מרכבת המשנה (חעלמא) - א רט

ס' דמוכח דמי שמניח עירובו חוץ לאלפים קנה שביתה במקומו אתאן כר' יוחנן בן נורי דס"ל דמ"ה מי שישן בדרך ולא קנה לו שביתה יש לו אלפים אמה לכל רוח וכי היכי דס"ל לריב"ן דבישן קנה מקומו ה"ה נמי אפילו עקר מקומו כל שלא קנה העירוב קנה שביתה במקומו דאין לומר דמודה ריב"ן בעוקר דא"כ אמאן תרמיי' להנך סתמי אבל רבנן דריב"ן דס"ל אפילו בישן אין לו אלא ד"א כ"ש בעוקר עיין מ"ש ספי"ב מה"ש בשם הירושלמי דהך מתניתין דמי שישן בדרך דאפלגו ריב"ן ורבנן איירי בישן בתוך תחומו של עיר ואפ"ה לא יזוז ממקומו לרבנן וא"כ בהכרח פליגי רבנן דריב"ן אהנך סתמי והך ברייתא שבדף נ' ע"ב דלא יזוז ממקומו אתייא כרבנן דריב"ן וכיון דרבנו פסק פכ"ז מה"ש ה"י כריב"ן ע"ש שפיר פסק רבנו דיש לו אלפים אמה ממקומו וזה ברור ועיין עוד לקמן ה"ה. ומ"ש רבנו או ברחוק וכו' רבנו פסק כאיקומתא דרב נחמן דמחלוקת במקומי וסבר ר' יהודא עיקר עירוב ברגל אבל במקום פלוני מודה ר' יהודא דעני אין אבל עשיר לא ומיהו מדתניא ולא יצא עשיר חוץ לתחום ויאמר שביתתי במקומי לפי שלא אמרו מערבין ברגל אלא למי שבא בדרך וחשכה דברי רבי מאיר אלמא דדין עני ומי שבא בדרך וחשכה שוים הילכך שמעינן מדר"מ במקומי דה"ה לר' יהודה במקום פלוני. ומ"ש רבנו אם רץ בכל כחו וכו' כאיכא דאמרי משמי' דרבא דנ"א ע"א

ה"ד מי שעמד מבע"י ברה"י לשון התוספתא פ"ו דעירובין האומר שביתתי ע"ג האילן ע"ג גינה בתל גבוה י"ט לא יותר מבית סאתים פחות מי"ט לא יותר מד"א בנקע עמוק י' לא יותר מב"ס פחות מי"ט לא יותר מד"א בגינה מוקפת גדר גבוה י' לא יותר מב"ס פחות מי"ט לא יותר מד"א ע"כ ולזה דקדק רבנו לכתוב ברה"י

ה"ה הקונה שביתה וכו' עיין בהשגות והרב המגיד נדחק לפרש דברי שמואל לדרך רבנו דלא אמר כלום לביתו אבל לתחתיו של אילן מצי אזיל היינו משום שקונה שביתה במקומו והא דסיים שמואל ונעשה תחתיו של אילן חמר גמל זהו נתינת טעם דלהכי לא קנה שביתה בתחתיו של אילן לפי שנעשה חמר גמל ומש"ה לא קנה שם שביתה כלל אלא במקומו וזה דוחק גדול בביאור הסוגיא וכמ"ש לעיל ה"ג ע"ש. ונ"ל לבאר דרבנו איננו מפרש כפרש"י דמאי פסקא דשמואל דכל נופו של אילן תוך אלפים למקום עמידת רגליו וביתו רחוק מעיקרו ב' אלפים דהא כי היכי דנקיט במתניתין מעיקרו עד ביתו אלפים ה"נ נקיט ממקום רגליו ועד עיקרו אלפים אמה ומ"ש רש"י לקמן מפרש דכי אמר שמואל למילתי' וכו' נתכוון בזה למה שאמר לקמן הב"ע כגון דאיכא ממקום רגליו עד עיקרו ב"א וד' גרמידי וכו' הוא מגומגם כמ"ש לקמן אלא רבנו מפרש שיש מעיקר האילן אלפים לביתו וגם אלפים למקום עמידת רגליו ואיירי באילן רחב שמנה אמות כדמסיק בגמרא נמצא אם מקום עמידת רגליו מצפון האילן וביתו לדרום האילן סובר שמואל דקנה שביתה תחת האילן שהרי כל האילן תוך אלפים וארבע אמות למקום עמידת רגליו ואפילו תימא דקנה שביתה בארבע אמות הדרומית מ"מ אין העירוב חוץ לתחום מקום עמידתו שגם במקום עמידתו יש לו ד' אמות (ועיין לעיל פ"ו הי"א דד"א של מקום שביתה הוא באמצען נמצא שמקום שביתה באמצע ד"א הדרומית הוא תוך ב' אלפים ושתי אמות למקום עמידת רגליו וכגון שמקום עמידת רגליו הוא בתוך אלפים אמה לעיקרו דנמצא דלא הוה בדמיון נתגלגל העירוב חוץ לב' אמות אלא תוך ב' אמות ר"ל שאם תמדוד אלפים אמה ממקום רגליו עד עיקרו ומקום רגליו עצמן בכלל האלפים) ורב פליג וס"ל דכיון דלא סיים אתרי' אין לו ד"א תחת האילן דלא קנה שם שביתה דהא בהא תליא דכל שקנה שביתה יש לו ד"א והילכך אפילו לתחתיו של אילן לא מצי אזיל דודאי גם במקום עמידת רגליו לא קנה שביתה לענין שניתן לו ד"א כיון דעקר שביתתו ממקומו אלא דאפ"ה לתחתיו של אילן מצי אזיל עד עיקרו אלפים אמה כר' יוחנן בן נורי כמ"ש לעיל ה"ג דלא גרע מחפצי הפקר אלא שאינו יכול לילך מתחתיו של אילן בד"א הדרומית שהם חוץ לאלפים ממקום עמידת רגליו. היוצא מזה דאליבא דרב כיון שלא סיים מקומו והאילן רחב ח' אמה לא קנה שביתה כלל לא במקום עמידת רגליו ולא תחת האילן הילכך אליבא דרבנן דריב"ן לא יזוז ממקומו כלל אבל לריב"ן הולך ממקום עמידת רגליו רק אלפים אמה שאין לו ד"א במקום עמידת רגליו והילכך אפילו לתחתיו של אילן לצד דרום העיקר לא מצי אזיל וכן מפורש בדברי רבנו בפי' המשנה וז"ל וכמו כן אם קנה שביתה בר"ה במקום ידוע כמו עיקר אילן או גדר יש לו באותו מקום ד"א ואלפים חוץ לאותן ד"א ולפי שאמר תחתיו והוא אינו מסויים לא אמר כלום ואין לו ללכת אלא לעיקרו של אילן בלבד ולא ילך משם לביתו אלפים אמה ולא הד' אמות שיש לו בלתי מסויימות עד שנמדוד משם אלפים אמה וזהו כשיש תחת האילן ח' אמות או יותר וכו' ע"ש הרי עיני כל מעיין רואות שמפרש משנתנו אליבא דרב דהלכתא כוותי' לגבי' שמואל ואליבא דר' יוחנן בן נורי דהא דקאמר רב אפילו לתחתיו של אילן לא מצי אזיל היינו באותן ד"א הדרומית שהם חוץ לאלפים ממקום עמידת רגליו וזהו פי' נחמד מאד בלשון הגמרא דלפי דעת רש"י דאף ריב"ן מודה בעיקר דלא יזיז ממקומו אמאי נקיט רב דאפילו לתחתיו של אילן לא מצי אזיל הל"ל לא אמר כלום כל עיקר ולא יזוז ממקומו אלא ודאי דמותר לו לילך ממקומו אלפים כריב"ן כדין חפצי הפקר אלא דלא קנה שביתה במקומו לענין ד' אמות הואיל שעקר שביתתו. ושמואל פליג וס"ל דקנה שביתה תחת האילן ממ"נ הילכך מצי אזיל תחת האילן כיון שכל האילן תוך אלפים וד' גרמידי למקום עמידת רגליו דלא ה"ל כמניח עירובו חוץ לתחום אלא דלביתו לא יוכל לילך דבא למדוד מן הדרום מודדין לו מן הצפון ונמצא התחלת ביתו חוץ לאלפים וד' גרמידי מן צפון האילן. ואפלגו אמוראי במילת' דרב אי טעמא דרב משום דלא מסיים אתרי' הילכך אפילו אמר ליקנו לי ד"א מתוך שמנה לא קנה שביתה תחת האילן א"ד טעמא דרב משום כל שאינו בזאח"ז אפילו בבת אחת אינו ואז אם אומר ליקנו לי ד"א מתוך ח' מהני. ומסיק תניא כוותי'