מרכבת המשנה (חעלמא) - ב לה

הלכות תשובה פרק א

ה"א וכן החובל עכ"מ ולח"מ וצרור החיים והכל דוחק וכוונת רבנו כדבספרי זוטא פ' נשא מכל חטאת האדם ממה שבינו ובין חברו על הגנבות והגזלות ול"הר הרי מפורש דדריש חטאת האדם שבין אדם לחברו

שם ה"ב על הקלות הכ"מ הניח בצ"ע והלח"מ ובתי כהונה נדחקו ויש ליישב הצ"ע דר"ז דאוקים בעומד במרדו ורבי היא אזיל לשטתו דס"ל בכריתות די"ח ידיעת ספק מחלקת לחטאת וס"ל נמי די"כ מכפר כל שעתא וקשה לר"ז חטאת דיה"כ לא משכח' לי' עמ"ש פ"ג מה' שגגות ה"ט וצ"ל דאין י"הכ מכפר עד דאתיידע לי' וקשה עשה היכי דמי אי דעשה תשובה כל יומא נמי ואי דלא עשה תשוב' אין השעיר מכפר דזבח רשעים תועבה (וגם עצמו של י"הכ אינו מכפר עד דאתיידע לי' והוצרך לאוקים בעומד במרדו ורבי היא. אמנם רבנו סמך על הירושלמי פ"ד **(פ"ח ה"ו.)** דיומא ונכפל בפ"ק דשבועות (ויש ביניהם חילופי גרסאות ואנכי בררתי הנאות ע"ש ותבין) וז"ל תמן תנינן על אלו חייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת ועל לא הודע שלהן אשם תלוי והרי כבר כיפר יה"כ (פי' דחשיב שם האוכל והעושה מלאכה בי"הכ והאיך משכחת אשם תלוי די"הכ רשב"לס במורד ביה"כ (פי' עומד במרדו) (ודלא כרבי) ולמה לא אמר בשלא נתוודע בהן בי"הכ מלתי' אמרה (פי' מכלל דס"ל) אפילו לא נתוודע בי"הכ י"הכ מכפר ע"כ. פי' ודלא כמ"ד במס' כריתות אין י"הכ מכפר עד דאתיידע ליה (והטעם כמ"ש פ"ג מה' שגגות ה"ט דאין י"הכ מכפר אפילו על הקלות בלי תשובה וודוי ובלא הודע לא שייך תשובה וודוי שהוא עיקר תשובה והא דתנן הודע ולא הודע היינו בזמן דאיכא שעיר שהרי הכ"ג מתוודה בשליחות כל ישראל שפיר מכפר על קלות ועל אשם תלוי) ורש"בלס פליג די"הכ מכפר אפילו לא הודע דקלות ופסק רבנו כוותי' דשפיר מתוקם עשה בלא עשה תשובה דאע"ג דזבח רשעים תועבה מ"מ עצמו של י"הכ מכפר על לא הודע ובזמן הבית דאהני וידוי כ"ג) ודוקא בקלות מש"אכ בחמורות דסתם מתני' דיומא די"הכ מכפר דוקא עם התשובה וכד' חלוקי כפרה דר"י משר"ל ה"ד ע"ש לא מהני וידוי כ"ג בלא תשובה ואין י"הכ מכפר בלא הודע דליכא תשובה ולא השעיר דזבח רשעים תועבה. ולשון רבנו בפי' המשנה פ"ק דשבועות וקלות נקרא מ"ע ול"ת וחמורות כריתות ומיתות ב"ד ולא תשא וכפל אותן לפי שבא לבאר אותן באמרו הזדונות והשגגות ר"ל בין שעשה מהם שום דבר בשגגה או לא הודע שעיר מכפר דאפילו לא עשה תשובה מן הקלות אבל החמורות השעיר עם התשובה מכפרין ע"כ משמע דה"ק דוקא שוגג או לא הודע דקלות אבל לא הודע של חמורות דליכא תשובה או שוגג דחמורות דחייב חטאת אין י"הכ ולא השעיר מכפר. והיינו דפריך בבבלי שבועות הודע היינו מזיד לא הודע היינו שוגג פי' דליכא לפרש הודע ששגג דא"כ בחמורות בר קרבן הוי א"ו הודע דמזיד והוא שעשה תשובה וכן ליכא לפרש לא הודע דמזיד דא"כ אינו מתכפר בחמורות דליכא תשובה א"ו לא הודע דשוגג דהיינו לא הודע דאשם תלוי או שנעלם ממנו ששגג דמתכפר בלא תשובה ולזה משני ר' יהודה דהודע ולא הודע מוסב על שגגות דסמיך לי' ולאו ידיעת ודאי קאמר אלא הודע לו ספקן דאינו בר קרבן אלא בר אשם תלוי ומתכפר בתשובה ופי' לא הודע לו ספקן דמתכפר בלא תשובה והא דאיתא בירושלמי יומא וז"ל הדה היא מכפרת על הזדונות ותולה על השגגות (פי' דהא דתנן ברישא דעל טומאת מקדש וקדשיו שעיר הפנימי וי"הכ מכפר היינו כפרה גמורה על הזדון אבל השגגה שיש לו ידיעה בתחלה ולא בסוף אין מכפר אלא תולה דכשיוודע לו בסוף חייב קרבן עולה ויורד דאין י"הכ מכפר על חייבי קרבן כנ"ל. והדר פריך אסיפא) לא הן קלות עשה ול"ת לא הן חמורות כריתות ומיתות ב"ד אר"י כיני מתני' קלות וחמורות אותן הקלות בין בזדון ובין בשוגג. אותן החמורות בין שנתוודע לו בהן בין שלא נתוודע לו בהן. אלו הן קלות עשה ול"ת חמורות כריתות ומב"ד ע"כ ובהכרח מתפרש ע"ד הבבלי וה"ק ואותן החמורות בשוגג בין שנתוודע לו בהן ידיעת ספק (ולפי הגי' בירושלמי שבועות ואותן הזדונות בין שנתוודע וכו' בהכרח ה"ק ואותן זדונות של הקלות בין הודע וכו' משא"כ זדונות דחמורות ולא הודע דליכא תשובה אינו מתכפר) כשם שהשעיר הפנימי מכפר על הזדונות ותולה על השגגות אף שעיר המשתלח כן ניחא לא הודע הודע ולא כן תני מחוייבי חטאות ואשמות שעבר עליהן י"הכ חייבין להביא אחר י"הכ. א"ר בון בין שנתוודע לו בהן בין שלא נתוודע לו בהן ע"כ פי' דמדקדק דסיפא דומיא דרישא דתולה על השגגות וכנ"ל וקס"ד דפי' הודע שנודע לו ודאי ששגג אחמורות והרי בר קרבן הוא. ומסיק ר' בון דה"ק בין שנתוודע לו ידיעת ספק בי"הכ ופי' לא הודע שלא ידע מאומה בי"הכ וקמ"ל די"הכ מכפר אע"פ דלא אתיידע לי' כמ"ש. ולפמ"ש מיושב קו' הר"ן שהובא בגלאנטי חי' שבועות וז"ל קשה האיך מוקי ר"ז בעמד במרדו כרבי דהא במתני' תנן שהשעיר מכפר ורבי איירי בכפרת י"הכ גרידא דליכא למימר דרבי בעי שעיר וי"הכ דא"כ מאי פריך לקמן דאל"תה כרת די"הכ לרבי וכו' הא משכחת באכל אחר שילוח השעיר ונדחק דר' וה"ה תנא דידן שעיר או י"הכ קאמר ורבא דפריך כרת דיומא קס"ד די"הכ כל שעתא מכפר ור"ז ס"ל דאין י"הכ מכפר עד שתחשך וכדמסיק הש"ס לתרץ קושיית רבא תנא חומר בשעיר ובירושלמי הדר בי' ר"ז במסקנא ומשכחת כרת דיומא במת קודם חשכה ואהני שעיר לכפר מיד ואהני י"הכ לעברות שאחרי שילוח ע"ש. ולדרכנו י"ל דקס"ד י"הכ כל שעתא מכפר וקשה