מרכבת המשנה (חעלמא) - א מד

דברי רבנו לפי גירסתנו וכו' נראה כוונתו דלפי גירסתנו קשי' הדיוקים אהדדי דמרישא משמע דוקא אמרה צריכה הא שתקה כאמרה אינה צריכה ומסיפא משמע איפכא וע"כ צ"ל או דרישא דוקא וסיפא לאו דוקא או להפך וספק נפשות להקל

הי"ד אבל אין עושין וכו' עיין במגיד משנה. והנה בגירסתנו בשבת דף קכ"ט לא היא ל"ש חיה ל"ש חולה ל"ש בימות החמה ול"ש בימות הגשמים וכו' וצ"ל דזה ליתא בגי' רבנו והרב המגיד אלא גירסת ה"ה כפי הגירסא שלנו בעירובין דף ע"ט ע"ב:

הי"ו כיצד וכו' עיין מ"ש לקמן פ"י הכ"ג

הכ"א נעקרו כלן וכו' עיין בהשגות ובמ"מ ובכ"מ באורך וכל המעיין ישפוט בצדק שעדיין לא זורו ולא חובשו דברי רבנו בשלמות ולזה צריך אני להרחיב קצת ביישוב דבריו. הנה בפט"ו מה' איסורי ביאה כ' רבנו וז"ל האסופי שנמצא בעיר שיש בה עכו"ם בין שהי' רוב עכו"ם או רוב ישראל ה"ז ספק עכו"ם לענין קדש אשה צריכה גט מספק ומי שהרגו אינו נהרג עליו וכו' הי' רוב העיר ישראל מחזירין לו אבדה כישראל היה רובו עכו"ם מותר להאכילו נבלות מחצה על מחצה מצוה להחיותו כישראל ומפקחין עליו את הגל בשבת והרי הוא לענין נזקין ככל ספק ממון המע"ה ע"כ. ועל זה הקשו חכמי לוניל דהא אפילו ברוב עכו"ם מפקחין והשיב להם רבנו דשמואל הוא דס"ל דברוב עכו"ם נמי מפקחין אבל אנן קיי"ל כר' יוחנן דהולכין בפיקוח נפש אחר הרוב היכא דפריש כלהו וה"ה לזה שפירש מעיר שרובה עכו"ם דאין מפקחין. וגם רב אוקי' בבא דמחצה על מחצה להחיותו ולא ליחסו ולא איירי בפיקוח נפש כלל וא"כ פליג אדשמואל. ואפילו תימא דרב לא שמענו לו דחולק אדשמואל כיון דר"י בודאי פליג שמואל ור"י הלכה כר"י ע"כ. והרמ"ה תמה על תשובה זו כמ"ש הכ"מ באורך דסובר הרמ"ה דמצא תינוק מושלך בעיר מקרי פריש מקצתייהו ועל זה קאמר שמואל ולפקוח נפש אינו כן אבל בפריש כלהו מודה לר' יוחנן וכדמשני בגמ' רומי' דר"י אדשמואל. ומה שהשיבו להרמ"ה דרבנו גריס אלא כי איתמר דשמואל ארישא איתמר וכו' דמשמע דהדר בי' במסקנא ממה דס"ד דמודה שמואל בדפריש כלהו. יפה תמה על זה הלח"מ דממ"נ אם נדמה תינוק המושלך בעיר לפריש מקצתייהו ל"ל לבעל הש"ס לאסוקי אלא כי אתמר וכו' ולהשוות פלוגתא בין הך דשמואל ודר"י דהרי שפיר י"ל דמודה שמואל בפריש כלהו ורוב עכו"ם דאין מפקחין והא דקאמר ולפקוח נפש אינו כן דוקא בתינוק מושלך דדמי לפריש מקצתייהו. ואם נאמר דתינוק מושלך דומה לפריש כלהו קשה דמעיקרא מאי קארי דשפיר מוקי' שמואל מתני' בפיקוח וכר' יוחנן ומה שתירץ הלח"מ דחוק. ומה שנלענ"ד ביישוב קושי' זו דודאי הך דתינוק מושלך דסתמא קתני ומשמע בין בפריש כלהו ובין בפריש מקצתייהו ועיין במגן אברהם סי' שכ"ט ס"ק ב' דבהושלך התינוק ביום דכלהו בני העיר ניידי ביום דמי לפריש כלהו ובהושלך בלילה דקביעי בני העיר דמי לפריש מקצתייהו ועיין בגמרא נזיר די"ב. ובהכי ניחא דפריך לשמואל מהך דתינוק מושלך דמשמע דאפילו בפריש מקצתייהו אזלינן בתר רובא. וא"כ בתר הכי דמשני דה"ק לענין פיקוח נפש אינו כן דמשמע בכל גוונא אפילו היכא דפריש כלהו בהכרח פליג שמואל אדר' יוחנן ושפיר גרסינן אלא דלר' יוחנן הך מתני' דמצא תינוק מושלך דמשמע בין בהושלך ביום בין בהושלך בלילה ליכא לאוקי' לענין פיקוח נפש דודאי יש חילוק דבהושלך ביום ופריש כלהו הוא דאזלינן בתר רובא אבל לא בהושלך בלילה. ויש לומר נמי דהיינו טעמא דרב שלא הזכיר בדבריו פיקוח נפש לא להאי גיסא לפרש משנתינו לענין פיקוח ולא לאידך גיסא לומר אבל לענין פיקוח ויוחסין אינו כן משום דס"ל נמי כר' יוחנן דמחלק בין פריש כלהו ופריש מקצתייהו וזהו מ"ש רבנו בתשובה הנ"ל גם רב חלק על שמואל וכו' ואח"כ כתב רבנו ואפילו תימא דרב לא שמענו לו מחלוקת וכו' ר"ל דאפשר דאעפ"י שלא הזכיר רב בדבריו דלענין פיקוח לא י"ל דאפ"ה סובר כשמואל ולא חש לבאר כל הדינים כמו שלא הזכיר בדבריו דיני נזקין ונבלות ואבידה מ"מ כיון דר' יוחנן בודאי פליג הלכתא כוותי'. ובהכי נתבאר היטב דברי רבנו בתשובתו הרמתה דלהכי כ' רבנו בה' איסורי ביאה דמחצה על מחצה מפקחין דהוא מלתא דפסיקא דאלו ברוב העיר עכו"ם יש חילוק דהיכא דפריש כלהו אין מפקחין וסמך רבנו שם על מ"ש כאן. עוד הקשו על רבנו דפסק שם דבמחצה על מחצה מצוה לחיותו ומלתא דרב מפרשים דקאי אבבא דרוב ישראל וע"ש בכ"מ בה' איסורי ביאה באורך. גם הלח"מ הקשה כאן דמדפסק רבנו גבי תינוק מושלך לענין יוחסין דה"ל קבוע ברוב עכו"ם אמאי אין מפקחין עליו. איברא לפי הנראה מלשון רבנו בתשובה הוא מפרש מילתא דרב דקאמר ל"ש אלא להחיותו אכלה מתני' דלענין להחיותו הוא דברוב ישראל ובמחצה על מחצה ה"ל ישראל וברוב עכום עכו"ם אבל לענין יוחסין אין הולכין אחר הרוב ואפי' רוב ישראל לא מחזקינן לי' בישראל ודאי ואם קידש אשה ואח"כ קדשה אחר מקודשת לשני מספק וה"ה נמי ברוב עכו"ם אינה מקודשת לשני בודאי אלא מספק ואפילו פירשו כלהו ואע"ג דלא ה"ל קבוע דודאי אפילו בפירשו מקצתייהו לא חשיב קבוע כמ"ש ה"ה דדמי לנמצא מ"מ חכמים עשו מעלה ביוחסין דלא אזלינן בתר רובא. וכה"ג מי שהרגו אינו נהרג עליו דהאיך נהרוג את זה מספק וספק נפשות להקל (וגדולה מזו כ' ה"ה בפט"ו מה' איסורי ביאה דאף לנזקין אין מוציאין מיד ישראל ע"ש) אפילו ברוב ישראל דעד כאן לא קאמר ר"י דהולכין בפיקוח נפש אחר הרוב בדפריש כלהו לענין פיקוח הגל בשבת דאיכא חילול שבת ושב ואל תעשה עדיף אבל הא וודאי דאפילו ברוב ישראל אין הולכין אחר הרוב בפיקוח נפש להרוג את ישראל ודאי. ודע דכפי הנראה דרבנו לא ס"ל כפרש"י דמפרש דלהחיותו נלמד מק"ו מפיקוח הגל דהא לפי מה דס"ד דרבנו בתשובה ס"ל לרב דלהחיותו אפילו בפריש מקצתייהו מתוקמ' מתני' דאם רוב עכו"ם עכו"ם משא"כ לענין פיקוח הגל דבפריש