מרכבת המשנה (חעלמא) - א נח

שרפה דנר ביתו קודם לנר חנוכה ולזה קמ"ל במתני' דאפילו נר שבת וי"ט אסור ושאני נר חנוכה דאסור להנות מאורו משא"כ בטבל שהוא אסור מדאורייתא שפיר קאמר בברייתא אין מדליקין בחול ואצ"ל בשבת דפשיטא דמשום מצות נר שבת דרבנן לא שרינן הנאת כילוי בטבל שהוא מדאורייתא ושפיר הוה ואצ"ל בשבת דהרי צריך נר משום שלום בית שיהנה לאורו ע"ש ותבין. ומש"ר ושעוה עיין במ"מ ובחנם השיג עליו הכ"מ דשפיר מוכח דרבנו אוסר נרות של שעוה דאי ס"ד דרבנו מתיר נרות של שעוה דמפרש כפרש"י מהו דתימא לפתילה לא נרות של שעוה שלנו מקרי פתילה דא"כ לא הי' לו לרבנו להשמיט הקמ"ל של הש"ס דנר של שעוה מותר כדרך רבנו שלא להשמיט מה שנזכר בגמרא בהדיא וזה לא נלמד ממה שלא מנה רבנו שעוה בכלל פיסול פתילה דיש מקום לטעות דאע"ג דפתילה ממש של שעוה לא משכחת לי' מ"מ נרות שלנו במקום שמן קאי. א"ו שכן הוא האמת דבמקום שמן קאי אלא רבנו מפרש פתילה של שעוה כפשוטו שאין בתוכו פשתן ושפיר ניחא דהשמיטו רבנו אע"ג דנזכר בגמרא בהדיא דהש"ס איצטריך לאשמועינן שלא נטעה בפי' המשנה דשעוה מוסב אשלפניו פיסול פתילות משא"כ רבנו דנקיט פיסול פתילות בפ"ע ולא מנה בהדייהו שעוה סתמו כפירושו דכשר לפתילה וזה פשוט בכוונת ה"ה למסתכל בלשונו ועיין בתוספות ד"ה עד כאן

ה"ט חלב שהתיכו וכו' עיין במשנה למלך ובתוס' ד"ה א"ב דר' ברונא שהבינו ג"כ בכוונת רש"י כהבנת המשנה למלך. ויש לקיים דברי הב"י דהוכרח רש"י לפרש שמן דגים דמתני' שמן המסתנן מקרבי דגים ולא קרבי דגים עצמן כיון דתנן דאין מדליקין בחלב מבושל ומדליקין בשמן דגים דתקשה לרב ברונא משנתנו דאי ע"י תערובת תרווייהו שרי ואי בעינייהו אידי ואידי אסור א"ו דחלב מבושל דמתני' היינו ע"י תערובת ושמן דגים היינו המסתנן כי היכי דלא תקשה מתני' לרב ברונא עיין דכ"א ע"א בתוס' ד"ה וחלב. משא"כ שמן דגים דברייתא מוכרח לומר דהיינו קרבי דגים דר' ברונא דאי ס"ד כפי' התוס' א"נ שמן המסתנן קשה למה לי' לבעל הש"ס להמציא איכא בינייהו דר' ברונא ולא מסיימי בחלב מהותך הל"ל איכא בינייהו דמסיימי לענין קרבי דגים גרידא דת"ק דקאמר אין לנו אלא מה שאמרו חכמים אין מדליקין מסתמא מדליקין בקרבי דגים שלא הוזכר במתני' לאיסורא ואפילו בלא תערובת י"ל דמדליקין וסומכוס דקאמר כל היוצא מן הבשר אין מדליקין משמע דאף בקרבי דגים אין מדליקין ומדלא קאמר הך איכא בינייהו אלמא דמפרש בעל הש"ס שמן דגים דברייתא קרבי דגים דרב ברונא. והא דבאמת לא מפרש בעל הש"ס שמן דגים דבריי' דומיא דמתני' משום דהוקשה לי' לשון ת"ק שפת יתר כיון דכבר אמר אין לנו אלא מה שאמרו חכמים אין מדליקין פשיטא דמדליקין בשמן דגים דהוזכר בהדיא להתיר' בשלמא עטרן איצטריך לאפוקי מפלוגתא דר' ישמעאל א"ו דשמן דגים דברייתא כולל אף קרבי דגים וקמ"ל דלא תימא דה"ל דומיא דחלב מבושל כדאית לי' באמת לרב ברונא ובזה נתקיימו דברי הב"י

ה"י מפני שהוא עף ויבא לידי סכנה דקדק רבנו לכתוב כן בנפט דהוא מסוכן יותר משא"כ בצרי דאע"פ שהוא עף נוח לכבות בחול ולכך מותר להדליק צרי בחול ומתורץ תמיהת התוספות דכ"ו ד"ה ולימא וכיוצא בזה חילקו התוספות דכ"ה ד"ה מתוך בין עטרן לנפט

הי"ב גזרה שמא יקח וכו' עיין בלח"מ ולא נהירא דהאיך שייך למגזר אטו מוקצה דרבנן אלא כוונת רבנו באמת משום דה"ל מכבה וכ"כ רבנו בהדיא בפי' המשנה והא דסיים רבנו ואסור וכו' איננו מוסב למעלה לנתינת טעם על הגזרה דא"כ ל"ל לרבנו ואפילו כבתה הנר ואפילו נוטף וכו' דאין זה צורך לנתינת טעם אלא מלתא באפי נפשיה הוא ואע"פ שנכפל הדין לקמן פכ"ו כתבו רבנו כאן דגם כאן מקומו וכה"ג דין ביטול כלי מהיכנו דלקמן הי"ג נכפל לקמן פכ"ה. וגם איכא קצת רבותא דאפילו מותר השמן שבקערה ולא בגוף הנר הדולק חשוב נמי מוקצה. ומש"ר ולא ימלא קערה במתני' נקיט בבא שלישית דשפופרת של ביצה ובגמרא מצריך לתלת בבי והשמיט רבנו שפופרת של ביצה דהוא נלמד בק"ו לרבנן משל חרס ולא איצטריך אלא לר"י מיהו קשה למה לא השמיט נמי דין קערה שהוא נלמד בק"ו לרבנן. וראיתי לרבנו בפי' המשנה דגריס ואי אשמועינן בהנך תרתי ה"א בהנך מודה ר"י משום דמפסקא אבל קערה דלא מפסקא אימא מודה לרבנן ומפרש הנך מפסקא משום דלא מחברא פתילה וה"ל כלי בפ"ע ולא חשיב מכבה וזה הפך פרש"י וגרסתו דהנך דלא מפסקו והם בתוך החלל ונראה ככלי א' לא שייך למגזר ע"ש בפי' המשנה. ולפ"ז י"ל דהוקשה לו לרבנו על צריכות הש"ס דל"ל בבא דשפופרת דהוא נלמד לרבנן בק"ו ולר"י בק"ו מקערה דגם קערה לא מאיס כדמוכח מלשון הש"ס בההיא קאמרו רבנן וכו' ומפרש רבנו לתרץ זה דאיצטריך שפופרת לר"י דלא ניזול בתר איפכא נוטה לסברת רש"י דבקערה דמחברא פתילה בדיל מיני' ולא גזרינן ובחרס דמאיס נמי לא גזרינן משא"כ שפופרת דלא מאיס ולא בדיל מיני' דמפסקא גזרינן. ולפ"ז איצטריך נמי קערה לרבנן לאפוקי מסברת רש"י דבדיל מיני' ולזה כתבה רבנו בביאור ועיין בתי"ט

הי"ג השמיט רבנו דין פתילת הבגד שקפלה ולא הבהבה דלפי אקומת' דרבא דקיי"ל כר"ע דמדליקין בפתילה שאינה מוחרכת סתמו כפירושו. ואף לאקומתא דרב אדא אע"ג דקיי"ל צריך שידליק ברוב היוצא וקיי"ל מסיקין בשברי כלים מ"מ קיי"ל כר"ע דקיפול מועיל ושרי להדליק אפילו בי"ט שחל בע"ש וג' על ג' מצומצמות וסתמו כפירושו. וכ' רבנו בשבת דלא שייך בי"ט

הי"ד אין פולין וכו' עיין בלח"מ לקמן הי"ו שתמה למה השמיט רבנו מימרא דרב הונא דבמדורה אפילו עשרה בני אדם אסור. ונ"ל פשוט בכוונת רבנו דבמדורה משתמש לאורה אפילו לקרות ולפלות מדלא כ' רבנו לעיל פ"ג הי"ט והוא שלא יהיה צריך עיון הרבה על דרך שדקדק