מרכבת המשנה (חעלמא) - ב קא

המ"מ שלא ביאר רבנו יפה שיעור הטרומיטין. ולפ"ז בתשר"ת לדרך רבנו צריך שתהיה התקיעה כשיעור ג' שברים דה"ל כתרועה כיון דגנוחי ויליל הוי תרועה

שם הי"ג התקיעות ע' השגות ובלח"מ וצ"ל דהראב"ד מחלק בין יחיד לציבור דבציבור תקיעות מעכבין הברכות כפרש"י מיהו בנוסח המ"מ ומ"ע ליתא השגה זו ועמש"ר בפרקין ה"ו וה"ח ובהלכות תענית השמיט דאינן מעכבין ואולי נלמד מסתמא מדלא הזכיר עיכוב אלא כאן בר"ה וה"ה ביובל דיום הכפורים כנ"ל ה"ח. פרק ד

ה"י סיכך ע"ג מבוי שיש לו לקי ע' בתו' דמוקמו כשהניח חלק לצד דופן האמצעי בלא סכך ודוחק להעמיס זה בכוונת רבנו דכה"ג ה"ל לפרש ולא לסתום. והנראה דרבנו מפרש במבוי מפולש יש לה צורת הפתח מצד זה ולחי מצד זה ובסוכה בעינן פס ד' ועמש"ל הי"ב

שם הי"א נעץ ד' קונדיסין ע' השגות ובמ"מ והנה לשון הברייתא השנייה ת"ר נעץ ד' קונדיסין בארץ כו' שהיה רי"א דיומד סוכה טפח וחכ"א עד שיהיו שתים כהלכתן משמע כגירסת הראב"ד ויש לדחות. והראייה של המ"מ חזקה

שם הי"ב ואע"פ שפרוץ מרובה כו' עמ"מ ועמ"ש פי"ו מה' שבת הי"ו. ועלח"מ שנדחק טובא בדברי המ"מ. והנכון בכוונת רבנו בפי' הברייתא דלענין שבת מצטרפין הפרצות של ד' רוחות שכשההקף פרוץ מרובה על העומד אינה מחיצה ואסור לטלטל ואע"פ שיש להפרצות צורת הפתח דומיא דפתחים וחלונות ואין שום פרצה יתר מעשר עד שיהיה עומד כפרוץ בהיקף מד' רוחות. משא"כ לענין סוכה כל שאין בה פירצה יתר מעשר ויש לה שתים כהלכתן ושלישית טפח ה"ז כשרה אע"ג דע"י הצטרפות הפרצות שבד' רוחות פרוץ מרובה ואין להפרצות צורת הפתח והוא שיהיה בקרן זוית ז"ט על ז"ט שלמים כשיעור הכשר סוכה כמ"ש הרא"ש סוכה דף ז' והטור וש"ע סי' תר"ל ואם יש פירצה יתר מעשר אע"ג שיש לה צורת הפתח בעינן אף בסוכה שיהיה עומד כפרוץ ע"י הצטרפות העומד שבד' מחיצות ההיקף ושיהיה בקרן זוית ז"ט על ז"ט ובשלישית טפח שוחק בפחות מג'. נמצא בסוכה גדולה עשר על עשר כשיש לה ב' דפנות כעין גאם ובשלישית טפח שוחק בפחות מג' לדופן דהו"ל ב' דפנות וד"ט עומד דפחות מג"ט הוי לבוד ממילא אע"ג דמותר דופן ג' וגם כל דופן רביעי פרוץ והפרצות יתר מעשר כשרה שהרי עומד מרובה אבל אם בהנך ב' דפנות שכעין גאם יש פתחים וחלונות יתר מד"ט דהוי פרוץ מרובה בהצטרפות ד' רוחות ההיקף פסולה אפילו יש צה"פ לפרצה ועל פני מותר הדופן ג' וכל הדופן ד'. משא"כ בסוכה קטנה פחות מעשר ושתים כהלכתן ושלישי טפח שוחק אע"ג שיש באותן הדפנות השתים פתחים וחלונות הרבה יותר משמנה דנמצא בהצטרפות ההיקף פרוץ מרובה ואינה מחיצה לשבת מכל מקום בסוכה כשרה שהרי אין כאן פרצה יתר מעשר שהרי דופן הרביעי כלו אין בו עשר וכיון שיש בקרן זוית ז"ט על ז"ט הסוכה כשרה. והיינו דאמרה הברייתא יתרה שבת על סוכה ודלא כפירוש המ"מ על דופן שלישית. וא"כ אזדא מה שנדחק הלח"מ לדרך המ"מ דשפיר קאמר רבא מיגו דהוי דופן לסוכה דהא משכחת בסוכה פחותה מעשר דליכא פרצה עשר והפרוץ מרובה ע"י פתחים וחלונות דאהני מיגו בשבת שבתוך החג (וזהו לדרכנו מיהו גם לדרך המ"מ אין התחלה לקושיית הלח"מ כיון שהדופן רביעי פרוץ במלואו ואין לה דין מבוי אלא דין חצר ובעינן פסין או פס ד' ושפיר איצטריך מיגו בשבת שבתוך החג ודברי הלח"מ תמוהין). גם מה שהקשה הלח"מ לפי מה שצידד המ"מ פ' י"ו מה' שבת הי"ו דמודה רבנו דאף בשבת מהני צה"פ לפרוץ מרובה דא"כ האיך יפרש רבנו יתרה שבת על סוכה ונדחק דפרוץ מרובה ברוח שלישית הוא דיתרה שבת על סוכה. הן אמת שזהו משמעות המ"מ. אך דבלא"ה אפילו תימא דמודה רבנו דמהני בשבת צה"פ לפרוץ מרובה ואין בפרצה יתר מעשר יש לפרש יתרה שבת בפרצות פחות מעשר ופרוץ מרובה וליכא צורת הפתח. והא דנקיט רבנו סוכה שיש לה פתחים הרבה ר"ל בפתחי שימאי ומשכחת לה בסוכה פחות מעשר מיהו לפמ"ש לקמן האמת בכוונת רבנו אפילו בפתחים ממש אמנם מה שסיים הלח"מ בבאור מ"ש המ"מ וכן מבואר פ"ק דערובין דסוכה ושבת שוין לדבר זה דכוונתו מסוגיא דעירובין דט"ו וסוכה דט"ו. דבריו תמוהין דמה ענין לפרוץ כעומד דסכך לפרוץ מרובה דדפנות דהא אנן קי"ל כר"פ דפרוץ כעומד מותר בדפנות כמבואר כאן ובפי"ו מה' שבת הי"ו ומ"מ קי"ל פ"ה מה' סוכה הט"ו דפרוץ כעומד בסכך פסול וכ"כ רבנו בפי' המשנה עלה מתני' דהמקרה סוכתו בשפודין והטעם כיון דר"פ הוא דאמר כזוזא מלעיל כאיסתרא מלתחת בהכרח אף ר"פ מוקים בנכנס ויוצא ע' סוכה דט"ו וזהו שכ"ר פ"ה מה' סוכה הי"ו מפני שסכך פסול כפרוץ הוא נחשב פי' ומש"ה פסול מתורת חמתה מרובה מצלתה עמ"ש פ"ה מה' סוכה הי"ו. ותו אין הבנה כלל לדברי הלח"מ דהא מרוצת דברי המ"מ להוכיח כדע' החולקין דס"ל דצה"פ מהני בפרוץ מרובה כשאין פרצה יתר מעשר והאיך מוכח מסוגיא דעירובין דט"ו אי צה"פ מהני או לא. ובמ"כ הלח"מ כוונת המ"מ פשוטה לסוגיא דעירובין די"א דמשמע התם דדוקא אליבא דרב סובר רב יוסף דחצר שרובה פתחים וחלונות אינו ניתר בצה"פ משא"כ לסתם מתני' דקי"ל כוותיה מתוקמה הברייתא בפתחי שימאי וזהו שכ' המ"מ דחלקו על מש"ר דיתרה שבת דצה"פ לא מהני בפרוץ מרובה דבעירובין די"א מבואר דגם בשבת אליבא דרבנן מהני צה"פ בפירצה פחות מעשר ופרוץ מרובה כמו דמהני בסוכה וזה ברור בכוונתו ועמש"ל דמצינו לפרש יתרה שבת בפרוץ מרובה וליכא פירצה יתר מעשר ואין להפרצות צה"פ. אמנם בקושטא אין הכרח מסוגיא דעירובין די"א עמ"ש בחלק שו"ת שמ"ז בענין פיתחא בקרן זוית באלכסון דרבנו ס"ל דאיקומתא דר' כהנא בפתחי