מרכבת המשנה (חעלמא) - א רי

דרב דקאמר אם לא סיים ד"א שקבע לא יזוז ממקומו והך ברייתא כרבנן דריב"ן דחפצי הפקר לא קנו שביתה כנ"ל ה"ג מיהו מוכח מיהות דלא קנה שביתה תחת האילן ותיובתא דשמואל ומשני שמואל הב"ע כגון דאיכא ממקום רגליו ועד עיקרו אלפים וד' גרמידי שנמצא דרום האילן חוץ לתחום מקום רגליו ד' אמות מש"ה לא קנה שביתה תחת האילן דכיון שלא סיים ושמא מקום שביתתו בדרום האילן ומש"ה לא יזוז ממקומו לרבנן דריב"ן ומינה דלריב"ן מהלך ממקום רגליו אלפים אבל היכא שהאילן עומד בתוך אלפים וד"א כנ"ל שפיר קנה שביתה תחת האילן אלא דה"ל חמר גמל. ואח"כ קאמר תניא כוותי' דשמואל טעה ועירב לשתי רוחות וכו' מהלך לצפון כעירובו לדרום ולדרום כעירובו לצפון והוה תיובתא דרב ללישנא בתרא דטעמי' דרב משום דכל שאינו בזאח"ז אפילו בבת אחת אינו דהרי שני עירובין אינם בזאח"ז ואפ"ה ישנם בבת אחת ולא אמרינן דתרווייהו לא קנו ואין מודדין לו אלא ממקומו אבל לישנא קמא דרב דטעמי' משום דלא מסיימי לא איתותב וכמ"ש בעל המאור והרמב"ן במלחמותיו דשאני הך דשני עירובים דכל חדא וחדא מינייהו מסיימי ומש"ה פסק רבנו כלישנא קמא דרב וכמבואר מלשונו לקמן ה"ז שכ' לפיכך צריך להתכוון לשבות בעיקרו או בד' אמות שבדרומו או שבצפונו דמשמע דלא מהני באומר ליקנו לי ד"א מתוך שמנה וכן הא דקאמר רב הונא ברי' דר' יהושע לא שנו אלא באילן שתחתיו שמנה אמות אתיי' כרב ודלא כשמואל ודלא כמו שנדחק ה"ה לפרש דברי רבנו אליבא דשמואל. ולפמ"ש יש לקיים הלישנא אחרינא שהביא רש"י בשם רבותיו דס"ל לשמואל לתחתיו של אילן מצי אזיל ממ"נ דאי שביתתו בד"א של אילן הדרומית שנמצא עירובו חוץ לתחום מקום רגליו הרי קנה שביתה במקומו כר' יוחנן בן נורי ומותר לילך עד עיקרו ואי שביתתו בד"א הצפונית של אילן נמצא קנה שביתה תחת האילן ומותר לו לילך ממקומו עד האילן אבל לצד ביתו אסור לו לילך כלל דנעשה האילן חמר גמל שאם באת למדוד לו מן הצפון אלפים לצד ביתו אנו מודדין לו מן הדרום שנמצא לא קנה שביתה תחת האילן כלל אלא במקומו ואין לו לצד ביתו כלום ואם באת למדוד לו מן הדרום לומר שלא קנה שביתה תחת האילן אלא במקומו שיהי' מותר לו לילך לצפון מקומו אז אנו מודדין לו מן הצפון ונמצא קנה שביתה תחת האילן ואין לו כלום מצד מקום עמידתו לצפון הילכך אסור לו לילך אלא ממקום עמידת רגליו עד תחתיו של אילן. אך דלפ"ז קשה הא דקאמר שמואל הב"ע כגון דאיכא ממקום רגליו ועד עיקרו תרי אלפי וארבע גרמידי דאפילו בעיקרו רחוק אלפים נמי נעשה חמר גמל ולא יזוז ממקומו לרבנן דר"י בן נורי וכה"ג קשה נמי לדרך רש"י כמו שרמזתי על זה לעיל והנכון כמ"ש בביאור הסוגיא לדרך רבנו ותו לא מידי

ה"ז לפיכך וכו' עיין מ"ש לעיל ה"ה

ה"ח אנשי העיר וכו' שהרי לא הונא שם עירובן עיין בבעל המאור מה שהשיג על הרי"ף ודברי רבנו באו בדקדוק. ומ"ש הרב המגיד דסובר רבנו דב' בתים אורחא דמילתא נקיט עיין לעיל ה"ג דלשיטת רש"י ותוספות שפיר י"ל דבית דוקא נקיט משא"כ לדרך רבנו צ"ל דאורחא דמלתא נקיט

ה"ט אין צריך לומר שביתתו במקום פלוני הנה רבנו מפרש כפי' רש"י השני דרבה סובר דלר' יהודה צריך להחזיק ולומר לר' יוסי בלומר גרידא סגי ורב יוסף סובר דלר' יהודא צריך לומר ולהחזיק ולר' יוסי במחזיק גרידא סגי ולפ"ז גרסינן בעובדא דרב יהודא בר אישתתא כמאן כרב יוסף ואליבא דר' יוסי ונראה דלא גריס רבנו לא כרבא ואליבא דר' יהודה וגם הרי"ף לא הי' גורס כלל הך סיומא ושפיר הלכתא כר' יוסף ועיין בפרש"י: סליק פ"ז מה' עירובין פרק ח מה' עירובין

ה"ה י"ט שחל להיות וכו' עיין בהשגות ודבריו תמוהים דבהדיא חילק כן רבנו לקמן הי"א והי"ב והי"ג ועיין במגדל עז ומ"ש רבנו בד"א וכו' עירובין דף ל"ט ע"ב

ה"ו וכן מתנה אדם וכו' בתוספתא פ"ג דעירובין מתנה אדם על עירובו ואומר עירובי לשבת זו ולא לשבת אחרת לשבת אחרת ולא לשבת זו עירובי לשבתות ולא לי"ט לי"ט ולא לשבתות לשבת ולא ליה"כ ליה"כ ולא לשבת ע"כ

ה"ז אמר לחמשה וכו' דבדאורייתא אין ברירה ובדרבנן יש ברירה עיין ביצה דף ל"ז ע"ב

ה"ח המערב לב' י"ט וכו' עיין בהשגות ופשוט בכוונתו דס"ל לחומרא הוו קדושה אחת אבל לא לקולא הילכך הרי שעירב בער"ה ונאכל עירובו בי"ט ראשון ועדיין לא עירב ברגליו ביום הראשון וגם לא עירב בפת נעשה חמר גמל דספק שמא קדושה אחת היא ונמצא קנה לו מקום הנחת העירוב וספק שמא אינו קדושה א' ונמצא קנה שביתה ביום ב' של ר"ה בביתו. וכה"ג אליבא דרבנן דמספקא להו בב' י"ט של גליות בהכרח אם נאכל עירובו בי"ט ראשון ה"ל בי"ט שני חמר גמל ולפ"ז הא דקאמר בגמרא דמודים חכמים לר"א שאם נאכל עירובו בי"ט ראשון אין יוצא עליו ביום שני לאו מודים ממש לר"א דבי"ט שני קנה שביתה בביתו אלא דס"ל דהוה חמר גמל ובזה סרה תלונת ה"ה על הראב"ד דלא היו יכולים רבנן לומר לר"א וליטעמיך בב' י"ט של ר"ה מאי איכא למימר דהתם ודאי ה"ל חמר גמל משום ספיקא משא"כ בב' ימים טובים של גליות אליבא דר"א פסיקא לי' דב' קדושות הן וקנה שביתה בביתו ולזה הוצרך לחדש דספוקי מספקא להו דהשתא אה"נ דפליגי חכמים אדר"א וס"ל בב' י"ט של גליות הוה חמר גמל ודלא כר"א דס"ל שקנה שביתה במקומו.