מרכבת המשנה (חעלמא) - ב כד

משא"כ לדרך ר"ת דבשל כפרים או שאין עומדין בפתח מודים רבנן דאסור בלא כדור ופליגי רק באנדרטי של כרכים שבפתח מדינה דר"מ אוסר וחכמים מצרכו כדוד שפיר הוקשה לתוס' ק"ק דלמה אוקים סתמא כר"מ דהמ"ל כרבנן דמצא דמשמע בשוק ולא נודע שעמדו על פתח מדינה ושאינם אנדרטי קמ"ל ברישא דיוקא דשלמים אסורין אפילו בכרכים דמסיפא סד"א דוקא תבנית יד של כפרים. ולפמ"ש הכ"מ לעיל ה"ו דשמואל ור' יוחנן קאי בין לר"מ בין לרבנן דאפילו אנדרטי שסתמו לנוי אוסר ר"מ בעומד בפתח מדינה אפילו בלא מקל ורבנן מצרכו מקל אין להק' אמאי מוקים ר"ל סתמא כר"מ די"ל כרבנן ובשברי יד בכדור דאי מסיפא סד"א דוקא של כפרים די"ל מאי קמ"ל דהא כבר שמעינן ממתני' דכל הצלמים א"ו דאיירי באין בידם כדור וקמ"ל לסתום כר"מ דה"ל מחלוקת ואח"כ סתם משא"כ לפר"ת ליכא למימר הכי דכיון שמצאן שלא על פתח מדינה ודאי אתייא אפילו כרבנן אפילו תימא אין בידו כדור. מיהו לפמ"ש ה"ו לדרך רבנו דאפילו צורה שאינה אנדרטי ובידה כדור אינה אסורה אא"כ עומדת על פתח מדינה בהכרח הא דאמר סתמא כר"מ היינו כפמ"ש דמודה ר"מ ביש בידו כדור דאסור אפילו שלא בפתח מדינה ודוקא לרבנן בעינן תרתי עומד על פתח מדינה וכדור. והנה בתוספות ע"ז דמ"א ע"א ד"ה ה"ה דאפילו שברי ע"ז הקשו הא דלא משני הכא כו' ותירוצם דחוק קצת. והנה לדרך המ"ל דלעיל ה"ו דשמואל ור"י פליגי יש ליישב קו' התוס' לדרך רש"י דמפרש כה"ר אלחנן דודאי אליבא דשמואל דמוקי באנדרטי ולא בפתח מדינה ליכא למימר דקמ"ל דיוקא הא צלמים אסורין כר"מ דמאי רבותא דמצא (דבשלמא לר"י דאיירי בעומדים בפתח שפיר הוי הדיוק רבותא אע"ג דמצא בשוק דוקא שברים מותרין אפילו בידם כדור אבל צלמים שבידם כדור אסורין אפילו בכרכים כר"מ משא"כ לשמואל) הל"ל שברי צלמים מותרין דנידוק צלמים אסורין אפי' בכרכים כשבידם כדור כר"מ אפילו אינם על פתח מדינה א"ו הא דנקיט מצא מתפרש מושלכין דסתמא נתבטלו כמש"ר וכיון דלשמואל ודאי מוציא מידי ודאי אפילו בשברי ע"ז דשמואל ס"ל בסוף פרקין דעובדין לשברים כיון דהן שברים ומושלכין אומרים ודאי בטלינהו כ"ש דמוציא מידי ספק בצלמים מושלכין דמותרין וליכא למידק דצלמים אסורין. ותו דקשה למה לא נקיט באמת מצא צלמים א"ו דנקיט שברי צלמים למידק דשברי ע"ז אסורין וקשה לשמואל. ומשני דלעולם שברי ע"ז וה"ה צלמים של כרכים מותרים והא דלא נקיט שברי ע"ז משום דבעי למתני סיפא תבנית יד דהיינו בעומדין על בסיסן כדלקמן הואיל דע"ז שלמה היא אע"ג שמצאה באשפה ואלו נקיט שברי ע"ז סד"א גם תבנית יד של ע"ז דוקא אבל של צלמי כפרים מותר להכי נקיט שברי צלמים להורות דאפילו תבנית יד של צלמי כפרים אסור וברישא ה"ה צלמים של כרכים אלא נקיט שברים ברישא (ושל כפרים) איידי דנקיט בסיפא שברים וכפסק רבנו (ובהכי ניחא, נמי קושי' התוס' ד"ה אמר שמואל וא"ת כו' ושארי קושיות התוס'. וניחא נמי קושיית התוס' בד"ה והא שברים כו' דפריך תנן מצא תבנית יד ונהי דאיירי בשל כפרים לא עדיף משברי ע"ז ומסיק בעומדין על בסיסן ובל"ז הא דשמואל לק"מ דרישא בשל כרכים וסיפא בשברי כפרים אלא לשמואל דמתיר בשברי ע"ז הוצרך לאוקים בעומדין על בסיסן) וכל זה אליבא דשמואל משא"כ ר"י ור"ל תרווייהו ס"ל כר"י דלעיל דבעינן עומדין על פתח מדינה אלא דר"י ס"ל כשמואל דעובדין לשברים ומש"ה נשתברה מאליה אסורה ור"ל מתיר דמסתמא מבטל לה וודאי מוצי' מידי ודאי מש"ה שפיר פריך מהמוצא שברי צלמים וקס"ד דמוצא בתוך הכרך ולא מושלכין בבזיון ושפיר נידוק הא שברי ע"ז אסורים (דליכא למידק הא צלמים אסורין ביש בידם כדור דהא סתם מתני' אתייא אפילו כרבנן וסיפא בכפרים. ובכרך שאין עומד על פתח מדינה מותר אפילו יש בידו כדור עיין תוס' ד"ה איתיבי' כו') ולזה משני אימא צלמים כו' וסתמא כר"מ וסיפא בשל כפרים ועומדים על בסיסן דלא מצי לשנויי אפילו אליבא דרבנן דאי הוי נקיט שברי ע"ז סד"א דוקא תבנית יד דע"ז אסור ושל כפרים מותר. דזה אינו דאליבא דר"ל דפי' מצא שלא בבזיון נהי דשל כפרים הוי ספק כיון דתבנית שלם הוא ועומד על בסיסו מהיכי תיתי יהיה מותר. ולזה שפיר פריך מדר"מ נשמע לרבנן דמדרבנן אדרבנן ליכא למשמע דבאמת בכרך מתירין רבנן אפי' צלמים שבידם כדור דמשני הכי השתא כו'. ועוד יש בזה אריכות דברים לדרך רבנו מיהו הנכון בכוונת רבנו כמ"ש ה"ו

וראיתי לבעל המאור דפריך דשמואל דידיה אדידיה דכאן ס"ל אפילו שברי ע"ז ולקמן ס"ל עובדין לשברים ותירץ דהא דשרי כאן היינו בשברי שברים ע"ש. ולדרכו יתורצו כל קושיו' התו' והמשך הסוגיא דשמואל קשה לי' רישא אסיפא ומוקים רישא בשברי שברים ומש"ה אמר ה"ה ע"ז דאין עובדין לש"ש. ופריך דא"כ ליתני שברי ע"ז (אא"ב דש"ש חשוב ספק ביטול ניחא אלא לשמואל ודאי ק') ומשני משום דקבעי למתני סיפא ואי תני ש"ש דע"ז סד"א דוקא תבנית יד דע"ז דאין ספק ביטול מוציא מידי ודאי משא"כ תבנית יד דצלמים הוי ס"ס ספק עבדום וספק בטלום קמ"ל ש"ש דצלמים אבל תבנית יד דה"ל שברים דצלמים חשיב רק חד ספק דודאי עובדין לשברים ואסור. ופריך תנן מצא תבנית יד והא שברים נינהו פי' דס"ל דיש להעלות שברים בחד דרגא על ש"ש דאם שברי' ספק אז ש"ש ודאי אין עובדין ואם עובדין לשברים הוי ש"ש ספק אבל אין סברא להעלות ב' דרגות וכיון דס"ל ש"ש של ע"ז שרי דודאי אין עובדין ה"ל שברים ספק ביטול וא"כ שברי צלמים מותרין מכח ס"ס. ומשני אה"נ וסיפא בעומדין על בסיסן והשתא דאתית להכי אה"נ דרישא אפי' בשברים (וניחא קושיי' התו' ד"ה והא שברים דדוקא לשמואל קשה למיעל ב' דרגי דש"ש ודאי מבטלין ושברים ודאי עובדים דבל"ז לק"מ דרישא בש"ש והוי ס"ס דספק עובדין וסיפא בשברים ודאי עובדין) אך דלכאורה קשה לדרכו דמאי פריך מדר"מ נשמע לרבנן דלמא רישא בש"ש דכ"הג אפי' בע"ז שרי משא"כ שברי ע"ז אסורין