מרכבת המשנה (חעלמא) - ב י

לא מקרי מוסיף וכמש"ר בפי' המשנה פ"ג דכריתות ועיין במ"ל פי"ד מהמ"א הי"ט שנתקשה בה המגיה מ' יעקב כולי. ובמשנה לחם כריתות די"ד כ' וז"ל אמנם לכאורה י"ל על פי' המשנה לרבנו מהא דאמרינן דחייב ב' על חלב שור הנסקל משום דאיסור הנאה חשיב מוסיף והא גבי שור הנסקל נמי לא אסרו הכתוב בהנאה אם לא שאסרו תחלה באכילה ואפ"ה הוי איסור הנאה מוסיף כו'. ולפמ"ש שיבוש הוא דשאני שור הנסקל דאה"נ משום איסור מוסיף אין מקום לחול איסור שור הנסקל דהנאה אינה אסורה אלא מכח אכילה אלא דכיון דחייל' איסור הנאה דשור הנסקל על הבש' ממילא חל על החלב משום כולל באיסור חמור) ומיושב קו' התו' חולין דק"א ע"א ד"ה איסור כולל הנ"ל דלפי שיטת רבנו יש נ"ט לשבח למה אין איסור הנאה מיקרי מוסיף

שם ה"י כל העובר עיין במנין המצות לאו ס"ג וסובר רבנו דחילול השם דד' חלוקי כפרה היינו העושה להכעיס וסובר דישב ולא עבר עביר' מעלין עליו כעושה מצוה היינו משום קדוש השם עיין סוטה ד"י ע"ב יוסף שקידש ש"ש בסתר כו' וכיון דזהו קידוש ההפך חילול. פרק ו

ה"ב ושבעה עמ"ש ח"א

שם ה"ד כתב אלף למד ובהשגות עמ"ש ח"א

שם ה"ו ואם לא מצא גמי כ' הכ"מ פשוט הוא. ואני אומר דבאמת רבנו קמ"ל טובא דקי"ל גרם כיבוי מותר וכמש"ר שלא אמרו לכרוך דמש"ה א"צ להדק ונמצא הפלוגת' בלא מצא גמי אי מהדרינן דלרבנן טבילה בזמנה לאו מצוה ומהדרינן אגמי דכשמסבב בבגדיו זימנין דמשתלי ורבנו פסק כר' יוסי דטבילה בזמנה מצוה ולא מהדרינן אגמי ומ"ש הכ"מ דרבנו פסק כת"ק לא דק. שוב ראיתי בש"ה שהרגיש קצת והנכון כמ"ש. ואע"ג דבגמרא אמרו דמנח ידיה ניחא לרבנו לומר מסבב בבגדיו עפ"ג מה' ק"ש הי"ז. פרק ז

ה"א גבור במדותיו עכ"מ ולח"מ והנכון דרבנו מפרש הכל דרך משל גבור במדותיו וממילא בכלל זה עניו וכן עשיר בהסתפקות השמח בחלקו ובעל קומה שיודע בשיעור קומה וזהו שכ"ר ומסתכל כו' מצורה ראשונה כו' ויודע מהן גדלו עיין מורה נבוכים. פרק ח

ה"ב וזהו שא"ל הקב"ה עלח"מ. ונ"ל כוונת רבנו דה"ק עד שהודיעו קב"ה כו' פי' וזהו שאמר והאמינו לקול האות האחרון הבטיחו שיאמינו מחמ' אותות עד שיצאו אך אחר היציאה יהיה הרהור וכשיעמדו על ההר יסתלק ההרהור מחמת הבטחה ראשונה וזהו פשוט. פרק ט

ה"א דבר ברור עמ"ש ח"א

שם ה"ד והלכה כדברי פלוני פי' ואנו יודעים ע"פ ב"ד הגדול שנקבע הלכה כדברי פלוני ודלא ככ"מ שנדחק בזה. הלכות דעות פרק ב

ה"ד אמרו על רב עכ"מ ובשו"ת מקום שמואל עיין חגיגה דף ה' ע"ב מגיד לאדם מה שחו אמר רב אפי' שיחה יתרה כו'. פרק ג

ה"ב וכן כשיבעול עיין בהשגות ודברי הכ"מ נכוני'. פרק ה

ה"ט כתם או שמנונית פי' בלבושו או בבגדו ובחנם נדחק הל"מ

שם ולא במנעלים המטולאים פי' במקום הנר' משא"כ בגלדא או בביתו או בצנעא או בימות הגשמים שמלוכלך בטיט ואין הטלאי ניכר ודלא כמ"ש הלח"מ

שם וכן לא יצא כו' חולין דצ"א. פרק ו

ה"ז הרואה חברו שחטא עלח"ם וע' הגהות מיי' ובשו"ת שער אפרים שס"ה האריך וע"ל פ"ה מה' ת"ת