מרכבת המשנה (חעלמא) - ב קכו
Mirkevet Ha-Mishneh (Chelma) part 2 126 · מרכבת המשנה (חעלמא) - ב · free full Hebrew text
Open in the reader →ביום דהא איכא לילה ויום מן החדש לבני מזרח אבל נולד אחר חצות בא"י דהיינו אחר תחלת ליל שבת לבני מזרח דליכא לילה ויום מן החדש בשום מקום ולא תראה אפילו לבני מזרח אין קובעין ר"ח בשבת וזהו דחיית מולד זקן. ולזה פריך מאי נ"מ דהא סוף סוף אפילו נולד קודם חצות אין מקדשין אלא ע"פ עדי ראייה בא"י והרי אינה נראית בא"י. ומשני לאכחושי סהדי שאומרים שראו את הלבנה תוך כד"ש למולד דעדי שקר הן. ואר"ז כ"ד שעות מכסי סיהרא לדידן בני מזרח שית מעתיקא וי"ח מחדתא ר"ל שאם נראית הישנה בא"י שבת שחרית שהוא חצי יום ו' לבני מזרח נמצא אור החמה מכהה לבני מזרח ומקדמת להיותה מכוסה ו' שעות מעתיקא ולהפך כשנראית החדשה בא"י סוף יום שבת שאז חצי ליל שבת לבני מזרח שהלבנה תחת האופק שלהן וא"א שתראה הלבנה אצלם עד סוף יום שבת לבני מזרח שהוא חצי יום א' בא"י מאחרת הכיסוי ח"י שעות מחדתא. וכן פי' לדידהו ו' מחדתא וח"י מעתיקא שכשתראה לבני מזרח החדשה סוף יום שבת שלהן שהוא חצי יום א' בא"י שהשמש מכהה אורה מאחרת לבני א"י שית מחדתא ואם נראית הישנה לבני מזרח שבת שחרית שאז חצי ליל א' לבני א"י שהלבנה תחת אופק שלהן וגם קודם זה כל יום שבת שאור החמה מכהה אותה הרי מקדמת להתכסות בא"י ח"י מעתיקא מן שבת שחרית של בני א"י שהוא קצי יום ששי דבני מזרח ע"כ תורף דברי המאור והלצתי בעדו אך ק' דהא פי' כ"ד שעות מכסי סיהרא משמע ע"י הצירוף שית מעתיקא ותמנסרי מחדתא לדידן והאיך פירש הרז"ה שית מעתיקא כשנראית הלבנה בבקר שבת שבא"י דנמצא המולד בא"י יום א' שחרית שהוא חצי יום שבת לבני מזרח והוית הראיה בסוף יום א' לבני מזרח דהיינו תלתין מחדתא לבני מזרח מן חצי יום שבת שלהן עד סוף יום א' שלהן. ולבני א"י הראייה חדתא סוף יום ב' שלהן דהוי ל"ו שעות מן בקר יום א' עד סוף יום ב'. וכן קשה לדידהו ו' מחדתא דכשנראית לבני מזרח החדשה סוף יום שבת שלהן דנמצא המולד תחלת ליל שבת שלהן שהוא חצות יום שבת לבני א"י והאיך יאמר ח"י מעתיקא הרי לבני מזרח נראית הישנה בבקר יום ה' שלהן דה"ל ל"ו מעתיקא ובא"י נראית הישנה בבקר יום ו' שלהן דה"ל תלתין מעתיקא. והאיך אמר הרז"ה דלדידן בני מזרח מקדמת שית מעתיקא ומאחר' ח"י מחדתא נגד א"י דזה אינו דלפמ"ש כשהמולד בא"י בבקר מתכסה בחדתא בא"י לו"ש והבני מזרח רק ל"ש וא"כ אדרבה בני מזרח מקדימין שית מחדתא. וכן להפך האיך אמר הרז"ה דבני א"י דהיינו לדידהו מאחרין שית מחדתא ומקדימין ח"י מעתיקא נגד בני מזרח והרי כשהמולד בסוף יום לבני מזרח נעלם מבני מזרח ל"ו מעתיקא ולבני א"י רק ל"ש ואדרבה בני א"י מאחרין בהעלם שית מעתיקא והרי שרש הדבר דכל שהמולד בבקר מכסי סיהרא כ"ד מעתיקא ול"ו מחדתא. היה המולד בחצי היום מכסי ל' מעתיקא ול' מחדתא היה המולד בסוף היום מכסי ל"ו מעתיקא וכ"ד מחדתא. היה המולד בחצי הלילה מכסי סיהרא פ"ד שעות מ"ב מעתיקא כיון שא"א שתראה הישנה אלא בבקר וקודם כ"ד שעות למולד וכן מ"ב מחדתא שלא תראה אלא בערב ואחר כד"ש למולד אבל כשהמולד בבקר או בצהרים או בערב מכסי סיהרא רק ס' שעות כמ"ש. נמצא כשהמולד לבני מזרח בבקר יום א' שהוא חצי ליל ב' בא"י שהרי מכוסה לבני מזרח כ"ד מעתיקא ול"ו מחדתא ולבני א"י מכסי מ"ב מעתיקא ומ"ב מחדתא שפיר לדידהו בני א"י מאחרין שית מחדתא ומקדימין ח"י מעתיקא דיש תוספת כד"ש דמכסי לבני א"י. ולהפך כשהמולד לבני מזרח בחצי ליל שבת דה"ל תחלת ליל א' לבני א"י דמכסי לבני א"י ל"ו מעתיקא וכ"ד מחדתא ולבני מזרח מ"ב מעתיקא ומ"ב מחדתא שפיר לדידן מכסי טפי שית מעתיקא וח"י מחדתא אבל כשהמולד לבני מזרח בחצי היום שבת דמכסי לדידהו ל' מעתיקא ותלתין מחדתא דה"ל בבקר יום א' לבני א"י דמכסי כ"ד מעתיקא ול"ו מחדתא הרי בני מזרח מוסיפין ו' מעתיקא ונגד זה פוחתין שית מחדתא וכן להפך כשהמולד סוף יום שבת לבני מזרח דמכסי להו ל"ו מעתיקא וכ"ד מחדתא והרי המולד בא"י חצי יום א' דמכסי תלתין מעתיקא ותלתין מחדתא הרי בני מזרח מוסיפין שית מעתיקא ופוחתין שית מחדתא וליתא לכללא דכייל הרז"ה. והנה לפמש"ר פי"ז מהק"ה הי"ז דחצי הראייה הן ט' מעלות דנמצא הלבנה מכסי רק חי"ש סמוך למולד ונמצא כשהמולד תחלת הלילה נעלמת ל"ו מעתיקא וכ"ד מחדתא. היה המולד בחצי הלילה נעלמת רק ח"י מעתיקא וח"י מחדתא. היה המולד בבקר מכסי כ"ד מעתיקא ול"ו מחדתא. היה המולד בצהרים מכסי תלתין מעתיקא ול' מחדתא. נמצא כשהמולד לבני מזרח בצהרים דה"ל בא"י בבקר דה"ל לדידן תלתין ותלתין ולדידהו בא"י כ"ד מעתיקא ול"ו מחדתא פוחת שית ומוסיף שית וכן כשהמולד בערב לדידן דה"ל ל"ו מעתיקא וכ"ד מחדתא דה"ל בא"י בצהרים דמכסי תלתין ותלתין נמי מוסיף שית ופוחת שית. אלא דכשהמולד לבני מזרח בבקר דה"ל בא"י בחצי לילה שלאחריו דנמצא לדידן כ"ד מעתיקא ול"ו מחדתא ולבני א"י ח"י מעתיקא וח"י מחדתא שפיר לדידן מוסיפין שית מעתיקא וח"י מחדתא וכן להפך כשהמולד לדידן בחצי לילה דהוי לבני א"י תחלת לילה דלדידן ח"י מחדתא וח"י מעתיקא ולדידהו ל"ו מעתיקא וכ"ד מחדתא הרי לדידהו מוסיפין ח"י מעתיקא ושית מחדתא. היוצא דבין לדרכנו זה בין לדרך הרז"ה מיושב לשון הגמ' לדידן שית מעתיקא כו' לדידהו כו' כשחל המולד בא"י תחלת הלילה או חצי הלילה משא"כ כשחל המולד בא"י בבקר או בצהרים ליתא אלא פוחת שית או מוסיף שית (ולדרכנו הא דאר"ז צריך שיהיה לילה ויום מן החדש ר"ל רוב לילה דרובו ככלו. א"נ דלפעמים בא בארוכה וצריך שיהיה כל הלילה מן החדש ולפעמים בא בקצרה ואז קיצי ראייה ט' מעלות שהן ח"י שעות. דלקמן פ"ב מהק"ה ה"ו משמע דאפשר שתראה בכ"ט שחרית ול"א ערבית שפעמים בא בקצרה ע"ש ובלח"ם שם והבן) ולפי דרכנו הא דקאמר אבא נולד קודם חצות ר"ל קודם חצות הלילה דשפיר בידוע שתראה אח"כ בסוף היום דחצי ראייה ט' מעלות שהן ח"י שעות ושפיר איירי בזמן הראייה דכל שנולד בא"י קודם חצות לילה קובעין ר"ח ודלא כמו שנדחק הרז"ה דהיינו מולד זקן.