מרכבת המשנה (חעלמא) - ב לד

עמ"ש הראב"ד בהקדמה ל"ת מ"ג שהשיב על רבנו דאיכא בהקפה ב' לאוין והראב"ד לשיטתו ועיין מ"ש שם

שם ה"ב לפיכך העבדים כו' עמ"ל ואולי י"ל דרבנו מספקא ליה אי קי"ל כפי טעמא קמא או כלישנא בתרא מש"ה כ' איסור בעבדים ומודה רבנו דאינו לוקה

שם ה"ה אע"פ שהאשה ע' בהשגות וכ"מ והנכון ומ"ש הלח"מ שאין זו השגה אלא מראה מקום מוצא הדין

שם ה"ז ואינו חייב כו' עכ"מ והנכון דע"כ לא פליג ר"א דחייב אלא בזקן דכתיב ביה גילוח והשחתה ומש"ה נמי אמרו חכמים ואינו חייב אבל איסורא איכא משא"כ בפיאות דכתיב הקפה מודה ר"א דבמספרים פטור ולרבנן שרי

שם ה"י המלקט כו' עיין בהשגות ובחי' ריטב"א מכות ד"ך ע"ב כתב דלשון ודבר זה אפילו בחול אסור כו' משמע דמדרבנן קאמר ואתייא כרבנן דס"ל בנזיר דנ"ט דלא ילבש גבר כפשוטו בבגדים המיוחדים לנשים מיהו אנן קי"ל כראב"י שכל זיון הנוהג באשה אסרה תורה ואפשר דאסור מן התורה קאמר ולא דק בלישנא ואתייא כראב"י עכ"ל. ואי משום שיעורא ודאי בכ"ש חייב דומיא דשבת כיון שהתחיל ללקט ונתכוין לעדי הרי כוונתו משוי ליה שיעור חשוב כיון שמקפיד בכך ומתכוין דאי אינו מכוון בודאי בכל התורה דשא"מ שרי

שם הי"א בד"א בכותב כ' הכ"מ ולא ידעתי לו מקום כו' ומצאתי בתוספתא פ"ג דמכות מפורש כן ע"ש

שם הי"ג גדידה ושריטה כו' עלח"מ ודבריו מגומגמין דשריטה כתיב במת וגדידה בע"ז

שם הי"ד שני בתי דינין בעיר עכ"מ והלח"מ הניח בצ"ע ובתומת ישרים שקס"ח האריך ונדחק לתת טעם דפסק רבנו כאביי דבספרי נותן טעם מפני המחלוקת וזה שייך אפילו בשני בתי דינין בעיר א' ע"ש. וכל הדברים יגעים לא תשבע אזן. והנכון בהמשך הסוגיא לדרך רבנו דהוקשה ליה קושיית התוספות יבמות די"ד ד"ה כי אמרינן ולא ניחא ליה תירוץ התוספות (ודלא כמ"ש הלח"מ פ"א מה' מגילה ה"ו) אלא דרבנו מפרש כמ"ש הרשב"א בשבע שטות דלא הוקשה לר"ל מבני הכפרים דחז"ל הקלו כדי שיספקו מים ומזון ואין בזה משום שתי תורות אלא דהוקשה לו כיון דכרכים יוצאין בט"ו ועיירות בי"ד מחזי כשתי תורות. והשיב ר"י ע"כ לא שנית מקום שנהגו כו' אלא ודאי לא שייך ב' תורות בשתי מקומות א"כ לק"מ ממגילה דכרכים ועיירות ב' מקומות. ודחה ר"ל דבשלמא ע"פ דמנהגא ואין בו משום שתי תורות דלאו תורה היא שפיר בשתי מקומות דל"ש מחלוק' מותר משא"כ מגילה דחשיב מדינא ונקרא איסור אפי' בב' עיירות דאין בו משום מחלוקת חשיב כב' תורות (ואפשר דר"ל סובר כר"ח רובה בירושלמי מגילה דהכל קורין בי"ד ע"ש ותבין) ופריך והתם לאו איסורא הוא אלמא אפי' באיסו' אין לחוש בב' מקומות ומשני התם הרואה אומר אימור מלאכ' הוא דלית ליה מש"ה לא מחזי כב' תורות משא"כ ממגילה ודאי קשה דאפי' בב' מקומות מחזי כב' תורות. ופריך דלר"ל קשיא צרות דאיכא לא תתגודדו בב' מקומות ומסיק דלר"ל סבר לא עשו ור"י דס"ל עשו בהכרח ס"ל דבב' מקומות לא שייך ב' תורות כי היכי דלא שייך מחלוקת ושרי בין במנהג ובין באיסור והיינו מסקנת אביי. ולזה פריך רבא דהא ב"ש וב"ה כשתי בתי דינין בעיר אחד דמי. ולזה מסיק רבא דסברת ר"י הפך סברת ר"ל לענין איסור דלענין מנהג לכ"ע בשתי עיירות מותר דאין בו משום מחלוקת אלא ב' בתי דינין בעיר א' אסור. ולענין איסור פליגי דלר"ל אפילו בב' עיירות אסור משום ב' תורות ומש"ה לא עשו ולר"י דס"ל עשו אדרבה באיסור אפילו בתי דינין שנים בעיר א' כל א' עושה כדעתו דאין להתיר איסור משום מחלוקת ואין חשש מחלוקת דוחה איסורי וכן לא מיחזי כב' תורות דהכל יודעין שחלוקין בדין ודוקא ב"ד א' שבעיר א' צריכין לעמוד למנין ואחרי רבים להטות משום לא תתגודדו ולפ"ז שפיר השמיט רבנו דין לא תתגודדו דאיסורין כיון שאין אחר חתימת הש"ס מחלוקת ורבנו כתב כל התורה הלכה פסוקה עפ"ח מה' סנהדרין ה"א ושם פ"ט ה"ג. וכתב רק דין לא תתגודדו של מנהגא ובזה לא נחלקו כלל ר"י ור"ל ולכ"ע שני ב"ד בעיר א' אסור משום מחלוקת וכמ"ש

שם הט"ו הטביל ה' אצבעותיו כו' ע' בתו' מכות די"ד **(צ"ל ד"כ)** ד"ה לא צריכא דבגופין מוחלקין סגי בהתראה א' והאריכו בזה וכ"כ המ"ל פ"א מהא"ב ה"א ע"ש. ובאמת אין זה דעת רבנו אלא ס"ל כפרש"י דאפי' בגופין מוחלקין בעינן התראה על כל אחת והא שנדחקו התוס' מדאמרינן בקידושין דע"ז הרי גופין מוחלקין ולא דקדק הש"ס היכי דמי אי בהתראה אחת כו' ע"ש יש לדחות לפמש"ר פי"ב מה' סנהדרין ה"ב וצריך שיעבור ויעשה תכף להתראה תכ"ד אבל אחר כ"ד צריך התראה אחרת וכ"כ פ"ה מה' נזירות נזיר שהיה שותה יין כל היום כלו כו' אם התרו בו על כל רביעית כו' נמצא פשיטא בחמש גופות דאיכא הפסק בין ביאה לביאה ודאי צריך התראה אחרת דמצי למימר אשתלי אלא דבאשה אחת קס"ד דבג' ביאות רצופות שלא פירש בינתים לא מהני התראה לחלק בעברה אריכתא לזה מייתי הש"ס מנזיר ששתה בלי הפסק דמהני התראה לחלק ובשתי אלמנות פסיקא ליה דהתראות מחלקות דהא א"א לבעול שתיהן תכ"ד להתראה. ובהכי רווחא שמעתתא דנקיט הש"ס כגון דסך נשא משום דאין מציאות שיקרח ה' קרחות כל קרחה בשיעור גריס בה' אצבעותיו תכ"ד להתראה.