מרכבת המשנה (חעלמא) - ב קו

המחלוקת. וטעם כוי סוכה ד"ט דכל שמופלג ד"ט לאו נוי סוכה הוא וה"ל סכך המקבל טומאה משא"כ לענין סוכה ע"ג סוכה אין שם סוכה על העליונה היכא דלא חזי לדירה ע"כ ובזה נתבארו דברי הראב"ד. ומש"ר אף התחתונה עכ"מ ולח"מ וחנם נדחקו דלשון הש"ס שאין יכולה לקבל כרים וכסתות משמע דהנך שהן משוי כבד הוא דאין יכולין לקבל אבל יכולה לקבל את האדם. ותו דאפילו בפחותה מעשרה משכחת שעומד בתחתונה ומוציא ראשו לתוך העליונה דרך הסכך. ומש"ר שהתחתונה בסכך העליונה היא ניתרת עלח"מ ועמ"ש בפרקין הי"ב. ולכאורה נראה דה"ק רבנו אפילו התחתונה חמתה מרובה מצלתה והיינו דר' ירמיה פעמים ששתיהן כשרות (ומ"ש הלח"מ וא"ת אפילו שיהיה תוך ך' דבריו תמוהים דמה ענין מצטרף לפסול למצטרף להכשיר עמ"ש הי"ב) והשמיט רבנו פעמים ששתיהן פסולות דהיינו שהעליונה למעלה מך' מגג התחתונה דזה פשיטא ודין העליונה כשרה והתחתונה פסולה כשתרווייהו צלתה מרובה מחמתה זהו סתם סוכה ע"ג סוכה שהזכיר רבנו ודין תחתונה כשרה ועליונה פסולה השמיט רבנו דהיינו כשהתחתונה צלתה מרובה ועליונה חמתה מרובה וקיימא תחתונה תוך ך' מהו דתימא לצטרף סכך פסול כו' קמ"ל. דרבנו ס"ל כפר"ת בתוספות ד"ה הא מצטרף וכבר כ"ר דין זה דאין מצטרף לפסול פ"ד מה' סוכה הי"ג

שם הכ"ג וכן כילה כו' עמ"מ. והלח"מ האריך ביישוב דברי רבנו והגאונים ולבסוף נדחק ביישוב דברי התוס' סוכה די"א ד"ה אי קביעי. וגם המהרש"א תמה על התוס' ושלח יד להגיה ודברי מהר"מ סתומים ובפני יהושע ג"כ נדחק. ואולם אחרי רואי בש"ש לרשב"א וז"ל אר"י אמר שמואל מותר לישן בכילה שיש לה גג והוא שאינו גבוה י"ט פי' דס"ל כיון שאינה קבועה כל זמן שאינה גבוה י"ט אפילו אהל עראי לא חשיב ומותר לישן תחתיה אפילו לרבנן. ובאידך לישנא אמרינן מותר לישן בכילה שאין לה גג אע"ג שגבוה י"ט. וי"מ דפליג אל"ק ואם יש לה גג אין ישן בה אע"ג שאין גבוה י"ט. וליתא דהא נקליטין קביעי טפי ושרי כשאין גבוה י"ט כל שאין לה גג דזהו קולא דאית להו מקינופו' דפסילי בחדא מינייהו או בגובה י"ט או בגג. ותו דהא רב תחליפא אמר בישן תחת הכילה ערום בסוכה שאם אינה גבוה י"ט לא חשיבא אהל כלל. והנכון דהאי ל"ב לא פליג אל"ק כלל ומש"ה אמרו לישנא אחרינא ולא נקיט איכא דאמרי ולעולם ישנים תחת הכילה עד דאיכא תרתי לריעותא גג וגבוה י"ט ואם לאו אינו אהל. ונקליטין דקביעי טפי סלקו חד דרגא דמפסלי בגובה י"ט אע"ג דלית להו גג אבל בלא גובה י"ט אע"פ שיש לה גג לא הוי קביעות. וקינופת דקביע טפי סלקא דרגא אחריתא דפסל בחד מינייהו או בגג לחוד או בגובה י"ט לחוד ע"כ. ודבריו כבדים חדא במ"ש וליתא דהא נקליטין כו' דאדרבה הואיל שאין לנקליטין גג ואין גבוהין י"ט הוא דשרי אע"ג דקביעי טפי ולעולם אימא לך דכילה דלא קביע ויש לה גג אין ישנים בה אפילו אין גבוה י"ט. ואם כוונתו לדמות חדא לריעותא דקביעות לחדא לריעותא דגג אין זה מוכרח והאיך אמר לשון וליתא. גם מה שסיים דזהו קולא דאית להו מקינופת כו' אינו מובן. ויותר תמוה מה שסיים ונקליטין דקביעי טפי כו' דהאיך שייך גג בנקליטין. גם מה דמסיק וקינופת כו' בגובה י"ט לחוד אינו מובן דהא יש לו גג לקינופת. אמנם אחר העיון יפה סיים שם הרשב"א והכא רהטא שמעתתא דוק ותשכח. דודאי אין הבנה לקושיית הש"ס אי קביעי להוי כקינופת דשאני קינופת שיש לו גג וכמובן לכאורה בכוונת התוס' ד"ה אי קביעי הנ"ל. אך מצאתי בשבת דקל"ח ע"ב כילת חתנים מותר לנטותה ומותר לפורקה אר"ש בריה דר"א לא אמרו אלא שאין בגגה טפח אבל יש בגגה טפח אסורה וכי אין בגגה טפח נמי לא אמרן שאין בפחות מג' סמוך לגגה טפח אבל אם יש בפחות מג' סמוך לגגה טפח אסור וע"ש בתוס' ד"ה שאין. מבואר מזה דאשכחן נקליטין שיש להן גג כגון שיש בפחות מג' סמוך לגגה טפח ובלא"ה משכחת בנקליטין שיש להן גג לפמ"ש הערוך ערך נקלט נקליטין שנים קינופת ארבע פי' עמוד דבראש המטה וא' בסוף המטה ומשימין יתד ארוך מזה לזה ומשליכין סדין עליו ונעשה אהל בלא גג ופי' קינופת ד' עמודים בד' קצוות המטה ועליהן מלמעלה ד' יתדות ברוחב ופורסין עליהן סדינין ע"כ. ונמצא שפיר משכחת גג בנקליטין כשהיתד רחב טפח. וכן משכחת קינופת שאין לה גג כגון שיהיו ב' קנים סמוכים זה לזה בראש המטה וכנגדן ב' קנים סמוכים בסוף המטה והיתד שבין הקנים אין בו טפח. והרי משמעות הברייתא דעיקר הקפידא והחילוק ביניהם דנקליטין ב' וקינופת ד' משמע אפילו יש לנקליטין גג טפח כשר והוא שאינו גבוה י"ט וזה מוכרח מדלא נקיט נקליטין שנים ואין להן גג מכלל דכשר אפילו יש לה גג ומינה הא דנקיט בסיפא ובלבד שלא יהיו נקליטין גבוהין מן המטה עשרה דמשמע הא גבוהין מן המטה עשרה פסולה אפילו אין לה גג. ובזה מובן קושיית הש"ס דפריך אי קביעי להוי כקינופת פי' ויהיו נקליטין שיש לה גג פסולין אפילו אינם גבוהין י"ט. ומפולש כוונת הרשב"א דלפי מסקנת הש"ס דקינופת קביעי טפי הילכך כילה שאינה קבוע כלל לא מפסיל עד דאיכא תרתי לריעותא. ונקליטין דקביעי קצת פוסל בהו ריעותא דגובה י"ט אפילו אין לה גג אבל ריעותא דגג לחוד כשאינה גבוה י"ט אינו פוסל בנקליטין ובקינופת דקביעי פוסל אפילו ריעותא דגג לחוד. ובזה תבין דמ"ש הרשב"א וליתא דהא נקליטין כו' כל שאין לה גג הוא ט"ס וצ"ל אע"פ שיש לה גג וכמ"ש וזה שסיים דהיינו קולא דאית לה מקינופת (ואף לפי מה דגרסינן כל היכי שאין לה גג יש לפרש כל שאין לה גג למעלה אע"ג דיש בפחות מג' סמוך לגגה טפח דכה"ג חשיב כגג) וזה ברור בכוונת הרשב"א. ודבריו לקוחים מדברי התוס' ד"ה ובלבד דלפי תירוץ א"נ ל"ב לא פליג אל"ק דהשתא חדא לריעותא דגובה י"ט ואין לה גג כשר בכילה כ"ש דכשר ריעותא דגג לחודא כשאין גבוה י"ט אלא דל"ק פליג אל"ב וס"ל דדין הכילה כדין נקליטין דריעותא דגג לחוד כשר כשאין גבוה י"ט אבל ריעותא דגבוה י"ט לחוד פוסל בכילה כמו בנקליטין אפילו אין להן גג וזהו שכתבו התוס' א"נ בהכי פליגי פי'