מרכבת המשנה (חעלמא) - ב קכז

ואין בידינו ליישב דרך הרז"ה אלא א"כ נאמר דה"ק ר"ז אר"נ דבזמן שהמולד בחצי הלילה לבני מזרח אז התוספת לדידהו ח"י מעתיקא ושית מחדתא ואם המולד בחצי הלילה לבני א"י אז התוספת לדידן שית מעתיקא וח"י מחדתא ולדרכנו נוח טפי דמוסב למעלה אהא דקאמר אבא נולד קודם חצות דפי' לדרכנו קודם חצות הלילה לזה אמר דכשנולד בחצי הלילה אז תוספת העלמה כ"ד שעות לדידן או לדידהו וכמ"ש א"נ ה"ק דנוסף על ח"י שעות של קצי הראייה דה"ל כיסוי עתיקא וחדתא ל"ו שעות מוסיף כ"ד שעות כל שאין המולד מכוון בחצי הלילה מחמת שאור היום מכהה אור הלבנה ונכסית ס' שעות (ולדרך הרז"ה להפך ה"ק דנוסף על ס' שעות דמכסי סיהרא חדתא ועתיקא משכחת עוד כ"ד שעות שיהיה פ"ד שעות מכוסה בזמן שהמולד בחצי הלילה לדידן או לדידהו) ובהכי אין מקום לקושיית הלח"ם דהנך כ"ד שעות תוספת נינהו כמ"ש

שם ה"ז מ"ע כו' וישלחו משמע דס"ל לרבנו שלא היו שולחין שלוחין אא"כ בחדש חסר וכן נראה בר"ה דכ"ב בראשונה היו משיאין כו' התקינו שיהיו שלוחין יוצאין כו' וכי היכי דמשיאין רק אחסר ה"ה לשלוחין. ועיין תוס' ר"ה דכ"א ע"ב ד"ה על ניסן וא"ת ומה טעם כו' ותירוצ' דחוק ולפמ"ש ניחא. תדע דתנן עד שישמעו מפי ב"ד מקודש וקי"ל כראב"צ דאין מקדשין יום ל"א והטעם דבניסן ותשרי בעינן שישמעו מפי ב"ד מקודש עפ"ג הי"ח. פרק ב

ה"ב זוממין עמ"ש ח"א וע' בירושלמי פ' אין מכירין. שם ה"ח יום ל"א וה"ט ראוהו ב"ד עמ"ש ח"א. פרק ג

ה"א עדים וה"ה בראשונה עמ"ש ח"א. שם ה"ו סמוך לשקיעה הלח"מ הניח בצ"ע ולק"מ דלעיל פ"ב ה"ט אין לב"ד רק לומר מקודש וסגי עד שלא יצא כוכב א' אבל הכא צריכין לקבל עדים לזה בעינן סמוך לשקיעה. שם ה"ט על ששה חדשים הלח"ם הניח בצ"ע למה השמיט רבנו על אדר שני מפני הפורים כיון דפסק רצו שלשים רצו חדש דקי"ל כרבי. ולק"מ עתוס' ר"ה די"ט ע"ב ד"ה מתני' דלא כרבי וא"כ כיון דכ"ר פ"ד הי"ז דכשב"ד מעברין כותבין אגרות היינו שלוחין דאדר שני ועפ"ד מהק"ה הי"ג. שם הט"ו ב"ד שישבו עמ"ש ח"א

שם הי"ח יראה לי עמ"ש ח"א בפרקין הט"ו ועמ"ש פי"ח מהק"ה ה"ט. ויש לתמוה לפמש"ר כאן דבניסן ותשרי אפילו לאחר שיצא שמו מעובר אין מאיימין כשבאו עדים וכן אין מעברין לצורך א"כ בהכרח הא דאמר עולא עברוה לאלול ומסיק מאי טיבותא משום ירקא ומתיא הרי דעברוה קודם יה"כ טרם שעברו הרגלים מכלל דלא היו עדי ראייה דהא לכ"ע אין מעברין קודם יה"כ אפילו יצא שמו מעובר ואין מאיימין לצורך לפי הך יראה לי שכ"ר א"ו דלא היו עדים כלל ועיברוהו בקביעות לצורך ירקא ומתיא אע"ג שהיה בדין לחסר אלול בקביעות (עפי"ח מה' ק"ה ה"ט) כגון שע"פ החשבון תראה הירח בליל כ"ט ואפ"ה עיברוהו לצורך וא"כ קשה טובא מאי פריך הש"ס ר"ה ד"כ איני והתני רבה בר שמואל יכול כשם שמעברין כו' הא עולא איירי בדליכא עדי ראייה ובקביעות וברייתא דרבה איירי בדאיכא סהדי כדמסיים כזה ראה וקדש. ותו דפשט הברייתא יכול כשם שמעברין השנה לצורך כשחל תקופת ניסן בי"ו כך מעברין חדש אדר כדי שתחול תקופת ניסן בט"ו ששוב לא יצטרכו לעבר השנה (ע"ד דפריך בסנהדרין די"ג ע"ב ולעברי' לאדר) ת"ל הזה כזה ראה וקדש דמוכרח לקדש ע"פ עדים ולעבר השנה הרי דהברייתא בדאיכא סהדי. הגם דהא ליתא כיון דקי"ל כשמואל דאין מעברין השנה בשלשים של אדר הואיל וראוי לקבוע ניסן ובהכרח עיבור שנה קודם שלשים דאדר דאכתי ליכא עדי ראייה (ואם יודעין הב"ד בחשבון שלא תראה בליל שלשים שבודאי יהיה החדש מעובר ואפ"ה תהיה התקופה בי"ו ודאי מעברין השנה אלא) אכתי ה"ק אם החשבון שאפשר שתראה הלבנה בליל שלשים ואם לא יבואו עדים שיהיה ר"ח יום ל"א תחול התקופה בט"ו ולא יהיה צורך לעבר שנה מ"מ חוששין הב"ד לעדי ראייה שיהיו צריכין לקדש לזה מעברין השנה ולק"מ אדעולא. וי"ל דרבנו אינו מפרש הברייתא מעברין לצורך מפני התקופה דכה"ג מקרי מדינא כמש"ר פ"ד ה"ה ולא מקרי לצורך אא"כ לצורך שעה כגון מפני קלקול הדרכים והבשמים וה"ק יכול שמעברין ג"כ חדש לצורך שעה כגון משום ירקא ומתיא ת"ל הזה כזה ראה וקדש ר"ל שצריך לכוון בקביעות שאם תראה בחדש הבא יקדשוהו אלמא שאם יעברו חדש הזה תראה בחדש הבא ביום כ"ט אסור לעבר לצורך ירקא ומתיא וקשיא לעולא. ולזה משני רבה ומגי' הברייתא יכול כשם שמעברין השנה והחדש לצורך כך מקדשין החדש לצורך כו' (ובהכרח גרסינן רבה וכן מוכרח מפרש"י לקמן רבא אמר הא דתני רבה בר שמואל אחרים הוא ופרש"י הא דתני שאין מעברין ולא מקדשין לצורך וכן מוכרח דהא לאחרים לעולם א' מלא וא' חסר אלמא דרבא אינו מגיה הברייתא כנ"ל ובהכרח גירסת רש"י אמר רבא ל"ק כאן לעברו כאן לקדשו והבן זה. הגם דלכאורה יש לדחות פרש"י דשפיר גרסינן אמר רבא כאן לקדשו כאן לעברו ואפ"ה שפיר קאמר דברייתא אחרים היא דלאחרים דאמר ואם היתה שנה מעוברת חמשה מכלל דס"ל חדש עיבור לעולם חסר ושפיר תני רבה ב"ש שמעברין החדש בשנה שאח' מעוברת דאל"כ בשני עיבורים חסר יום א' ונראית הלבנה בכ"ט והבן זה. מיהו מפורש בערכין ד"ט ע"ב דר' משרשיא מוקי אליבא דאחרים כגון שהיתה שנת עיבור ועיבור שנה שלשים יום וא"כ בהכרח גרסינן רבה) וה"פ לפי הגהת רבה יכול כשם שמעברין החדש בקביעות לצורך אד"ו אע"פ שהיה ראוי לחסרו בקביעות הואיל שע"פ חשבון תראה הלבנה לחדש הבא בכ"ט ה"ה איפכא שאם יעברוה בקביעות תראה בחדש הבא בליל שלשים יהיה מותר לקדש בקביעות משום אד"ו ותראה בחדש הבא בליל ל"א ת"ל כזה ראה וקדש שאין