מרכבת המשנה (חעלמא) - ב עז

קאי כמ"ש הר"א זכות וראייה לזה מהא דקיי"ל סוכה די"ז דופן עקומה ד"א וכ' שם רבנו בפי' המשנה כפי' השני שברש"י שרואין כאלו הדופן באלכסון דשפיר בסוכה מצומצמת שגבהה י"ט כד מעקמת הדופן לראש הסכך דהא א"צ דופן המגיע לסכך יהיה בדמיון תל המתלקט י"ט מתוך ד"א. וכן בעירובין לענין מקדרין בהרים כ"ר כן בהדיא בפי' המשנה אין מודדין בפ"ה דעירובין דעל אורך הקרקע קאי ע"ש. ובחי' הו"ת כת"י סוכה די"ו הארכתי

שם הי"ז והי"ח והכ"א והכ"ד עמ"ש ח"א. פרק ט"ו

ה"א ג"ד ח"ט י"א י"ד ט"ו י"ו ך' כ"א עמ'"ש ח"א. פרק י"ו

ה"ב סלע כו' עמ"ש ח"א. ונשאלתי על לשון זה מהרב בעל תוספות שבת וז"ל ראיתי בספרו רפי"ו מה' שבת ולעניין קושיית התוספות י"ל לדרך רבנו כמ"ש התוס' במס' שבת. ותמיהני דודאי גם התוס' כאן צריכים לבא לתי' התו' שבת דאל"כ אף אם נימא דשרי לטלטל מקרפף לכרמלית אחר מ"מ קשה קושיית התו' שבת לחשוב ה' רשויות וצ"ל כפי תירוצם דשם אלא דכאן קשה להו אף לפי תירוצם דשם דאי תימא דאסור לטלטל מקרפף לכרמלית אחר שוב ליכא למימר דהוי בכלל כרמלית כיון דחלוק דינו דאסור לטלטל מכרמלית לתוכו או ממנו לכרמלית אחר וזה פשוט. ואגב אודיע למר דקשה לי בדברי תו' דבשבת הקשו ג"כ על חצר שאינה מעורבת וכתבו דלפי תירוצם דשם ניחא וא"כ לפמ"ש התו' דאי אסור לטלטל מקרפף לכרמלית ה"ל למחשבי' א"כ מה יענו התו' בחצר שאינה מעורבת דודאי אסור לטלטל ממנה לכרמלית כמ"ש רש"י ותו' ר"פ כל גגות והקשיתי זאת לכמה לומדים ולא היה סיפוק בידם לתרץ ע"כ. וזאת שהשבתי לו מ"ש כ"ת דהתו' עירובין דס"ז ע"ב ד"ה ומ"ט צריכין לבא לתרוץ תו' שבת ד"ו אין זה מוכרח די"ל דתו' עירובין ס"ל דאי מותר לטלטל מקרפף לכרמלית תוך ד"א הוי בכלל כרמלית כיון שיש לו לכתחלה כל דיני כרמלית שאסור לטלטל בתוכו ד"א ואסור לטלטל מתוכה לא לר"הי ולא לר"ה ואע"ג דחלוק בדיעבד משאר כרמלית שהקרפף רה"י דאורייתא והזורק מתוכו לר"ה חייב מ"מ כיון דד"ת ליכא אלא ג' רשויות ר"הי ור"ה ומקום פטור וחז"ל החמירו לכתחילה בים ובקעה ואסטוונית שהן מקום פטור ד"ת שיהיו כרמלית לכתחלה ובדיעבד הן מקום פטור ושפיר לא נחית למנין ד' רשויות אלא לכתחלה וה"ה קרפף דחשוב כרמלית לכתחלה משא"כ אם נאמר דאסור לטלטל מכרמלית לקרפף הוי קרפף רשות ממש לענין לכתחלה ודלא כמ"ש כ"ת דהתו' עירובין צריכין לבא לתרוץ תו' שבת. ומ"ש כ"ת אלא דכאן ק"ל אף לפי תירוצם דשם כו' וסיים כ"ת וזה פשוט פשיטות זה לא ידענא דאטו התו' שבת מתרצים דקרפף בכלל כרמלית והרי לשון התו' שבת וי"ל דההיא ר"הי גמור אלא דלענין שאין מטלטלין בו אלא בד"א עשאו ככרמלית והרי כבר שנה ר"הי וכרמלית ע"כ הרי שלא אמרו שהוא בכלל כרמלית אלא אמרו שהוא בכלל ר"הי שהזורק מר"ה לתוכו חייב ועיקר תירוצם דלא קחשיב אלא ד' רשויות שהן מובדלין שהכרמלית אין לו שום דין ר"הי ולא דין ר"ה משא"כ קרפף אינו רשות מובדל אלא שהוא מורכב שיש לו ד"ת דין ר"הי ומד"ס קצת דיני כרמלית ומש"ה אינו רשות חמישי אלא מורכב וזהו שסיימו התו' דלהכי נמי לא חשיב חצר שלא עירבו אע"ג שיש לו דין ר"הי וגם דין כרמלית לענין שאסור להוציא מן הבית לתוכו דהוי נמי רשות מורכב מכרמלית ור"הי. ולפ"ז לפי תי' תו' שבת לק"מ קושיית תו' עירובין דבין שנאמר דמותר לטלטל מקרפף לבקעה ובין שנאמר שאסור אין הקרפף מובדל אלא מורכב מרה"י וכרמלית דאפילו תימא שאסור לטלטל מקרפף לבקעה דנמצא בתרתי דמי לכרמלית שאסור לטלטל ד"א בתוכו ואסור לטלטל מתוכו לרה"י ובתרתי דמי לר"הי שהזורק מקרפף לר"ה חייב ואסור לטלטל ממנו לכרמלית ולא גרע מקצר שלא עירבו דדמי בתלת מילי לר"הי שהזורק מחצר לר"ה חייב ואסור לטלטל ממנו לכרמלית ומותר לטלטל ד"א בתוכו אלא דדמי לכרמלית בחדא שאסור לטלטל מבית לתוכה ומ"מ חשיב חצר שלא עירבו רשות מורכב מר"הי וכרמלית וה"ה נמי קרפף דדמי בתרתי לר"הי ובתרתי לכרמלית ה"ל רשות מורכב מר"הי וכרמלית ובכלל ר"הי וכרמלית. ומ"ש מכ"ת ואגב אודיע כו' תמהתי דמאי איריא דהוקשה זה למעכ"ת הואיל שאסור לטלטל מחצר שאינה מעורבת לכרמלית תיפוק ליה דאפי' היה מותר לטלטל מחצר שאינה מעורבת לכרמלית אכתי לא הוי בכלל כרמלית דהא לכ"ע מותר לטלטל יתר מד"א בחצר שאינה מעורבת כלים ששבתו בחצר. לכן אומר אני שאין קושיא של מכ"ת דרך אגב אלא הוא נמשך ממה שנסתבך כ"ת דהתו' עירובין צריכין לתי' תו' שבת ושתירוץ תו' שבת דקרפף בכלל כרמלית וכל זה אינו כמ"ש דלפי תירוץ תו' שבת דקרפף וחצר שאינה מעורבת הם בכלל ר"הי וכרמלית אין הוכחה שיהיה מותר לטלטל מקרפף לכרמלית כמ"ש. ולפ"ז מוכח דתו' עירובין שמוכיחי' דמותר לטלטל מקרפף לכרמלית לא נהירא להו תירוץ התו' שבת וס"ל דאע"ג דיש לקרפף קצת דיני ר"הי וקצת דיני כרמלית לא שייך לומר שהוא רשות מורכב דסוף סוף אי ס"ד דאסור לטלטל מקרפף לבקעה הוא בדין למנותו רשות חמישי ושפיר מוכח דמותר לטלטל מקרפף לבקעה דשפיר הוי כרמלית לכתחלה ואין לחוש למה שהזורק מר"ה לתוכו חייב וכמ"ש. ולפ"ז דהתו' עירובין לית להו תירוץ התו' שבת א"כ בל"ז קשה למה לא מנה חצר שאינה מעורבת רשות בפ"ע דהא לית להו סברא זאת דהוי בכלל ר"הי וכרמלית לכן אומר אני דודאי גם תוס' שבת לא הוקשה להו מחצר שאינה מעורבת דהא באמת נקיט בברייתא דין חצרות של רבי ומבואר שאינם מפולשין דבלא עירבו אסורין ואם עירבו מותרין ואין זה קושייא כ"כ שיחשוב חמשה רשויות דאיכא למימר דלא נחית למניינא אלא ד' רשויות שאין להם תקנה ע"י עירוב משא"כ