מרכבת המשנה (חעלמא) - ב קיח

מנחת חוטא יפול למנחת נדבה (ע' תוס' תמורה דכ"ג ע"ב ד"ה וששה לנדבה) וסמך רבנו בשופר י"ג על התוספתא שקלים וז"ל וששה לנדבה כנגד מותר חטאת ואשמות ומותר קני זבים וקני יולדת ומותר קרבן נזיר ומצורע. האומר מנה זו לנדבה סלע זו לנדבה מביא ונותן לשופר של נדבה והכהנים מקבלין אותה ולוקחין בהן עולות הבשר לשם והעור הכהנים ע"כ. והנה מונה קינין בשתים ומפיק מנחת חוטא דלא דמי לאינך שנופלין לנדבה וקונין בהם עולות ומותר מנחת חוטא יקנה בהן מנחת נדבה כן משמעות הרישא אמנם משמעות הסיפא דמונה קינין באחת והשופר י"ג למי שאמר מנה זו לנדבה ר"ל לעולה וכדעת רבנו בשופר י"ג וכן בסתם מתני' דשקלים פ"ה מ"ה מותר עשירית האיפה מותר קני זבים קני זבות וקני יולדות וחטאת ואשמות מותריהן נדבה מפרש רבנו דלצדדין נקיט דמותר עשירית האיפה דהיינו מותר מנחת חוטא כדמפרש ר"י בירושלמי אזדא לנדבת מנחה כדתני בסיפא מותר מנחה למנחה ואינך אזדי לנדב' עולת קייץ המזבח. ועיין מש"ר פ"ט מה' נזירות באריכות והא דהשמיט רבנו מותר מנחת קנאות דבזבחים ד"צ דמנחת סוטה אינה מכפרת ועפ"ד מה' סוטה ה"ד והט"ו

שם ה"ד והכל מתקבצין למקדש עמ"ש ה"א ועיין בהשגות שהביא הכ"מ וכפי הנראה דלדעת רבנו עיקר התרומה היה בר"ח ניסן בקופות הגדולות עמ"ש ח"א ולקמן ה"ו וה"ז

שם ה"ו חוזרין ותורמין משירי הלשכה עכ"מ וכל דבריו תמוהין חדא מ"ש דרבנו פסק כר"י דיחזיר לשירים ומועלין בעתיקין ומועלין בשירים ליתא דבהדיא פסק רבנו פ"ו מה' מעילה הי"ג ולעולם אין מועלין בשירי לשכה וכתב הכ"מ שם פלוגתא דר"מ ור"י קידושין דנ"ד ושכח הכ"מ דברי עצמו. ותו דאפילו לפי המסקנא דגרסינן רי"א מועלין בעתיקין שהיה רי"א מועלין בשירי הלשכה אכתי הלכה כת"ק וכגירסת הרש"ל בקדושין וכמ"ש התוספות דבהכרח ל"ג ברישא דר"י מדלא קאמר הש"ס איפוך ודלא כמ"ש הכ"מ. והנכון דרבנו מפרש דלא כפי' התוספות אלא דת"ק ס"ל דמששלמו התרומה השלישית חוזר ותורם מן השירים וגריס כגירסת הש"ס ותורם מן השירים ודלא כגירסת הירושלמי ושוקל מן השירים א"נ דפי' ושוקל הוא ונוטל ר"ל דתורם מן השירים ור"מ סבר דא"צ שוב לתרום מן השירים אלא נוטל מן השירים בעין מה שחסר ומש"ה לר"מ מועלין בשירים שמא יצטרכו לבסוף מה שא"כ לת"ק אין מועלין בשירים שהרי אם נצרך להן צריך לחזור ולתרום מחדש ועד שלא תרם אין מועלין בהן ומשתרם מועלין בתרומה ולא בשירים וזהו ביאור הירושלמי. וכן בקידושין מועלין בחדתין ולא בעתיקין רמ"א אף בעתיקין שהיה רמ"א מועלין בשירי לשכה ה"ק כי היכי דמועלין בשירים דשמא יצטרך להן ה"נ מועלין בעתיקין שמא לא יספיקו שירי לשכה ויצטרך ליטול מן תרומה ישנה או מן שירים עתיקין עמש"ר פ"ד מה' שקלים הי"א. ולפ"ז רבנו פסק כת"ק דחוזר ותורם משירי לשכה ואינו נוטל משירים בעין ואינו מועל בשירים עד שלא הוצרכו ולא עד שלא תרם וכן אין מועלין בתרומה עתיקין עד שלא הוצרך להן ועתיקין היינו מותר תרומת הלשכה ומותר שירי הלשכה (ומה שהקשו התוספות קידושין מהך דבירושלמי שקלים אבני מזבח והעזרות וההיכל מועלין בהן ופריך וכי יש מעילה בשירים והרי משירים נעשין וכ"ת דר"מ היא דאמר מועלין בשירים כלום אר"מ אלא תוך שנתו ואנן חוץ לשנתו קיימינן פי' דמזבח והיכל מכמה שנים והקשה התוספות דהא הכא אר"מ מועלין בעתיקין י"ל לדרכנו דמודה ר"מ דאין מועלין בשירים עתיקין אלא בתרומה עתיקין דסובר ר"מ דאין נוטל משירי' עתיקין אא"כ יחזור ויתרום)

שם ה"ז שלש הקופות הקטנות עיין השגות והכ"מ הניח בצ"ע שאין א ב ג לשון הירושלמי מסכים עם רבנו ובבתי א"י כרכין בבל כהונה בית ועד מפרש הירושלמי לדרך כרכין בבל א"י רבנו באופן זה דכיון דבשלש קופות בבל א"י כרכין הקטנות הראשונות לשם א"י והשניי' א ג ב לשם כרכין המוקפין והשלישית לשם בבל ומדי ובעינן שיתרום מכל קופה גדולה בשלשתן כדי שיהיה מכל קופה גדולה ניטל לשם כלם הרי כשתרם מהראשונה בקופת א"י ומן השנייה בקופת כרכין ומן השלישית לשם בבל צריך בפעם שנייה כשמתחיל מן השלישית שסיים בה לתרום מן השלישית בקופת א"י ומן הראשונה בשל כרכין ומן הב' בשם בבל ובפעם שלישית מתחיל מן השנייה בקופת א"י ומן השלישית בקופת כרכין ומן הראשונה בקופת בבל דנמצא תרם מכל קופה לשם שלשתן והיינו דאמר בירושלמי כמבואר בלשון פי' המשנה לרבנו שלמה שלישית חוזר לשנייה שלמה שנייה חוזר לראשונה וה"ק לאחר שהשלים בפעם ראשון בשלישית חוזר בפרוס עצרת להשלים בשנייה ואחר שסיים בשנייה חוזר בפרוס החג לסיים בראשונה כאשר תראה בצורה ומיושב השגת הראב"ד ע"כ תורף לשונו והלצתי בעדו. ולענ"ד נראה להמתיק פשט הירושלמי דהוא קורא הקופה שלצד שמאל שנייה הואיל שבה מסיים וממנה מתחיל פעם שנייה בפרוס עצרת והקופה האמצעית קורא שלישית לפי שממנה מתחיל פעם ג' בפרוס החג וא"כ ה"ק נוטל מהראשונה לשם א"י ובפרוס עצרת אע"פ שיש בראשונה חוזר ונוטל לשם א"י מן השנייה דהיינו השמאלית ובפרוס החג אע"ג שיש בשנייה חוזר ליטול לשם א"י מהשלישית דהיינו האמצעית. והיינו שסיים שלמה שלישית כלומר בפרוס החג כשנטל לשם א"י מהאמצעית שנמצא כבר השלים ליטול לשם שלשתן מהאמצעית ה"ז חוזר לשנייה דהיינו שנוטל לכרכין מהשמאלית ואח"כ כששלמה השמאלית שכבר נטל ממנה בשלשתן חוזר לראשונה ונוטל ממנה לשם בבל ועיקר הכוונה ללמדנו דאע"ג דבפרוס עצרת לאחר שנטל מן השמאלית לשם א"י חוזר תחלה ליטול מהראשונה לשם כרכין ואח"כ מאמצעית לשם בבל מ"מ בפרוס החג אינו כן דאחר שנוטל מאמצעית לשם א"י נוטל בקופה שנייה דכרכין מהשמאלית ואח"כ באחרונה משלים ליקח בקופת בבל