מרכבת המשנה (חעלמא) - א רלט

תענית אנשי משמר ואנשי מעמד אסורים מלספר ולכבס ובחמישי מותרים מפני כבוד השבת ומחמת זה הוכרח רש"י לפרש דהא דמשני לא צריכא דשלים משמרתו ברגל דהיינו שחל י"ט ראשון בה' בשבת ושלים משמרתו בשלישי ברגל דהיינו בשבת זמן התחלפות המשמרות וכה"ג ה"ל לרבנו לפרש והאיך סתם דמשמע אפילו בחל י"ט בע"ש או בשבת. ויותר קשה לשון רבנו פי"א מה' ביאת המקדש הי"ג מי ששלמה משמרתו בתוך הרגל מותר לגלח ברגל אבל אם שלמה בערב הרגל אינו מגלח אלא בערב הרגל ע"כ משמע דדוקא שלמה בערב הרגל אבל שלמה ברגל לעולם מותר לגלח וזה אינו דהא אינו מותר לגלח ברגל אא"כ שלמה משמרתו בשלישי לרגל. ותו מדכתב רבנו אבל אם שלמה בערב הרגל מגלח בערב הרגל משמ' דאיננו מפרש כפרש"י דשלמה משמרתו הוא יום השבת דהו' יומא דמשלים זימנא דא"כ האיך מגלח בשבת ורש"י נדחק בזה ומפרש כלומר ע"ש שהוא ערב הרגל וכה"ג ה"ל לרבנו לבאר ועיין במיי' פ"ד מהתו"מ ה"ט אלא ודאי דרבנו מפרש דשלמה משמרתו הוא יום א' בשבת שכבר שלמה משמרתו משא"כ יום השבת עדיין הוא יום משמרתו והילכך שפיר קאמר רבנו דאם חל י"ט בשני בשבת מגלח בעי"ט שהוא בא' בשבת ולפ"ז לא משכחת לי' שלמה משמרתו ברגל שיהי' מותר לגלח אא"כ חל יום א' בשבת ברביעי לרגל דהיינו שחל י"ט בה' בשבת שנמצא יום א' בשבת שהוא יום ששלמה משמרתו ברביעי ברגל והאיך סתם רבנו. אמנם ראיתי לרבנו פ"א מה' ביאת המקדש הי"א שכתב ואנשי משמר אסורים לספר ולכבס בשבתן והשמיט היתר הגילוח בחמישי בשבת ותמה שם הכ"מ על השמטה זו ובמ"ל תירוץ **(תירץ)** שסמך רבנו על מ"ש ספ"ו מה' כלי המקדש וכ"כ המ"ל פ"ו מה' כלי המקדש הי"א ואין זה מספיק ולא הרגיש המ"ל דספ"ו מה' כלי המקדש כתב רבנו איסור התגלחת בשבתן לאנשי המעמד וגם ההיתר בחמישי בשבת ובפ"א מה' ביאת המקדש כתב רבנו איסור תגלחת אנשי משמר בשבתן והשמיט ההיתר בה' בשבת ואלו סמך רבנו דנלמוד היתר ה' בשבת באנשי משמר במה מצינו מאנשי מעמד ה"ל להשמי' ג"כ האיסור ולמה כתב האיסור והשמיט את ההיתר. לכן נראה דבכוונה עצומה השמיט רבנו היתר הגילוח בחמישי בשבת לאנשי משמר דהוקשה לי' לרבנו לשון דשלמה משמרתו ברגל דמשמע אפילו שלמה משמרתו בי"ט ראשון ופרש"י דחוק. ותו קשה לדרך רש"י דכי היכי דשרי לגלח בחמישי בשבת מפני כבוד השבת ה"נ לשתרי אפילו חל י"ט ראשון בה' בשבת לגלח בעי"ט מפני כבוד הי"ט דהא גם בי"ט שייך לקדוש ה' מכובד עיין לעיל פ"ו מהי"ט הי"ו ופ' שלישי מה"ש. ותו קשה דבברייתא קתני הכהן והאבל מותרים בגילוח ומסיק דהיינו בכהן ששלמה משמרתו וקשה טובא מאי איריא כהן אפילו ישראל נמי היכא דשלמה מעמדו דהוא ג"כ אסור לספר ולכבס ואלו הי' נקיט בברייתא אנשי משמר והאבל מותרים בגילוח הייתי אומר דנקיט אנשי משמר וה"ה לאנשי מעמד משא"כ לשון הכהן דמשמע דבכהונה תלי' מלתא קשה דהא אף בישראלים במעמדן שייך דין זה דזיל בתר טעמא. ותו דאף לפי המסקנא קשה דתנא דידן למה לא נקיט אנשי מעמד דנהי דהא דלא נקיט אנשי משמר מתרצא בתירוץ הגמרא הואיל דכל המשמרות שוים ברגל לא חשיב שלמה משמרתו אכתי ניתני אנשי מעמד דלא מצינו בשום מקום דכל המעמדות שוים ברגל. ומחמת כל ההכרחיות הללו סובר רבנו דהא דמסיים במתניתין ובחמישי מותרים מפני כבוד השבת קאי אאנשי מעמד גרידא לענין גילוח וה"ק אנשי משמר ואנשי מעמד אסורים לספר ולכבס בשבתן משום גזרה שלא יכנסו למשמרתן כשהם מנוולין ובחמישי מותרים אנשי מעמד לספר ואלו ואלו לכבס מפני כבוד השבת אבל אנשי משמר לגלח אסורי' דליכא כבוד השבת כדלקמן ובהכי ניחא קושיי' הכ"מ הנ"ל דשפיר השמיט רבנו היתר הגילוח בה' בשבת גבי אנשי משמר וניחא נמי הא דלא תני תנא ברא ותנא דידן אנשי מעמד דבאמת אנשי מעמד אסורים לגלח במועד אפילו חל י"ט ראשון בה' בשבת דאיבעי לי' לגלוחי ערב הרגל דכי היכי שמותרים לגלח בה' בשבת מפני כבוד שבת ה"נ שרי בערב הרגל משום כבוד הרגל אלא דנקיט בברייתא דוקא כהן דאנשי משמר אסורים לגלח בה' בשבת וה"ה משום כבוד י"ט הילכך היכא דשלמה משמרתו אפילו בי"ט ראשון דהיינו שחל י"ט באחד בשבת נמי מותר לגלח במועד כיון שא"א לו לגלח קודם הרגל. והטעם דאנשי משמר אסורים לספר בה' בשבת דודאי לא יעלה על לב האדם דמדי שבת בשבתו יהי' חיוב לגלח לכבוד שבת אלא דמי שהכביד עליו שערו הוא דחייב לגלח מפי כבוד השבת וידוע שהכהנים במשמרתן מוזהרים לגדל פרע דכהן הדיוט העובד צריך לגלח כל שלשים יום כמ"ש רבנו פ"א מה' ביאת המקדש הי"א ובהכרח כבר גילחן קודם משמרתן וליכא כבוד שבת בתגלחתן הילכך אסורים לספר בחמישי בשבת. משא"כ אנשי מעמד דמותרים בביאת המקדש פרועי ראש כל זמן שלא הגיע לכלל ניוול כמ"ש רבנו פי"א מה' ביאת המקדש הי"ז שפיר משכחת לי' שלא גילחו קודם מעמדן והכביד עליהן השער מש"ה מותרים לספר בה' בשבת משום כבוד שבת ואין זה דוחק דנקיט היתר ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת לצדדין דכיוצא בזה כתב הכ"מ לעיל הי"ח ומוכרח הוא מחמת הוכחות הנ"ל ובזה נתבארו דברי רבנו ותו לא מידי

ה"כ מותר ליטול שפה עיין במ"מ וברי"ף פ' ואלו מגלחין ובלח"מ פ"ה מה' אבל ה"ב. ומ"ש רבנו ומעברת וכו' מ"ק ד"ט ע"ב א"ד מעברת סרק על פני' שלמטה וגירסת הרי"ף ומעברת סכין וכו' ומ"ש ה"ה ואפשר שזהו דעת רבנו וכו' שאל"כ למה פסק כר"י וכו' ואפשר ליתן טעם הואיל דשקלו וטרו אמוראי דכוותי'

הכ"ב בין למכור וכו' זהו פי' למה שאמרו בגמרא כל שהוא. ומ"ש רבנו ואין לוקחין וכו' כתב הלח"מ וא"ת לדעת ה"ה וכו' אפילו שלא לצורך וכו' ולענ"ד לק"מ דבלוקח מן העכו"ם הוא דבצריך לו סגי משא"כ במוכר ישראל דלא שייך במוכר צריך לו. עוד כתב ומ"מ אינו מחוור וכו' ואין כאן קושי' דלשון מתניתין אין לוקחין אלא לצורך המועד משמע דכל שלא לצורך אסור אפילו בלוקח מן השיירא. עוד