מרכבת המשנה (חעלמא) - ב קכט

י"ו ועל פירות האילן שילבלבו בשעת הפסח ועל תקופת תשרי שתהיה קודם י"ו ושפיר אין מעברין על תקופת תשרי גרידא כיון דאיכא אביב דהיינו תקופת ניסן ופירות האילן בזמנו לא דחינן תרתי להקדים אביב ופירות משום תקופת תשרי גרידא אבל משום אביב גרידא דהיינו כשמשכה תקופת ניסן עד י"ו ודאי מעברין דהא ממילא איכא תרתי אביב ותקופה. ולפי פי' הרמ"ה דאביב היינו תקופת ניסן מיושב קושיית הת"ח סנהדרין די"ב אהא דאמרן חשובי מחשבי גלויי לא מגלי דהא קודם ר"ה א"א לעמוד על אביב ופירות אילן דעדיין לא הגיע זמן זריעה וט"ו בשבט הוא ר"ה לאילנות ואין יכולין לעמוד רק על התקופה גרידא והרי קי"ל דאין מעברין על חדא ומזה הוכיח הת"ח כדעת רבנו דעל תקופת ניסן גרידא מעברין. ולפי דרך הרמ"ה כד משכה תקופת ניסן עד י"ו איכא תרתי אביב ותקופת תשרי. איברא אין קיום לפי' הרמ"ה אלא אליבא דר"י דס"ל כלה חג בעינן ומשכחת תקופה בלא אביב מה שא"כ לר' יוסי דהלכה כמותו נגד ר"י דבמקצת חג סגי ואין מעברין על תקופת תשרי אא"כ חל בכ"א ליכא לפרש אביב תקופת ניסן דא"כ אביב ותקופה חדא מלתא וע"כ פי' אביב שנה אפילה כפרש"י ורבנו וקשה קו' התו' ד"ה עברה הנ"ל וצ"ל כתירוץ התוס' דאתקופת ניסן לבד מעברין והא דתניא דאין מעברין על תקופה גרידא אתאן דלא כרבי יוסי. ולפ"ז לכאורה כיון דהך ברייתא אתאן לר"י שפיר י"ל דפי' אביב תקופת ניסן כדעת הרמ"ה. אך דעדיין אינו נוח דנהי דלר"י משכחת תקופת תשרי בלא אביב וברייתא כר"י אכתי לא משכחת אביב בלא תקופה ולא שייך לשון על ב' מהן מעברין ולא על א' דמשמע דמשכחת אביב ופירות בלא תקופה וזה אי אפשר וע"כ פי' אביב שנה אפילה כפירש"י ורבנו:

אך פי' תקופה אינו כפירוש רש"י בין שמשכה תקופת תמוז עד י"ו תשרי ובין תקופת טבת אלא דהברייתא כר"י כמ"ש רמ"ה ואיירי מתקופת תשרי גרידא שחל בי"ו אבל חל תקופת תשרי בכ"א דממילא תקופת ניסן בי"ו לכ"ע מעברין כדמסיק ר"ה דכ"א ודלא כפרש"י שם דהך מימרא לקבוע הלכה כאחרים אלא דכ"ע מודים כשחל תקופת ניסן בי"ו וניחא הך דסנהדרין די"ב חשובי מחשבי אפילו קודם ר"ה וכמש"ר בפרקין הי"ג דמעברין מפני תקופת ניסן גרידא וכמ"ש הת"ח. ואין סברא לומר דברייתא זו במחלוקת שנוייה דמעשה רב שקבעו נציב בירח שמת בו אהרן. וע"כ ר' יוסי דס"ל סגי במקצת חג פליג אברייתא זו וס"ל דמעברין אתקופת תשרי גרידא שחל בכ"א דהא חל ניסן בי"ו ובענין שמור את חדש אביב ועיקר פשטא דקרא תקופת ניסן אלא דכולל נמי פירות האילן ואביב. וכיוצא בזה כ' הר"ן בחי' סנהדרין די"ב לתרץ קו' התוס' סנהדרין די"ג ד"ה ור' יוסי ושם ע"ב ד"ה ולעבריה דאין קו' לעבריה לאלול כיון דאין מעברין אתקופת תשרי גרידא בלי צירוף אביב ופירות לא מהני לעבר אלול משא"כ לאחרי' דמעברין אתקופת ניסן גרידא דאביב מפורש בתורה שפיר פריך ולעבריה לאדר עכ"ל הר"ן בשם הרמב"ן ומינה דהברייתא איירי מתקופת תשרי בי"ו כר"י ופי' אביב בשנה אפילה ומודה דמעברין על תקופת ניסן גרידא ורבנו פסק כר' יוסי ומש"ה השמיט תקופת תשרי דכשחל בכ"א ממילא ניסן בי"ו ומעברין אתקופה גרידא אלא אביב ופירו' בעינן תרתי. ומש"ר תקופת ניסן בי"ו בסנהדרין די"ג ע"ב מסיק ראב"י תנא ממטה למעלה קחשיב ופרש"י אבל כשחסרה י"ד ותקופת ניסן בט"ו אין מעברין דמעברין לאדר ורבנו השמיט הא דכשהתקופה בט"ו מעברין לאדר דקי"ל פ"ג מהק"ה הי"ח דבניסן ותשרי אין מעברין לצורך כשבאו עדים וקו' הש"ס רק אליבא דאחרים שלא אליבא דהלכתא כמ"ש בפרקין הי"ד

שם ה"ה מפני הצורך ר"ל צורך שעה והרשות ביד ב"ד דק"ל אתם אפילו מזידין משא"כ הנך תלת דלעיל ה"ב שמעברין ע"י מדינא וכ"כ הת"ח וע"ל ה"יו

שם ה"ח עושין אותן סעד נ"ל ברור דכוונת רבנו דפי' סעד דאינו מועיל כלל אלא לייפות וליישב הדבר כמ"ש התו' דכ"א ע"ב ד"ה על ניסן ודלא כפרש"י סנהדרין די"א דמהני שמצרפין חד מהנך לא' מג' דאביב ותקופה ופירות דלפ"ז מה דאמרן שט דגוזלייא רכיכין ואומרין דקיקין וזימני' דאביב לא מטי לא משום צירוף אלא לפי דזימנא דאביב לאו היינו אביב אלא פירושו תקופת ניסן דמעברין עליו גרידא וכ"ה הת"ח סנהדרין די"ג. ואע"ג דלפ"ז מוכח דלרשב"ג מעברין על תקופת ניסן גרידא מ"מ שפיר בעי הש"ס די"א ע"ב אליביה דרשב"ג אם על התקופה שמחין או מעברין וקאי בתיקו דלפמ"ש בפרקין ה"ב דתקופה הנזכרת בברייתא היינו תקופת תשרי שפיר בעי אי רשב"ג ס"ל כר' יוסי דמקצת חג בעינן וממילא כשחל בכ"ב תשרי הרי תקופת ניסן בי"ו ומעברין קאמר א"ד דרשב"ג ס"ל כר"י דכלו חג בעינן ושמחין קאמר ורבנו דפסק כר' יוסי מש"ה השמיט לגמרי תקופת תשרי דהא מעברין אתקופת ניסן גרידא כמ"ש ה"ב

שם הי"ב אלא ביהודה שנאמר לשכנו תדרשו אע"ג דרבנו פסק כת"ק דאם עברוה מעוברת מ"מ מייתי קרא דחנניא איש סוכו ע' סנהדרין די"א ע"ב משום דהיתה לרבנו גי' התוספתא העיד חנניא איש אונו לפני ר"ג שאין מעברין אלא ביהודה ואם עברוה בגליל מעובר' וכ"כ הת"ח

שם הי"ד הגיע יום ל' כו' מקדשין כו' משמע לכתחלה ולכאורה זה נגד משמעות הש"ס סנהדרין די"ב עברוה מאי אמר עולא אין מקדשין החדש. ואפילו לר"נ דאמר מקודש ומעובר ר"ל דיעבד אבל מודה לעולא דלאחר שעיברו אין מקדשין לכתחלה ובזבח שלמים הרגיש בזה ונדחק דדוקא כשבאו עדים ביום שלשים מקדשין לכתחלה. והא דאמר עולא אין מקדשין היינו בבאו אחר כמה ימים כמש"ר פ"ג מהק"ה הט"ו דכה"ג קי"ל מעברין לצורך ואין לך צורך גדול מזה לקיים עיבור השנה (ואין להקשות דהא קי"ל פ"ג הי"ח דבניסן ותשרי לכ"ע אין מעברין לצורך