מרכבת המשנה (חעלמא) - ב סז

שאם הבשמים הן שמן סובר ב"ש דשמן קודם שהוא ראשון לארץ ויין שלישי לארץ וב"ה סובר דמ"מ יין קודם שהוא עיקר דאי ליכא יין אין מברכין על השמן כלל כמ"ש ותו דברכת הנאה קודם לברכת הריח כמ"ש הטא"ח סי' רי"ב. ועמש"ר פ"ט מה' ברכות ה"ד ובלח"מ שם כ' דאפילו ביין ושמן של רשות דאין היין עיקר מ"מ ברכת הנאה קודמת לברכת הריח אך מדכ"ר שם ושמן בשמאלו מכלל דגם התם איירי רבנו מיין ושמן של ב"המ אלא דשם מקומו של דיני קדימה וכאן ביאר רבנו סדר ברכת המזון דאי איכא יין מברכין גם על בשמים ומזה נמשך שביאר ג"כ דאוחז יין בימינו והשמן בשמאלו וכ' ג"כ שטח לשמן ערב בראש השמש ומש"ר וכיוצא ר"ל שמן שכבשו או שטחנו או שבשמו עיין פ"ט ה"ג

שם הט"ו וימלאנו יין חי עמ"ש ח"א. פרק ח

ה"י בירך על פירות האילן בפ"הא יצא עיין רלב"ח שפ"ט שהניח בצ"ע למה פסק רבנו כרבי יוסי דירושלמי ברכות ובכורים.. ובני הרב החריף מ' חיים שי' תירץ לפמ"ש התוספות בד"ה יבש המעיין ע"ש דלפי פירוש הנך יש מפרשים שפיר פסק רבנו כרבנן כדי דלא תקשה סתמא אסתמא

שם הי"א לקח כוס של שכר עמ"ש ח"א

שם הי"ב שכח והכניס אוכלין עיין בהשגות והנה הרא"ש והרשב"א העידו בשם הראב"ד להפך דפליג על דעת ר"ח עיין בב"י וב"ח א"ח סי' קע"ב וצ"ע ועיין מ"ע והכ"מ כ' דדעת רבנו כדעת ר"ח וכ"כ השלטי גבורים

שם הי"ד ועל הפירות עיין בהשגות וכ"מ ועמ"ש תוספות ברכות דמ"ד ע"א בד"ה על העץ

שם הי"ו על זה בפ"ע עלח"מ והנכון דאם אכל תפוחים ושתה יין נפטר בברכה מעין ג' שהרי רבנו לשטתו דלעיל הי"ד דהסיום על הארץ ועל הפירות אף על היין ונמצא הסיום פוטר את התפוחים ודוקא בשר ויין לא נפטר מן בנ"ר דבשר בברכת על הפירות ואע"ג שבארנו פ"ד מה' ברכות ה"ו דברכה מעין ג' של מ"ק פוטר בנ"ר של פרפרת שאני התם דמעין ג' של מ"ק הוא על המחיה ואף בשר ותבשיל בכלל מחיה וכלכלה משא"כ סיום על הארץ ועל הפירות אינו פוטר בנ"ר של בשר אע"ג שפוטר בנ"ר של תפוחים וזה ברור. פרק ט

ה"א ועל הכל כו' זה נלמד מדין חנות של בשם דלקמן ה"ה והבן

שם ה"ג שמן שבשמו עכ"מ ודוחק להמציא גירס' חדשה מה שאינה גי' הרי"ף והנכון דרבנו מפרש כשרתא קושט כפרש"י ומפרש נמי שמן שכבשו וטחנו בשמן אפרסמון בוסר שאינו מריח עד שיטחנוהו ויכבשוהו דנמצא ריח השמן בתולדה ושייך ביה עצי בשמים. ומש"ר שמן שבשמו בא לאפוקי מפירוש הערוך דהא ודאי כיון שאין ריח לשמן בתולדה אלא שקלטו לא עדיף ממים שקלטו ריח שהוא מברך מיני בשמים ועיין ה"ה

שם ה"ד יין ושמן עכ"מ ולח"מ ועמ"ש פ"ז מה' ברכות הי"ד

שם ה"ו השושנה כו' היינו סימליק אבל ורד הוא סיולי, פרק י

ה"ח הגומל עכ"מ וגי' רבנו כגירסת הרי"ף והגומל לחייבים טובות הוא ברכה ושגמלני כל טוב הוא הודאה ובחנם נדחק הכ"מ. ועומד לאו דוקא א"נ דדייק במושב זקנים אבל הוא יעמוד

שם הי"ד על הרוחות ע' השגות ובתוספות ד"ה רבא ומ"ע הביא נוסחא מבוארת כדעת רבנו ובלא"ה לא מסתבר לברך ב' ברכות על דבר א' משום ברכה לבטלה

שם הט"ו הים הגדול כ' הכ"מ ים אוקינוס והוא מים כו' באמת זהו ים הגדול דקרא שהוא למערב א"י וצפון מצרים הנקרא ים האמצעי ונופל לאוקיינוס בין ספרד וברבריאה ואין זה ים הגדול שבמשנה אלא הוא ים אוקינוס הסובב כל העולם ועליו מברכין. פרק י"א

ה"א כל הברכות ובהשגות עמ"ש ח"א

שם הט"ו נטל את הלולב ובהשגות עמ"ש ח"א ולענין על אכילת מצה ומרור שבלשון רבנו פ"ח מה' חמץ יש ליישב קושיית הראב"ד על דרך מ"ש הכ"מ בביאור מש"ר שמברך על הלולב. ומש"ר וכך הוא מברך עיין בהשגות ועמ"ש ח"א

שם הי"ו כל דבר כו' עיין השגות ופ"ג מה' מגילה ה"ז ופרש"י כמש"ר.