מרכבת המשנה (חעלמא) - א קצז

אוסרים עליו דרך אויר עיין לקמן הכ"ג מ"ש שם להסביר ענין איסור דרך אויר לפי' רבנו ירוחם שהוא דעת רבנו ולפ"ז יש לומר גם כפי תירוץ השלישי הנ"ל

הי"ט ומגג למבוי וכו' עי' לקמן פ"ה הט"ו ופי"ז מה"ש ה"ח

הכ"א בור וכו' הא דבעינן כאן שיהיו הקנים שוקעים במים טפח וגבי מחיצה תלוי' דגזוזטרא מתרת אפילו איננה נוגעת כלל משום דהתם יש ד' מחיצות ומינכרא טובא עיין פט"ו מה"ש ה"כ

הכ"ג באר וכו' עיין בתוספות עירובין דפ"ד בד"ה הנ"מ שהעלו דאליבא דרב דאין אדם אוסר דרך אויר צריך לפרש דהא דקאמר הנ"מ הוא על דרך וליטעמיך אליבא דשמואל אבל אליבא דרב אע"פ דהא דנקיט ברישא פחות מכאן לחצר פירושו אף לחצר מ"מ הא דנקיט בסיפא ואפילו גבוה י"ט לחצר ליכא לפרש אף לחצר כיון דה"ל דרך אויר אלא פירושו רק לחצר ואע"פ שהוא דחוק קצת מ"מ מוכרח הוא ולפ"ז קשה דכיון דרבנו פסק כאן כרב האיך פסק לקמן פ"ד הי"ו דתל שבחצר מופלג ד"ט מהמרפסת שניהם אסורים דהא ה"ל דרך אויר (ואף לפמ"ש לקמן פ"ד הי"ו דגידוד חמשה וחריץ חמשה אינם מצטרפים דמש"ה כשאין התל גבוה י' אוסרים בני המרפסת ע"ש מיהו אכתי קשה אמאי היכא שהתל מופלג ד"ט מהמרפסת וגבוה י' הוה אף לחצר) וכבר הרגיש בזה הט"ז סי' שע"ו ותירץ בדוחק. גם הב"ח בסי' שע"ו הרגיש סתירה זו בדברי הטור ותירץ דגבי בור וחורבה שאינם יכולים להשתמש אף בחול אלא ע"י זריקה הוא דחשיב דרך אויר משא"כ גבי מרפסת דבחול משתמש דרך החצר אלא בשבת הוא דא"א לו להשתמש דרך החצר בכלים ששבתו בבתים שבמרפסת מש"ה לא חשיב דרך אויר מחמת איסור שבת ולפ"ז ע"כ הך דבור שבין שתי חצרות איירי בדליכא פתח בשביל ודלא כדעת ה"ה ע"ש באריכות ועיין לעיל הי"ז שבארנו שדעת בעל המאור נוטה לזה דאזלינן בתר תשמיש של חול לחומרא אמנם קשה לזה הך דב' גזוזטראות דקחשיב לי' בעל הש"ס תשמיש דרך אויר וחשיב לי' לזה בזריק' ושלשול וכל זה מחמת איסור שבת שהרי בחול הי' יכול להשתמש לשאוב מים ע"י שלשול גרידא וא"כ ניזול בתר תשמיש של חול לחומרא ויאסרו זע"ז את הים. אמנם יש לדחות דודאי אינם אוסרים זע"ז את הים (דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו כנ"ל הי"ז) אלא שבני התחתונה אוסרים את חלל מחיצות העליונה הילכך אף בחול א"א לבני התחתונה להשתמש דרך מחיצה עליונה כי אם ע"י זריקה ושלשול ודרך אויר. אמנם כבר ביארתי לעיל שדעתי נוטה דאזלינן בתר תשמיש של שבת לקולא דלא גרע מביטול וכנראה מדעת התוספות בד"ה הנ"מ דתשמיש המרפסת בתל חשיב דרך אויר מחמת איסור שבת ועיין נמי בתוספות דפ"ג ע"ב בד"ה קס"ד שיש סתירה לתירוץ הב"ח ואין להאריך. אמנם נ"ל ליישב דעת רבנו דודאי רבנו איננו מפרש דרך אויר כפרש"י מדכתב אעפ"י שמופלגת ד"ט דמשמע כ"ש כשאינה מופלגת ד' דחשיב דרך אויר וכבר הרגיש בזה הרב המגיד וכ' דרבנו מפרש דמופלגת ד' לרבותא נקיט וכו' וענין רבותא זו מגומגם טובת דליכא למימר דנקיט שמואל מופלגת ד' לרבותא דאפ"ה בעי זיזין וכ"ש פחות מד' דלא הוה דרך אויר כל כך בעינן זיזין דא"כ האיך כתב רבנו דאפילו מופלגת ד' לא בעינן זיזין ונהפוך הוא דהואיל שמופלגת ד' חשיב דרך אויר טפי ולא בעינן זיזין א"ו ה"ק ה"ה דנקיט שמואל מופלגת ד' לרבותא דאפ"ה סגי בזיזין וכ"ש פחות מד' דהוה דרך אויר טפי ושפיר נקיט רבנו דאפילו מופלגת ד' לא בעינן זיזין אמנם מי יתן ונדע טעם סברא זו ההפוכה מסברת רש"י. גם הנראה מלשון ה"ה דמפרש שאפילו יש פתחים לשביל שנמצא הם אסורים להשתמש דרך פתחים אפ"ה אינם אוסרים זע"ז תשמיש גרוע דרך חלונות ולפ"ז הי' אפשר לפרש דהיינו הא דמייתי ראי' בגמרא מהך דב' בתים וביניהם ג' חורבות דכ"א משתמש בסמוך שלו ע"י זריקה דרך חלונות דוקא שהוא תשמיש גרוע אעפ"י שאוסרים זע"ז דרך פתחים וה"א קס"ד כיון דהאמצעית אסורה מכלל דאדם אוסר על חברו תשמיש גרוע אי הכי הסמוכה נמי תיתסר ומשני דקיימי כחצובה והאמצעית משוכה לצד חוץ כפי' בעל המאור הנ"ל הי"ז משום דלמא מיגנדר והא דאין השני משתמש בסמוכה לזה משום דיש פתחים מבתים לחורבות וה"ל לזה בפתח ולזה בזריקה מיהו מ"מ אוסר את הסמוכה דרך פתחים ולא משתמש בה אלא ע"י זריקה אמנם לפ"ז אין הבנה לדברי רבנו הנ"ל הי"ז ע"פ המשך הסוגיא עמ"ש לעיל הי"ז. ותו דבגמרא מדמה ענין דרך אויר של בור שבין שתי חצרות לענין דרך אויר של גג הסמוך לר"ה וב' גזוזטראות ולפ"ד ה"ה אין הנושאי' שוים דבור שבין שתי חצרות יכולים להשתמש דרך פתחים אלא שאינם אוסרים זע"ז תשמיש של דרך אויר וגג הסמוך לר"ה וב' גזוזטראות אינם יכולים להשתמש כלל תשמיש חשוב אלא ע"י תשמיש גרוע ומש"ה אינם אוסרים כלל זע"ז. וגוף הסברא לא נהירא דאטו שני בתים הפתוחים לחצר שלא עירבו יהיו מותרים להשתמש בחצר דרך חלונות אלא ודאי דעיקר הפירוש דודאי כל היכא שאוסרים זע"ז דרך פתחים אסורים להשתמש באותו רשות אפילו דרך חלונות אלא דכל היכא שאינם משתמשים ברשות ההוא אלא ע"י תשמיש גרוע דרך חלונות אינם אוסרים זע"ז כלל וכדעת רבנו ירוחם הנ"ל הי"ז אפילו איננו מופלג ד' והא דנקיט בגמרא לשון אין אדם אוסר על חברו דרך אויר ולא נקיט לשון אין אדם אוסר על חברו דרך חלונות נראה להסביר דודאי כל שאין פתח בין שתי הרשויות כדמיון בור הזה שבתוך השביל שקרקע החצר מוקף מחיצה גבוה י' ואיננו פתוח לרשות השביל אלא בחלון למעלה מי' (דחלון תוך י' תורת פתח עליו) הילכך אין רשות החצר אוסר על רשות השביל אעפ"י שבעלים משתמשין דרך חלונות דודאי אין השתמשות הבעלים גורם האיסור דאטו אם ישתמשו שני בני אדם מן השוק ברשות א' יאסרו זע"ז אלא עיקר גרם האיסור מחמת החצרות אם הם פתוחות לשביל וכן מורגל זה הלשון בתוספתא וירושלמי אין שתי רשויות משתמשין ברשות א' הילכך כל שיש הפסק מחיצה אין סברא שיאסרו הרשויות