מרכבת המשנה (חעלמא) - ב כג

דרבנו מפרש הא דאר"ח באכסדראות של בנין ר"ל של אבנים וכמ"ש המפרש וכן כ' התי"ט ולפ"ז גזוזטרא של עזרת נשים של אבנים היתה. וסובר רבנו דדוקא בנין קבוע שמחובר לקרקע דומיא דבית וה"ה אכסדרה קבוע דהיינו בית הוא דמרבינן מן כל עץ דדומה קצת לנטיעת עץ וזהו שכ"ר וסככות היוצאות מן הכתלים דחשוב תלוש שחיברו לקרקע משא"כ להביא שידה תיבה ומגדל לעזרה שרי וניחא בימה דהקהל שאינה מחוברת לקרקע כמ"ש ח"א פ"ג מה' חגיגה ה"ז. ומה שתמה הכ"מ למה השמיט רבנו ל"ת דבית תמהתי דבית היינו אכסדרה שהזכיר כשמחובר לקרקע אלא דסובר רבנו דבית ואכסדרה אע"ג דאסורין ד"ת אין לוקין עליהן כיון דנפיק מריבוי כל עץ ולא נתפרש בתורה לאו אלא בנטיעה דמחובר מעיקרו וכה"ג נקרא בירושלמי לא מחוור. ועיין מש"ר פ"ח מה' בית הבחירה ה"א כת הולכת למזרח והשמיט במכוון לשון המשנה מהלכין באכסדרה דמשמע של עץ וכדמסיק רב חסדא בבנין אבנים ומש"ר פ"ד מה' בית הבחירה הי"ג שתי קלונסאות של ארז כו' צ"ל שלא היו מחוברים בבנין. ומה שהקשה הראב"ד מלשכת העץ לק"מ דאין הכרח דלשכת העץ היתה בנין עצים עיין בתי"ט פ"ה דמדות מ"ד ועמ"ש פ"א מה' בית הבחירה ה"ט. פרק ז

ה"ג בהמה עיין בכ"מ שכ' דקרניה נלמד בק"ו מפירשה ואשתמיטתי' גמ' ערוכה כמ"ש פ"ח מה' לולב ה"א. גם מ"ש וז"ל ומ"ש שהקריבוה כלה כו' הוא דוחק והנכון כמ"ש הפר"ח, דעיקר הנוסח' בהמה שהקריבוה לעכו"ם כלה אסורה כגי' המ"ע ובד"ו ישן. ומש"ר קרע עגול על"חמ ופשוט הוא דרבנו סובר דהך ברייתא אתאן לת"ק ורשב"ג פליג ולית ליה קורט דם אלא הכל תלוי בקרע עגול וכן משמעות הש"ס דמייתי הך ברייתא עלה פיסקא דת"ק

שם ה"ה הלוקח גרוטאות עמ"ש פ"א מה' זכייה הי"ד ועשו"ת לחם רב שקנ"א

שם ה"ו והנמצאות במדינה עמ"ל שהאריך דלדעת רבנו ר"י ור' יוחנן פליגי אליבייהו דרבנן דלר"י מצרכו תרתי אנדרטי ובידו כדור ולר' יוחנן אנדרטי לא מעלה ולא מוריד אלא דמצרכו תרתי שעומדין על פאת מדינה ובידו מקל והוקשה ליה דהרי"ף מייתי דברי שניהם ודוחק לאשווי פלוגתא בין רבנו והרי"ף רבו ע"ש. ולפי"ז לכאור' דברי הכ"מ נכונים דגם רבנו ס"ל כדעת הרי"ף ור"י קאי בין לר"מ ובין לרבנן ולרבותא נקיט אנדרטי שחזקתו לנוי וכמ"ש התוס' ד"ה אנדרטי מ"מ אוסר ה"מ אפילו אין בידו מקל ולרבנן כשיש בידו מקל ור' יוחנן קאמר דבין לר"מ ובין לרבנן בעינן עומדין על פתח המדינה וזהו שאמרו ר"י ור' יוחנן לשון שנינו דכלה מתני' ר"מ ורבנן איירי בכה"ג. אך דחוק קצת דא"כ דאנדרטי קולא הל"ל אף באנדרטי של מלכים שנינו א"ו ה"ק ר"י אמר שמואל דוקא באנדרטי דקיל שרו רבנן כשאין בידו מקל ועלה א"ר יוחנן דדוקא בעומדין הוא דאוסר ר"מ אפילו אין בידו מקל ורבנן כשבידו מקל וא"כ קשה דה"ל לרבנו לבאר דבצורה שאינה אנדרטי אסור לרבנן אפילו אין עומדת על פתח מדינה. והנכון עיין בפי' המשנה לרבנו דאיננו מפרש אנדרטי של מלכים צורת מלך מת כפירוש רש"י אלא דצלמים דמתני' טלמסאות שעושין עע"ז ונעבדין אחת בשנה כשהשמש ברום המעלה כפי עת עשיית הטלסאם ע"ש. ולפ"ז מפרש רבנו אנדרטי של מלכים הוא בריעותא כמ"ש ה"ר אלחנן בשם הירושלמי בתוספות ד"ה ובאנדרטי דדוקא טלסאם של מלך נעבד ואין כח ביד שר לעשות טלסאם לעבודה אלא לנוי והיינו דנתן ר' יוחנן סימן דכל שעומד על פתח מדינה חזקה שהעמידו מלך והוא טלסאם לעבודה ובהא פליגי ר"מ ורבנן אם צריך מקל וא"כ שפיר סתם רבנו דכל שעומד על פתח מדינה חזקה שהעמידו המלך ואסור כשבידו מקל ואם לאו חזקה שנעשה לנוי אא"כ בכפרים שאין דרך לעשות לנוי אלא לעבודה אסור ותו לא מידי וע' מ"ש ה"ז. ומה שנדחקו הכ"מ ולח"מ בכוונת הר"ן הנכון כמ"ש הפר"ח דלר' יוחנן הכל תלוי בעמידה על פתח מדינה ולשמואל להפך הכל תלוי באנדרטי וקי"ל כר' יוחנן. ומש"ר צורת מקל עלח"מ ובאמת דרבנו לית ליה כ"מ ששנה רשב"ג במשנתנו והא דפסק לקמן ה"ח כרשב"ג היינו משום דבדף מ"ג ע"ב אפליגו רב ושמואל אליביה

שם ה"ז צלמי כו' עכ"מ ובמ"ל והגהות ר"י כולו ובל"מ. ועיין תוספות ע"ז ד"מ ע"ב ד"ה ובאנדרטי כו' ולפר"ת ק"ק דלקמן דמ"א אמר וסתמא כר"מ דשפיר אתייא כרבנן דלא התירו אלא באנדרטי וכ' מהרש"א אך קשה ליישובו של ה"ר אלחנן דמצא שברי צלמים אפילו בשוק משמע ומינה דייקינן דצלמים אסורים אפילו בשוק שאין עומדין על פתח מדינה וכר"מ ולא איירי בכפרים. ותירץ דר"ל דמוקים כר"מ פליג אדר"י דהכא וסובר כשמואל דאנדרטי דכרכים אסור לר"מ אפילו אין עומד על פתח מדינה והא דנקיט שברי צלמים איירי בשברי אנדרטיות ע"כ. מיהו התינח אם נפרש לדרך ה"ר אלחנן כדעת רבנו שבארנו ה"ו דלר"י של כפרי אפילו אין בידו מקל לכ"ע אסור ובשל כרכים ואין עומדים על פתח מדינה לכ"ע שרי (ואפילו בידו כדור או אם יש בידו כדור לכ"ע אסור ואם אין בידו כדור לכ"ע שרי) ולא נחלקו ר"מ ורבנן אם צריך כדור אלא בשל כרכים העומדים על פתח מדינה ואנדרטי שפיר ר"ל דמוקים סתמא כר"מ פליג אדר' יוחנן דהכא משא"כ אם נאמר דסובר ר' יוחנן באין עומדין על פתח מדינה חות דרגא דר"מ אוסר ביש בידם כדור ורבנן מתירין אפילו בידם כדור שפיר י"ל דר"ל סבר כר"י דהכא ומוקים מתניתין בשבר יד שיש בו כדור ואין עומד על בסיסו וכר"מ דסתם שברי צלמים היינו בצלמים אסורים שבידם כדור ובשל כרכים (דבשל כפרים שמעינן מסיפא דאיירי בכפרים מדנקיט מצא ולא פירש שבידם כדור וכמו"ש מהר"ם)