרבנן ראוי להחמיר טפי. ניחא הכל דאע"ג דמותר לעבור במברא לשמור פירות משום פסידא מ"מ ת"ח ראוי להחמיר ומה שעושה הערמה גרע טפי ועיין שבת דל"ה ע"א) דהרואה יאמר שמותר להצניע בהערמה אפילו דבר הממרח ושמותר בהערמה לשוט במברא אפילו שלא לצורך פירות ולזה השיב רב אשי דאדרבה הרואה לא יחשוד את הת"ח שמערים בדבר האסור להערים ובהכרח כוונתו לעשות דבר היתר ומש"ה השמיט רבנו הך דמברא דשרי בלא הערמה. שם ה"ד ה"ו ה"ז עמ"ש ח"א. שם ה"ח אסור להטביל עמ"ש ח"א ועיין שער אפרים שט"ו בסתירת היש"ש ביצה. שם ה"ט ה"י עמ"ש ח"א. שם הי"א ואפילו עמ"ש ח"א וראיתי ברלב"ח של"ה שתירץ כפמ"ש שם ותו דבדבר מאכל מותר להערים ע"ש. שם הי"ב הי"ג הי"ד הט"ו הי"ו הי"ז הי"ח הי"ט ה"ך הכ"ב הכ"ג הכ"ד הכ"ה הכ"ו הכ"ז הכ"ח עמ"ש ח"א. פרק כ"ד

ה"א ה"ג ה"ה ה"ז ה"ט עמ"ש ח"א. והנה נשאלתי בענין זה מן הרב בעל תוספות שבת על