מרכבת המשנה (חעלמא) - ב קכ

בהמה במה שנולד אחר שנשתתפו ופטורין מן הקלבון דכיס השותפות חייב סלע ואנן איפכא תנן דכשחלקו וחזרו ונשתתפו חייבין בקלבון ופטורין מן מעשר בהמה ולא חש לתרץ כדרך הירושלמי במקום שהתירוץ מבואר וכפמש"ר בפי' המשנה בכורות דהסיפא איירי בחזרו ונשתתפו ועדיין לא נשתנה המעות דחייבין בקלבון דעדיין לא מקרי כיס השותפות ודכוותי' הנך וולדות שהיו בשעת חלוקה נפטרו ממעשר ואה"נ דלאחר שחזרו ונשתתפו נשתנה המעות אחר מו"מ פטורין מקלבון וכה"ג ולדות שנולדו חייבין במעשר. ובגמ' ירושלמית שבש"ס דידן ל"ג האי ותנינן חייב בקלבון ויש לפרש דבניחותא קאמר אלא מעתה כו' דא"כ משכחת נמי להפך בחזרו ונשתתפו ונשתנה כיס השותפות פטורין מקלבון וחייבין במעשר ונתיישב' השגת הראב"ד. הגם דלכאורה לפי' גירסת הירושלמי ד"ו נראה סייעתא להראב"ד וה"ק מעתה חלקו וחזר ונשתתפו כו' והתנינן חייבין בקלבון ולמה לא תני איפכא דמשכחת בנשתנה המעות ומה שנולד אח"כ דחייבין במעשר ופטורין מקלבון אלא ודאי שותפין דעלמא חייבין בקלבון אלא דאחין שותפין בתפיסת הבית פטורין מקלבון ומש"ה לא מתנייא ליה בחלקו ונשתתפו פטורין מקלבון דאז הוי להו כשותפין דעלמא ודלא כסברת רש"י וא"כ כשנשתנה חייב במעשר וגם בקלבון. ונראה דליישב זה כתב רבנו במתק לשונו נשאו ונתנו ואחר זמן חלקו וחזרו ונשתתפו חייבין בקלבון עד שישאו ויתנו בשותפות זו האחרונה וישתנה המעות דרמז בזה לתרץ קושיית הירושלמי דמש"ה לא נקטה מתני' להפך דבנשתנו חייבין במעשר ופטורין מקלבון דאין בזה שום רבותא דפשיטא דדין שותפות השנייה כדין שותפות הראשונה ועיקר הרבותא להפך דכשלא נשתנו בשותפות השנייה אע"ג שנשתנה בשותפות הראשונה סד"א כיון דאין ברירה וחלקו וחזרו ונשתתפו ה"ל כאלו ביטלו למפרע החלוקה וחזר הדבר לקדמותו דמה שנשתנה בשותפות ראשונה חייב במעשר ופטור מקלבון קמ"ל דהחלוקה קיימת וה"ל כנשתתפו מתחלה וזה יישוב מספיק לדברי רבנו. ולענין קושיית הלח"מ פ"ו מה' בכורות ה"י דלמה הוצרך תנא דידן לומר קנו מתפיסת הבית כו' לא הל"ל אלא ילדו לאחר השותפות חייבין. לק"מ דלדרך רבנו היינו בבא דרישא האחין והשותפין שחייבין בקלבון כו' דמתפרש כמש"ר בפי' המשנה שקלים וחולין דקודם שינוי ואחר חלוקה חייבין בקלבון ופטורין ממעשר ולאחר שינוי להפך דסיפא לאו לפרושי רישא קאתי מדלא נקיט בבא דסיפא בשקלים וחולין אלא מלתא באפי נפשה היא ומתנייא רק במס' בכורות להורות דין מעשר בהמה ונקיט בבא דקנו מתפיסת הבית לרבותא דלא תימא דוקא נשתתפו בבהמות הוא דלא חשוב הולד לקוח מה שאין כן בלקוח גמור בעד כסף חשיבי הולדות נמי לקוח קמ"ל דהולדות חייבין הואיל ונשתנו והיינו דקאמר ואם לאו פטורין וכמש"ר בפי' המשנה דכל שנשתתפו בבהמות ולא נשתנו פטורין. ויש להסביר דה"ק קנו מת"הב דהיינו הולד שנולד אחר השותפות שנולד להם מבהמה זו שהיא שותפות וקנו מתפיסת הבית משא"כ בנשתתפו בבהמות שלא נקנה להם מכיס השותפות והשיתוף נקרא מקח. וכפי הנראה דהיכא דנשתתפו במעות ונשאו ונתנו בהם שנשתנו המעות ואח"כ קנו בהמה בעד המעות הזה בדין היה שתתחייב בבכורה דהיינו קנו מתפיסת הבית דמרבינן מדכתיב יהיה ולא מקרי של שותפות אלא דבלא"ה פטורה מתורת לקוח ולא אתי קרא לרבות קנו מתפיסת הבית אלא לענין ולדות. ובהכי מיושב קו' התוס' ריש בכורות ובדף נ"ו ע"ב ד"ה דהא. דשפיר איצטריך ובכורות בקרכם לרבות בהמת השותפות לבכורה ולא ילפינן מדאיצטריך למעוטי שותפות עכו"ם דסד"א שותפות גוי אפילו נשתנה דהיינו הולד של בהמה שיש לגוי חלק בה ושותפות ישראל אינו פוטר בבכורה אא"כ לא נשתנה דהיינו שנשתתפו בבהמות מש"ה איצטריך בקרכם דאפילו נשתתפו ישראלים בבהמות או שקנו בהמה בשותפות חייבין בבכורה וקרא יהי' לך ולא של שותפות אתי להורות דאם נשתתפו בבהמות חשיב במעשר כמו לקוח ולפ"ז שפיר איצטריך סיפא לגופה להורות דכי היכי דולד בהמת השותפות חייבת במעשר הואיל שנעשו כאיש א' ואח"כ נולד ה"ה ולד לקוח חייב והא דנקיט ואם לאו פטורין לא מתפרש ואם לאו שקנו אחר שחלקו השותפות פטורין דהא ולד לקוח חייב אלא דה"ק ואם לאו שאינו ולד לקוח ולא ולד שותפות אלא שהבהמה עצמה לקוח או של שותפות דהיינו שנשתתפו בה פטורין ועמש"ל ביישוב קוש' שלישית. ולענין קושייתו השניי' דמאי קאמר אם אין ענין לבכור כו' דנוקים קרא דובכורות בקרכם כשנולד קודם שותפות ויהיה בנולד אחר שותפות. אינו מובן כיון דסתרי קראי בקרכם ויהיה מרבינן בין שנולד אחר שותפות או לא א"כ איך משכחת מיעוט יהיה לך ולא של שותפות ובלא"ה כבר בארנו לעיל דמדאיצטריך למעוטי שותפות עכו"ם נמי שמעינן דבקרכם מרבה אפילו מה שלא נולד אחר שותפות. ולקו' השלישית שהניח בצ"ע לכאורה אלימתא היא ועדיפא הל"ל דהא גזל הגר אי נימא דיורשים הוו בודאי הוית בהמת השותפו' דהא זוכין בה כל אנשי המשמר. מיהו אחר הבטה לק"מ דהלח"ם נדמה לו מדכ"ר פ"ו מה' בכורות ה"י וכן האחין שירשו טלאים מאביהן הרי הן פטורין מן המעשר. דה"ה כל ירושה שיש שתי יורשין פטורה ממעשר מתורת שותפות וזה ליתא אע"ג דלכאורה משמע כן מלשון רבנו בפי' המשנה פ"ט דבכורות וז"ל ומ"ש ואם לאו פטורין ר"ל שלא נולדו הבהמות אחר שיתוף רק נשתתפו בבהמות כמ"ש או שירשו מאביהן בהמה והיא משותפת ביניהם פטורין. מ"מ אין הכוונה כפי הבנת הלחם משנה דא"כ דברי רבנו סותרין זא"ז תכ"ד שסיים שם וז"ל אבל אם נשאו ונתנו כו' פטורין מהקלבון וכן מה שירשו בעצמן לפי שאין מכיר חלקו פטורין מהקלבון הפך מה שחייב במעשר בהמה הרי דמה שירשו בעצמו חייב במעשר. לכן נראה ברור דמודה רבנו לרש"י דהאחין השותפין שנפל להן ירושה לא מקרי שותפות כלל וחייבין ודאי במעשר ופטורין מקלבון אלא דמש"ר תחלה או ירשו בהמה והיא משותפת ביניהן הוא תנאי דוקא שנתרצו שתהיה משותפת ביניהם דהריצוי מהני שתהיה שותפות וה"ל כלקוח דפטורין דהרי לא נשתנה ומש"ה כ"ר והיא משותפת בתחלת דבריו. ולבסוף גבי מה שירשו מעצמו לא הזכיר והיא משותפת דעדיין אין שום א' מכיר חלקו ולא זכו בו ע"מ להשתתף דבכה"ג מודה