מרכבת המשנה (חעלמא) - א רב

רבנו כאן כאביי האיך פסק פי"ד מה"ש ה"ט כר"פ דדוקא כשרבים מכתפים עליו. ותו קשה דאף לפי מה דמוקי אביי בדקיימי בתוך י' אהדדי מוכת מיהות דדוקא בעשו לעליונה ולא עשו לתחתונה הוא דשתיהן אסורות אבל בעשו גם לתחתונה גלויי' גלי דעתי' דאנא בהדי' דידך לא ניחא לי ושניהם מותרים דכה"ג מדקדק בעל הש"ס לקמן דפ"ח א"ה כי עשו לתחתונה נמי וכו' והאיך פסק רבנו בדקיימי תוך י' אהדדי אפילו עשו שניהם אסורים ונ"ל ליישב דודאי הך דגג הסמוך לר"ה לא איירי בסמוך במשך ממש לר"ה דא"כ חשיב כרמלית כיון שהוא פרוץ מצד א' וה"ל כמו קרן זוית הסמוכה לר"ה כמבואר שם פי"ד בדין יתד אלא ע"כ איירי שיש אויר מפסיק דהיינו שיש חצר בין הגג לר"ה והחצ' בעמק הוא ור"ה ע"ג הר שהרי יש בדמיון חריץ רחב ד' בין הגג לר"ה והיינו הא דאמרינן עלה בגמרא ודשמואל מהיכא אילימא מהא דגג הסמוך לר"ה אלמא דאדם אוסר על חברו דרך אויר דלמא כדר"פ והא דאמרינן בגמרא דקיימי הגג בתוך י' לר"ה היינו כשתמשוך קו באלכסון משך וגובה מקרקע ר"ה עד ראש הגג וכפי ששמע רש"י מרבותיו בפי' גג הסמוך לר"ה דפ"ד שלהי ע"ב והיינו פי' דרך אויר כמ"ש לעיל פ"ג הכ"ג שאויר הגג פרוץ לאויר ר"ה ובזה מתורץ קושיי' רש"י וניחא בפשיטות דחשיב גג הסמוך לר"ה דרך אויר דלא כמו שנדחק רש"י לפרש דסתם ר"ה איכא חפופי והתוספות נדחקו שמכתפין במשאות כבדות ובהכי ניחא מה שהקשינו דפסק רבנו כר"פ משום דקיי"ל כרב דאין אדם אוסר דרך אויר אלא דוקא כשרבים מכתפים עליו. ובזה יובן ענין היתר הגג ע"י סולם קבוע הואיל דה"ל הגג לבני חצר בזריקת גובה וגם לבני ר"ה בזריקה אהני לן הסולם שתורת פתח עליו להקל עיין בגמרא עירובין ד"ס וה"ל לבני החצר בפתח ולבני ר"ה בזריקה ונותני' אותו לבני החצר. וכן איקומת' דאביי גבי שני גזוזטראות דקיימי בתוך י' אהדדי היינו נמי במופלגת במשך ד"ט דאליבי' דשמואל קמתרץ אביי דס"ל אדם אוסר דרך אויר ומש"ה הוא דדוקא בעשו לעליונה גרידא שניהם אסורים אבל אם עשו שניהם שניהם מותרים דכיון דמופלג' ד' זה מזה ויש הפסק חריץ ביניהם ס"ל לשמואל גבי איסור דרך אויר דדוקא בגג הסמוך לר"ה דלא גלי בני ר"ה אדעתייהו דסלוקי סלקי נפשייהו מתשמיש הגג אבל הכא דגלי בני התחתונה דעתייהו דסליקי נפשייהו אינם אוסרים על בני העליונה דרך אויר וא"כ איקומתא דאביי דומה ממש לגג הסמוך לר"ה אבל בדקיימי זה תחת זה ממש וקיימי בתוך י' אהדדי כגזוזטרא א' הן ואפי' עשו שניהם שניהם אסורים כמ"ש רבנו. תדע דלקמן דפ"ח פריך ואי ס"ד יש דין גזל בשבת אמאי שניהם אסורים ואמאי לא משני בדקיימי תוך י' אהדדי דהא ודאי בדקיימי תוך י' אהדדי אוסרי' זע"ז אפילו בלא נשתתפו כי היכי דבני ר"ה אוסרי' על הגג אע"פ שאינו שלהם אלא ודאי משום דהתם אליבא דרב קיימינן דס"ל אין אדם אוסר דרך אויר דמש"ה מוקי' מתניתין דוקא בסמוכה זה תחת זה אבל במופלגת במשך אפילו אי קיימי תוך י' אהדדי אינם אוסרים זע"ז דרך אויר אליבא דרב הילכך לא מתוקמא אליבא דרב במופלגת ואפילו באים בני התחתונה למלאות דרך העליונה ס"ל לרב דאין אדם אוסר דרך אויר דלא דמי לגג הסמוך לר"ה ורבי' מכתפין דהתם בני ר"ה משתתפין בגג בנחת תדיר ואין בני החצר משתמשין כ"כ בזריקת גובה משא"כ בנדון זה אע"פ שמשתמשין בני תחתונה בעליונה הרי גם בני עליונה משתמשים בה ונותנים חורבה לבעלים שמשתמשין בה וכיון דלא מתוקמא במופלגת לא מתוקמא בסמוכה ובדקיימי תוך י' אהדדי דא"כ קשה כי עשו לתחתונה נמי לזה הוצרך לאוקי בדלא קיימי תוך י' אהדדי ובנשתתפו ומוכרח פסק רבנו (וכן מסתבר דאקומתא דאביי במופלגת ד' במשך דמש"ה קאמר בגמרא כיון דלזה בנחת ולזה בקשה פי' דלזה בשלשול גרידא ולשני בזריקת משך ושלשול אבל בעשו לתחתונה הוה ליה לבני עליונה בזריקת משך ושלשול דחשיב כשלשול גרידא באלכסון וכמ"ש לעיל פ"ג הי"ז לדרך הערוך ע"ש משא"כ לפי' רש"י בדקיימי זה תחת זה דליכא לבני התחתונה אלא מקצת זריקת גובה ושלשול אין כאן רבותא דכל פחות מי' חשיב כפתח) היוצא מזה דאליבי' דרב דס"ל לזה בזריקה ולזה בשלשול שניהם אסורים וס"ל נמי דאין אדם אוסר דרך אויר לא שייך לא תירוץ דרב אדא בבאין בני תחתונה וכו' דאליבי' דרב אין הפרש בין אם באין בסולמות למלאות דה"ל לתרווייהו בשלשול ובין אם אינם באים למלאות דה"ל לזה בזריקה ולזה בשלשול דלעולם אוסרים זע"ז אלא דהואיל דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו מש"ה לא מהני אפילו באים בני התחתונה למלאות דכיון שגם בני עליונה משתמשי' לא ה"ל דומי' דגג הסמוך לר"ה ורבי' מכתפי' עליו כנ"ל ויש דין גזל בשבת. וכן תירוץ אביי לא שייך אליבי' דרב דאי במופלגת אין אדם. אוסר דרך אויר ואי בסמוכה אפילו עשו לתחתונה נמי כנ"ל ולא מתוקמא אלא בסמוכה ונשתתפו ויש ביניהם י"ט והילכך שניהם אסורים אפילו אין בני התחתונה באים למלאות דרך העליונה כיון דס"ל לרב לזה בשלשול ולזה בזריקה ושלשול שניהם אסורים וסוגיא זו שבדף פ"ד ע"ב אזלא לפי המסקנא דהתם דפ"ח דאיירי בנשתתפו וניחא לרב אלא דקשה לשמואל דס"ל דברשות השותפים נותנים לזה שבשלשול. ולזה משני רב אדא בבאין בסולמות דה"ל לתרווייהו בשלשול ואביי משני בדקיימי בתוך י' אהדדי ומופלגת ד"ט כנ"ל דאע"ג דה"ל לזה בזריקה ושלשול אפ"ה אוסרים זע"ז דרך אויר כשנשתתפו כיון דבגו י' אהדדי קיימי כי היכי דבני ר"ה אוסרים הגג אע"פ שהוא של בני החצר והי' בדין ליתן לבני החצר היכא דתרווייהו בזריקה ה"נ ברשות השותפים אע"פ שתשמישו של זה בנחת טפי והיה בדין ליתן לזה שבנחת כיון דבגו י' אהדדי קיימי אוסרים זע"ז. והיינו מה שמדקדק בעל הש"ס דפ"ה ע"א ודרב מהיכא אלימא מהא דב' גזוזטראות וכו' דקאמר רב דבמופלגת לא אסרי אהדדי וקס"ד אפילו תוך י' אלמא דאין אדם אוסר דרך אויר וקמדחה דלמא רב ס"ל דאדם אוסר דרך אויר אלא דמוקי' מתניתין אפילו ביש ביניהם עשרה דסתמא קתני ודלא כאיקומתא דאביי ומש"ה קמוקי' בסמוכה דלזה בשלשול ולזה בזריקת גובה ושלשול שניהם אסורים משא"כ במופלגת דה"ל לזה בשלשול ולזה בזריקת גובה וזריקת משך ושלשול ה"ל כמו לזה בפתח