מרכבת המשנה (חעלמא) - ב קד

רבנו שהפרידן זה מזה ולזה כתב אם הלכה נקבל דאפילו במעורבין מצטרף ופסולה אלא שיש להק' ממ"ש התחתונה כשרה כו' והכא ליכא עירוב כלל פי' דאע"ג דבסיכך תחת האילן יש לפרש תחת האילן ממש שהן מעורבין מ"מ בסוכה תחת סוכה ודאי ליכא עירוב כלל ומש"ה מסיק דיש לו פי' אחר דעיקר תלוי דכל שעומד זה בצד זה אין מצטרף וכל שעומד זעג"ז בין שמעורבין או לא ה"ז מצטרף ופסולה (ומ"ש המ"מ וקושיא זו אינה כדאי עלח"ם). ואולם באמת הראב"ד אוהב לטעון ולא ידעתי מה ראה על ככה דודאי י"ל דכוונת רבנו ג"כ כדעת הראב"ד והר"ן דכל שעומד זעג"ז צל העליון מבטל התחתון ופסול וה"ה להפך סכך כשר המונח ע"ג פסול צל התחתון מבטל העליון והיינו טעמא שכ"ר עירב דבר שמסככין כו' דכל שמעורבין מונחין זעג"ז וכ"ר בבא זו דעירב דבר לאפוקי מפרש"י דודאי ידע רבנו פי' זה דכל פרש"י הוא מקיצור ביאורי רגמ"ה וקמ"ל דתערובת הניכר אינו בטל. ועיין רז"ה שדחה פרש"י מדקאמר הש"ס שחבטן אהך דהדלה את הגפן והתם הסכך על גביו ולא שייך לשון השפלה אלא לשון העלאה ומש"ה מפרש הרז"ה שחבטן שחבט ענפי האילן עד שנשרו העלין ממנו כו' וסיים שלמד פי' זה מדברי הגאונים שכתבו הדלו עליה את הגפן פסול ואפילו הסכך כשר מרובה ממנו ואם חבטן עד שנשרו עלין שלהן כשרה ע"כ. וגם זה דוחק דא"כ אפילו צלתה מרובה מחמת האילן נמי מתכשר כשהסיר צל האילן דלא שייך תולמ"ה אא"כ הסכך פסול מצד עצמו וכמ"ש הרמ"א סי' תרנ"ו ס"ב מותר לעשות סוכה תחת מחובר או בית ולהסירו אח"כ ולא מקרי תולמ"ה הואיל ואין הפסול בסכך עצמו. והנכון דרבנו ס"ל כהרמ"א מש"ה אינו מפרש כפי' הרז"ה וכן אינו מפרש כפרש"י כיון דלא שייך ביטול ברוב היכא דמינכר אע"ג דהך דלעיל ה"ג סוכי תאנים ובהם תאנים דמתכשר בפסולת מרובה על האוכל משמע כפרש"י יש לאוקים כשצלתה מרובה בלא מקום התאנים וענבים א"נ דהן חשיבי נוי סוכה כדלקמן הי"ז וגם אינו מפרש שחבטן כפי' הראב"ד והר"ן והרשב"א דא"כ עיקר חסר מן הספר דהל"ל כשחבטן זה בצד זה אלא רבנו מפרש כפירוש הי"מ שברש"י ד"ט ע"ב בד"ה מאי למימרא והמפרש חבטה תלישה או שליפה טועה דאי מחובר הוא כו' וזהו פי' רבנו בפי' המשנה שלו וכמ"ש הכ"מ וזהו ג"כ כוונת הגאונים שהביא הרז"ה שכתבו ואם חבטן עד שנשרו עליהן דאין ר"ל שנשרו העלין כמו שהבין הרז"ה אלא ה"ק שחבט ענפי האילן והשפילן ע"י תלישה או שליפה כדאיתא בגמ' די"א ע"ב דשלפינהו שלופי עד שמחמת שליפה זו נשרו ענפי האילן ע"ג סכך כשר א"נ ה"ק שחבטן ע"י נענוע ומחמת זה נשרו העלין ע"ג סכך דנמצא היינו קצץ את העלין והיינו נמי דתנן הדלה עליה את הגפן וסיכך ע"ג פסולה פי' שהדלה בחבטה וע"י זה נשרו העלין ונעשה סכך מעלין שנשרו הילכך כל שלא היה סכך כשר מרובה מהן פסולה אע"ג שנשרו כדמסיק הש"ס די"א או שקצצן אמר רב צריך לנענע וכמ"ש הכ"מ דאע"פ שקצצן והתנענעו בנפילתן על הסכך לא מהני עד שינענע בידים ובהכי מיושב מה שהקשה רש"י על המפרש חבטה תלישה ושליפה דהא דנקיט או שקצצן ר"ל שקצצן והניחן בידים דחשיב נענוע ודוקא כשצלתה מרובה מחמתה הוא דבעינן קציצה כדרכה ע"י נענוע משום תעשה ולא מן העשוי משא"כ כשהאילן חמתה מרובה מצלתה ואיכא רוב סכך כשר אע"ג שצל הפסול מבטל צל הכשר שתחתיו סגי כשחבטן בלי נענוע ואין בו משום תולמ"ה כיון שנעשה מקצת הסכך שלה לצל הא למה זה דומה להא דקי"ל ה"ט דהחוטט בגדיש אם עשה תחלה חלל טפח במשך שבעה כשרה ואין בו משום תולמ"ה הואיל שנעשה מקצת סכך שלה לצל. ה"ה ה"נ מה שהסכך כשר העדיף על האילן עד שנעשה צלתה מרובה מחמתה מהני להכשיר ואין בו משום תולמ"ה מה שהמותר את שהוא תחת ענפי האילן חשוב תולמ"ה מפני שצל הענפים תחלתו בפסול דאכתי הוי דמיון החוטט בגדיש והשלימה לעשרה דכשר ודוקא באילן צלתה מרובה מחמתה דהסכך כלו חשיב תולמ"ה דה"ל כחוטט בגדיש שאין לו חלל ונמצא האילן שנקצץ בפיסולו עומד משום תולמ"ה והוא מבטל הצל סכך כשר שתחתיו עד שינענע ענפי האילן והבן זה. ואפשר דרבנו גריס די"א ע"א יתיב רב יוסף קמיה דרב ואמר והוא שקצצן או שקצצן כשרה אמר רב צריך לנענע כמבואר מלשונו בפי' המשנה ומ"ש הראב"ד בתומת ישרים דאפילו בסוכה תחת סוכה והעליונה למעלה מעשרים נמי מצטרף הסכך פסול ע' הכ"ב שכ"ר שהתחתונה בסכך העליונה היא ניתרת ונדחק שם הלח"ם בביאורו ולדרך הראב"ד ה"ק דוקא שאין בשתיהן גובה כ' דאז אע"פ שמצטרף העליון בתחתון הרי התחתונה ניתרת בסכך העליונה מה שא"כ כשהעליונה למעלה מכ' דה"ל סכך פסול ומצטרף. מיהו יותר נראה כפר"ת דסכך שלמעלה מך' אינו מצטרף לפסול שאין פסולו מחמת עצמו וכמ"ש. ותו דלדעת ר"ז בריש סוכה דעד עשרים אמה אדם יושב בצל סוכה למעלה מעשרים אינו יושב אלא בצל דפנות נמצא אין כח בצל הסכך שלמעלה מך' לבטל צל התחתונה דליכא צל סכך אלא דכשהעליונה צלתה מרובה חשיב סוכה תחת סוכה ופסול מגזרת הכתוב ועמש"ל הל' כ"ב בזה

שם הי"ג עירב כו' עמ"ש בזה הי"ב דכוונת רבנו לדחות פרש"י ואולי למד מלשון המשנה המקרה סוכתו בשפודין אם יש ביניהן ריוח כמותן כשרה אלמא כשאין ריוח ביניהן ומונח סכך כשר ע"ג שפודין פסול דאין כאן צל

שם הי"ד חצר המוקפת עיין בהשגות שנשמט מלפניו בבא דסיכך בזה הנ"ל הי"ג וכמו שהעיר שם המ"מ שיש בקצת ספרים חסרון וט"ס בכאן ונתכוון ליישב השגת הראב"ד הזאת

שם הי"ו סיכך בדבר הפסול עיין בהשגות ובתומת ישרים משיג על הרז"ה וז"ל כ' שם ל"ק כאן מלמעלה כו' א"א אלו החכמים מקילין הן ואין משגיחין בהן ולעולם בעינן עומד מרובה למעלה כדי שלא יהי' למטה החמה מרובה אלא כי הדדי ואפילו לר"פ משום דבצל וחמה לא בתר סכך