מרכבת המשנה (חעלמא) - א סא

שחל בשבת ה"ל מ"ח תקיעות לרבנן ולר"י מ"ה תקיעות ולא קשה קושיית הגמרא וליתני ע"פ שחל בשבת דכיון דלא הוה טפי ממ"ח ניחא לי' למתני ע"ש שבתוך החג דקמ"ל דראב"י ולעולם דע"ש שבתוך החג נמי ליתא בכל שנה דאין דוחין משום אד"ו. וכלה שיקלא וטיריא דבעל הש"ס אמלתא דר' אחא בר חיננא ולפיכך באה פיסקא המתחלת ואין מוסיפין על מ"ח בתוך הדברים ואח"כ הדר למלתא קדמייתא לאותיב מלתא דר' אחא בר חיננא וזהו המשך הסוגיא דפריך לר' אחא בר חיננא דליתני ר"ה שקל בשבת דאיכא ג' מוספין דה"ל כ"ז תקיעות וכ"א דכל יום ה"ל מ"ח דליכא לשנויי דר"ה שחל בשבת ליתא בכל שנה דהא ע"ש שבתוך החג נמי ליתא בכל שנה ואין לומר דע"ש שבתוך החג קמ"ל דראב"י דאכתי ליתני נמי ר"ה שחל בשבת לאשמועינן מלתא דר' אחא בר חיננא א"ו דאין תוקעין לכל מוסף ומוסף בפ"ע וקמדחה תנא ושייר ומה שייר דהאי שייר שייר ע"פ וצריך לפרש דהמתרץ ס"ל דאע"ג דע"פ ליכא שום רבותא משא"כ ר"ה שחל בשבת דלא ה"ל לתנא דידן לשייר כי היכי לאשמועינן מלתא דר' אחא בר חיננא אפ"ה ס"ל דאף מידי דליכא רבותא לא ה"ל לתנא דידן לשייורי וכיון דחזינן דשייר ע"פ דקשה בהכרח מאי שייר דהאי שייר וצ"ל דשייר נמי ר"ה שחל להיות בשבת ושפיר סמך תנא דידן שנוכיח מלתא דר' אחא ב"ח (ובהכי ניחא נמי הא דלא קאמר בגמרא מאי שייר דהאי שייר שייר יה"כ שחל להיות בשבת דאיכא נמי מ"ח תקיעות שהרי היה מפסיק בעבודת פר ושעיר בין מוסף יה"כ לאילו ואיל העם וא"כ אחר גמר מוסף בהכרח היה מנסך נסכי מוסף ואח"כ היה מנסך נסכי אילו ואיל העם שהם עולות וטעונים נסכים וכל נסכי ציבור טעונים שירה כמבואר בהמעה"ק והתו"מ והרי כאן כ"ז תקיעות ט' למוסף שבת וט' למוסף וט' לאילו ואיל העם וכ"א דכלהו יומי הרי מ"ח אלא דבעל הש"ס מהדר למצוא שיור ברור אפילו תימא דאין תוקעין לכל מוסף ומינה מוכח דשייר נמי ר"ה שחל בשבת משא"כ שיור יה"כ שחל בשבת דעל דא אנו דנין) ובהכי ניחא תמיהת התוספות בד"ה אי משום ע"פ לאו שיורא הוא תימא וכי יעמידנו כר"י כי היכי דתקשה לי' וכו' וכה"ג בכתובות אי משום חצי כופר לאו שיורא הוא וכו' ובההוא ניחא טפי וכו'. ולפמ"ש גם הכא ניחא כיון דע"פ שיורא הוא מוכרח מלתא דר' אחא ב"ח וסמכה המשנה על זה והשמיטה ר"ה שחל בשבת דה"ל רבותא דראב"ח. ומדחה הש"ס אי משום ע"פ לאו שיורא הוא דאתאן לר"י וא"כ האיך סמך התנא על שיור זה ולא נקיט בהדיא ר"ה שקל בשבת לאשמועינן רבותא דראב"ח א"ו דבאמת ליתא דראב"ח שוב מצאתי קרוב לזה בס' פ"ח. ומסיק דאכתי שייר ע"פ שחל בע"ש ועל זה סמך ושייר נמי ר"ה שחל בשבת וא"כ בהכרח צ"ל דמעולם לא שלשו ר"ל לא גמרו לשלש וכפרש"י ולזה שפיר מקשה ואין מוסיפין וכו' והאיכא ע"פ שחל בשבת דה"ל נ"א. וצריך לומר דמידי דליתא בכל שנה לא קתני ולא הוה לפ"ז ע"פ שיור והא דלא נקיט ר"ה שחל בשבת נמי משום דליתא בכל שנה אע"ג דאיכא רבותא דראב"ח לא קתני לה וא"כ הא דנקיט ע"ש שבתוך החג נמי משום רבותא דראב"י צ"ל דאיתא בכל שנה ודוחין משום אד"ו וכל זה אליבא דראב"ח אבל למסקנא דאיתותב שפיר י"ל דע"פ שחל בשבת ה"ל רק מ"ח תקיעות דמעולם לא שלשו היינו לא התחילו לשלש כמשמעות לשון רבנו פ"א מהק"פ ושיירי' תנא דידן משום דליכא רבותא ונקיט ע"ש שבתוך החג אע"ג דליתא בכל שנה (דבאמת אין דוחין אד"ו) משום רבותא דראב"י. אמנם נראה קצת דוחק לומר דרבנו מפרש מעולם לא שלשו לא התחילו לשלש הפך מה שנראה מריהטא דסוגיא וע"כ צריך להעמיס בלשון רבנו פ"א מהל' ק"פ כפרש"י דלא גמרו לשלש וא"כ מוכחא מתני' דפ' החליל דדוחין משום אד"ו אלא דרבנו לא פסק כהאי סתמא כנ"ל. ואין להקשות דלמה לא אוקים הש"ס מתני' דהחליל כאחרים מאחר שתירץ כי קתני מידי דאיתא בכל שנה וכו' וא"כ ע"כ פירוש משנתנו דיש לך שנה שמוסיפין על מ"ח כגון שחל ע"פ בשבת ומיהו אין לך שנה שאין בו מ"ח בע"ש שבתוך החג מאי אמרת דהא יש לך שנה שאין בו מ"ח כגון שחל י"ט ראשון בע"ש דא"כ לאחרים דעושין לעולם א' מלא וא' חסר חל ע"פ דהאי שתא בשבת ואיכא טפי ממ"ח. דאין זה קושיא דאכתי משכחת לי' שנה מעוברת שחל י"ט ראשון בע"ש וע"פ דהאי שתא במ"ש. ולולי דמסתפינא הייתי מפרש הסוגיא הפך פרש"י דלרבנן דאחרים דס"ל מצוה לקדש ע"פ הראייה אין דוחין אד"ו ומתני' כאחרים דס"ל אין בין ר"ה לר"ה וכו' ומפורש בערכין ד"ט דלית ליה מצוה לקדש ע"פ הראייה והאי כללא דנקיט אין בין ר"ה לר"ה וכו' לאו דוקא כמ"ש התוספות בד"ה אלא דאיכא יומי דשעי ויומי דתלתין שני ועיין בסוכה דמ"ג ע"ב דאין דוחין משום ערבה וא"כ ביומי דתלת שני ודתלתין שני שפיר אפשר לתקן השנים שלא יחול יה"כ בא"ו אליבא דאחרים (וכשתסתכל אליבא דאחרים כיון דר"ה אינו חל רק בימי בגה"ז א"כ אף לפי המסקנא דמידי דליתא בכל שנה לא קחשיב אפ"ה שפיר תני ושייר דהיכא דחל ר"ה ביום ב' חל ערב פסח שלפניו בע"ש ואם ר"ה חל ביום ג' חל ע"פ שלפניו בשבת והיכא דחל ר"ה ביום ה' חל יה"כ להיות בשבת והיכא דחל ר"ה ביום ז' ה"ל ר"ה שקל בשבת וא"כ איכא בכל שנה יום א' שיש בו מ"ח תקיעות זולת ע"ש שבתוך החג אליבא דראב"ח מיהו אין זה קושיא דלפמ"ש אליבא דאחרים שפיר חל ר"ה ביום א' דאין דוחין משום ערבה ותו דתנא דידן נקיט ע"ש שבתוך החג שהוא תדיר משא"כ הנך שמי ששנה זו לא שנה זו) איברא רש"י ז"ל נייד מפירוש זה מחמת סוגיא ערוכה דבמסכת ר"ה ד"כ רבא אמר הא דתני רבה בר שמואל אחרים הוא וכו' אלמא דלאחרים אין דוחין משום אד"ו. אמנם י"ל דרבא לא בא לתרץ התם הקושיא הראשונה דמקשה התם מברייתא דרבה בר שמואל לעולא דהא רבא גופא תירצה התם דה"ק יכול שמקדשין החדש לצורך וכו' והכי הל"ל אלא אמר רבא וכו' אלא דרבא בא שנית לתרץ הקושיא מברייתא דרבה בר שמואל לר' יוחנן דאמר מקדשין לצורך לזה אוקים הברייתא דלעולם אין מקדשין לצורך אתייא כאחרים אבל עיבור חדש אית לי' דהאיכא יומי דתלת שני ודתלתין שני ע"ש בתוספות