מרכבת המשנה (חעלמא) - א מב

בליקדם. ולפ"ז ניחא פסק רבנו כר' יהודה. גם יש לומר דמעיקרא ס"ד דשחורות ולבנות הם ב' מינים ממש דומיא דתאנים וענבים ומדקדק דבמין א' ד"ה חייב וקשה לשמואל ומשני באבד מלקט והדר מותיב דא"כ ר"ש ור"י במאי פליגי ומסיק דשחורות ולבנות הם שם א' ומין אחד ובהכי פליגי ר"י ור"ש דר"ש מחייב בליקדם דשחורות ולבנות לר"י ור' יהודה פוטר ונקיט תאנים וענבים לרבותא דר"א ושחורות ולבנות לרבותא דר"י אבל במתעסק במין אחד כעין שחורות ולבנות ופגה ובוסר פטור אבל בשני תאנים שוים או שתי נרות דולקות וכוונתו לכבות אחד מהן ולהסתפק באחד מהן או ב' נרות כבויות ונתכוון להדליק א' מהן דליכא קפידא אפילו שמואל מודה דחייב. ועיין במיי' פ"ב מה' שגגות דפסק רבנו שם ה"ה כר"ש דבשם א' חייב (וחזר בו ממה שפסק בפי' המשנה כר"י וע"ש עוד פ"ח ה"ה לענין אשם תלוי) וא"כ לפ"ז פסק ההלכה דליקדם בשם א' חייב ובשני שמות פטור כר"ש שזורי דכל מקום ששנה במשנתנו הלכה כמותו. ובזה מדוקדקים דברי רבנו לעיל ה"ט דבחלוקה דשם א' כ' נתכוון ללקט שחורות וליקט לבנות דהיינו מתעסק ובחלוקה דשני שמות דהיינו תאנים וענבים כתב או שנתכוון ללקט תאנים ואח"כ ענבים וכו' דהיינו ליקדם והכל כר"ש אמנם אח"כ בחלוקה דשתי נרות דה"ל מתעסק בשם א' דליכא קפידא ד"ה חייב וזה הדרך נכון מאד בס"ד. אך שדחוק קצת לומר דנתכוון להרוג את זה והרג את זה מקרי מתעסק במין א' דליכא קפידא וכגון שנתכוון להרוג א' משונאיו ומרודפיו. איברא אפילו תימא דשמואל פוטר במתעסק בחד מינא היכא דליכא קפידא מ"מ יש ליתן טעם להא דדחה רבנו דברי שמואל משום דלפי מה דקיי"ל דמקלקל בחבורה פטור כנ"ל איתותב שמואל ממתני' דתינוקת דמאי דמשני הנח לתינוקת וכו' הוה שינוייא דמפיק מתניתין מהלכתא (ובס' קהלת שלמה הארכתי אריכות נחמד) ומה שתמה הראב"ד דמחייב רבנו במתעסק בחד מינא ופוטר בליקדם דב' מינים אין זה תימה דהרי בליקדם בשעה שלוקט תאנים מתכוון לענבים ובשעה שלוקט ענבים מתכוון לתאנים וה"ל כמתעסק בדבר אחר דאיכא קפידא. ועיין פ"ב מה' שגגות בדין שתי תינוקות ובמ"ש שם

הי"א וכל העושה מלאכה כמתעסק וכו' עמש"ל באריכות פי' מתעסק

הי"ב אבל אם נתכוון וכו' עיין בלח"מ ואין דבריו מוכרחים דבגמ' מסיק דלאחריו ובא לו לאחריו ד"ה חייב וכן נראה דעת רבנו לקמן פי"ב הי"ג ע"ש

הי"ד בשבת וכו' תיבת בשבת משום דלא שייך בי"ט דאין שוגג בי"ט

הי"ו ואם אין וכו' עיין בלח"מ באריכות ואין דבריו מספיקים לפי גירסת התוספות דגרסי ור"ש יחיד שעשה בהוראת ב"ד לא צריך קרא דא"כ ה"ל לאוקים אליבי' דר"י דדריש תרי מיעוטי חד לעוקר ומניח וחד ליכול ויכול ויחיד שעשה בהוראת ב"ד לא צריך קרא אך נ"ל מהא דבהוריות ד"ב שלהי ע"ב קאמר מאן שמעת לי' דדריש מיעוטי כה"ג ר"י היא דתניא זאת תורת העולה היא הרי אלו ג' מיעוטים וכו' ע"ש ורבנו פסק כרבנן דלא דרשי מיעוטי כה"ג אלא תרי מיעוטי חד לעוקר ומניח וחד ליכול ויכול ויחיד שעשה בהוראת ב"ד חייב ועיין בתוספות ד"ה ה"ג והרשב"א בשבע שיטות כתב ויש מתרצים דשאני התם כיון דחזרו בהן וידעו שטעו ידיעתן כידיעתו וכמי שנזכר הוא דמי שהרי עליהן היה סומך והר"מ בר יוסף תירץ דהתם הוא דאיכא כפרה הכא ליכא כפרה ע"כ ועיין במיי' ספי"ד מה' שגגות ובהשגות וכ"מ דנראה דרבנו סובר כתירוצי הרשב"א ומפשטות לשונו נראה דאיירי באופן שחייבים ב"ד להביא כפרה אע"פ שעדיין לא הביאו ואין מקום להשגת הראב"ד. ולפ"ז י"ל דרבנו גריס כגירסת רש"י ר"ש לטעמיה וכו' ואע"ג דאין הכרע לומר דר"ש ס"ל יחיד שעשה בהוראת ב"ד עד שלא נודע לב"ד חייב (דמ"ש המגיני שלמה באריכות אינו מספיק דאימא האי תנא דס"ל חייב סבר כר"ש לענין ציבור מביא פר ומ"מ איננו לא ר"מ ולא ר"ש ע"ש ותבין) י"ל דידוע להש"ס דר"ש מחייב. ומ"ש רבנו ושיעור אחד לשניהן וכו' עיין בכ"מ ודבריו תמוהים דאטו לפי גירסת רש"י לא פסיקא לן דבזה אינו יכול וזה אינו יכול שיעור א' לשניהן ממתני' דצבי שנכנס לבית כמ"ש התוספות דבזה אינו יכול וזה אינו יכול פסיקא להו לדרך רש"י דשיעור אחד לכלן ולא נחלקו אלא ביכול ויכול ע"ש ואע"ג דפסיקא להו אין זו קושיא למה הזכירו רבנו. ומש"ר ומסייע אינו חייב כלום מדלא כתב פטור נראה דס"ל כדעת התוספות ד"ה אמר רב זביד וכו' (ובספרי קהלת שלמה הארכתי)

הי"ז כל המקלקלין עיין במ"מ וכ"מ ולפמ"ש לעיל בענין מלאכה שאינה צריכה כלל יש לומר דאפילו בשדה כל שכוונתו לקלקל פטור דומיא דזומר ואינו צריך לעצים דאין דרך מלאכה בכך וזהו מה שדייק רבנו הואיל וכוונתו לקלקל עמש"ל באריכות

הי"ט בשבת וכו' תיבת בשבת משום דאין שוגג בי"ט: סליק פ"א מה"ש פרק ב מה"ש

ה"ג כדי שלא תהא שבת קלה בעיניהם עיין במ"מ וכ"מ וגי' הרי"ף ע"י נשים וע"י כותים וכן הוא בתוספת' פי"ו דשבת וזהו גירסת רבנו והשמיט כותים דעשאו' כעכו"ם גמורים וכ' רבנו עבדי' שדינם שוה בכ"מ לנשים. גם נראה דרבנו גורס אבל מצטרפין לדעת אחרת וכן הוא גי' הר"ן ברי"ף וכן הוא בתוספתא פי"ו דשבת ומלתא אחריתא היא לענין זה אומר צריך כפרש"י ודוקא בנשים וכותים אבל אין שומעין בזה לקטנים ועכו"ם ולהכי פלגינהו