מרכבת המשנה (חעלמא) - א קצח

זע"ז אלא דסובר שמואל דאעפ"י שהרשויות מוקפים מחיצה כיון שהאויר שלמעלה ממחיצות של השביל הוא פרוץ לאויר שתי החצרות הילכך האויר נאסר ואסור לו למלאות דרך חלונות או דרך למעלה ממחיצות שבין החצרות לשביל שהרי מטלטל מאויר רשות שלו לתוך אויר השביל הפרוץ לשתי הרשויות וזהו ענין הזיזין שמצריך שמואל דנמצא כשהוא ממלא מן הבור כל זמן שהדלי בתוך חלל מחיצות השביל לית לן בה דשם האויר של שביל מוקף מחיצות ואיננו פרוץ לתוך אויר החצרות וכשמעלה הדלי לאויר הפרוץ נמצא מוליך הדלי ע"ג הזיז שלו שהוא רשות שלו לבד ודוקא מופלגת ד' שנמצא אויר השביל הוא אויר מקום חשוב כדי הילוך אדם עיין פט"ו מה"ש ה"ט והי"ד ומ"ש שם אבל כשאיננה מופלגת ד"ט שנמצא כשהוא מכניס הדלי מאויר החצר לאויר השביל שהוא מקום פטור ואיננו נאסר כלל לפי מה דקיי"ל כר' יוחנן דמעלין ומורידין עיין בגמרא דערובין דע"ז (ושיעור ד"ט היינו אליבא דרשב"ג ואליבא דרבי ג"ט עיין מ"ש פט"ו מה"ש ה"ט והי"ד) ורב פליג וס"ל דאפי' מופלגת ד' לא בעי זיזין משום דאין אדם אוסר על חברו דרך האויר ואע"ג דס"ל לרב בעירובין דע"ז אויר שתי רשויות שולטות בו ולא יזיז אפילו כמלא נימא היינו משום דהתם הכותל הוא שלהם מצד עצמו בשותפות ואויר הכותל שייך לאויר החצרות ומיהו אנן לא קיי"ל התם כרב אלא כר' יוחנן) אבל אין אדם אוסר על חברו את האויר הפרוץ לשתי חצרות כמ"ש לקמן חילוק זה:

ובזה יומתק מה שהוא דחוק לפרש"י הא דפריך לשמואל ממלתא דרב דימי דס"ל מקום שאין בו ד' על ד' מותר לבני ר"ה ובני רה"י לכתף עליו אעפ"י שאויר העמוד פרוץ לאויר ר"ה דקס"ד דאיירי אפילו בעמוד נמוך מי"ט שהוא ג"כ מקום פטור ומהאי טעמא נמי גג הסמוך לר"ה תוך י' שנמצא אויר הגג פרוץ לאויר ר"ה שתופס עד י"ט והיינו נמי הא דפריך לרב מב' בתים בשני צדי ר"ה דקס"ד דאויר ר"ה שלמעלה מי' פרוץ לאויר שלמטה מי' ומש"ה אוסר רב ומסיק דגג הסמוך לר"ה איירי כשרבים מכתפים עליו שגוף הגג נאסר וב' בתים בב' צדי ר"ה משום דלמא מיגנדר וכן ב' גזוזטראות כגון שנשתתפו במחיצה דה"ל גוף המחיצה בשותפות או כשהן סמוכות שנמצא הרשויות פרוצות וי"ל שגם הרב המגיד מפרש דרך אויר באופן זה אלא מ"ש שאע"פ שיש פתחים לשביל איירי בשביל פרוץ וחוליי' הבור גבוהי' י"ט עיין פט"ו מה"ש ה"ט והי"ד הילכך כיון שאינם יכולים להשתמש בשבת דרך פתחים ה"ל הפתחים כמאן דסתימי ואינם אוסרים זע"ז דרך אויר כיון שאיסור דבר אחר גרם לו לעשות הפתחים כמאן דסתימי ולא דמי לב' בתים שבחצר שלא עירבו דאסורים להשתמש דרך חלונות דלא שייך התם לומר דהפתחים כמאן דסתימי דומים מחמת שאוסרים זע"ז דרך פתחים דזהו מערכה נגד הדרוש וכיון שאסורים להשתמש דרך פתחים מחמת שאוסרים זע"ז דרך פתחים הילכך אסורי' להשתמש בחצר אף דרך חלונות ואפילו תימא דאיירי ה"ה בשביל שאינו פרוץ וניתר בפסין יש לחלק בין שביל לחצר דחצר של בני הבתים הוא הילכך אוסרים זע"ז אפילו בשבת דהפתחים כמאן דסתימי דמי משא"כ בבור שבין שתי חצרות שאינם אוסרים זע"ז אלא ע"י השתמשות הילכך כל שאינם משתמשים בשביל בשבת תשמיש חשוב אינם אוסרים זע"ז ע"י מה שמחזיקין בשביל בשבת בתשמיש גרוע דרך חלונות ואינם אוסרים את אויר השביל במה שמחזיקין בו דאין אויר נאסר וחילוק זה בין רשות שהוא של בעלי' לרשות שאינו שלהם מוכרח הוא וכן מפורש בירושלמי דפרקין וז"ל הי' שם חורבה רי"א נותן חורבה לבעלים עד כדון במשתמש בחורב' דרך פתחו הי' משתמש בחורב' דרך חלון ר"א בשם ר"י אעפ"כ נותן חורבה לבעלים ע"כ הרי שאדם אוסר חורבה שלו אפילו דרך חלון הילכך בחצר של שותפות אפילו תימא דפתחים כמאן דסתימי דמי אוסרים זע"ז דרך חלונות אבל ברשות שאינו שלהם אינם אוסרים זע"ז כי אם דרך פתחים והיינו דאמרן בירושלמי הבאתיו לקמן פ"ד הכ"ד זאת אומרת חורבה של ראובן בתוך חצר של שמעון ושמעון משתמש בה כמי שהוא שלו והיינו דוקא תשמיש גמור דרך פתחים. ובהכי ניחא מה שהקשיתי בפתח דברי דמש"ה בני המרפסת אוסרים תל שבחצר ע"י תשמיש גרוע דזריקת משך משום דהתל הוא שלהם בשותפות והיינו נמי טעמא דכותל שבין שתי חצרות וכן בזיזין דלקמן פ"ד הי"ז אע"פ שאינם יכולים להשתמש בתשמיש חשוב דרך פתחים אלא ע"י תשמיש גרוע דזריקת גובה או שלשול אפ"ה אוסרים זע"ז כיון שהוא רשות שלהם. אך דלפ"ז בהכרח צריך לפרש דברי רבנו הנ"ל הי"ז בחורבות של בני הבתים דמש"ה אם שניהן משתמשים בה ע"י זריקה אוסרים זע"ז והמשך הסוגיא לדרך זה עיין לעיל הי"ז מה שא"כ בור שבשביל שאיננו של בעלים וכן גג הסמוך לר"ה ואין רבים מכתפין עליו בכומת' וסודרא (דכיתוף כומתא וסודרא חשיב תשמיש חשוב כמו דרך פתחים) שהרי הגג. אינו של בני ר"ה אינם אוסרים כמו שאין בני ר"ה אוסרים כותלי רה"י שהיא לבני רה"י ולבני ר"ה בזריקה וכן ב' גזוזטראות שלא נשתתפו בני התחתונה והיא מופלגת דה"ל תשמיש גרוע אין בני התחתונה אוסרים. אמנם דחוק קצת לפרש דברי רבנו הנ"ל הי"ז בחורבות של בני הבתים לכן נ"ל דלא חשיב תשמיש גרוע אלא זריקה ושלשול דהוה תרתי לריעותא עיין בט"ז סי' שע"ו דלדרך רש"י בעינן תלתא לריעותא זריקת משך וגובה ושלשול וכלהו איתנייהו בבור שבין שתי חצרות לדרך רש"י אבל לדרך רבנו בעינן תרתי לריעותא דאז אין אויר השביל נאסר מאויר החצרות אבל זריקה גרידא או שלשול גרידא חשיב תשמיש ולפ"ז אפשר לומר דאפילו ברשות של בעלים אינם אוסרים זע"ז דרך זריקה ושלשול אבל זריקה או שלשול גרידא דהאויר של זה פרוץ לגוף הרשות של זה אוסרי' זע"ז ומש"ה בני המרפסת אוסרים על התל דהוה זריקת משך גרידא וה"ה לכותל שבין שתי חצרות וזיזין דה"ל זריקה או שלשול גרידא אוסרים זה על זה אפילו ברשות שאינו שלהם ודברי הירושלמי הנ"ל מתפרשים דכשזה משתמש בחורבה שלו דרך חלון הוא דאוסר על חברו שאיננו שלו ואיננו שותף בה ודברי רבנו לעיל הי"ז מתפרשי' בפשיטות אפילו בחורבה שאיננה של בעלים דבית כמאן דמליא דמי וחשיב שלשול גרידא והמשך הסוגיא לדרך זה עיין לעיל הי"ז. אמנם קשה לפ"ז דכיון דתל שבחצר