מרכבת המשנה (חעלמא) - א קצו

דתרווייהו אסורים אעפ"י דתשמיש זריקה ושלשול חשיב תשמיש גרוע ודרך אויר) אמנם לפ"ז דתשמיש הבתים דרך חלונות לא חשיב תשמיש גרוע דרך אויר ליכא למימר דהא דקמייתי ראי' בגמרא דאין אדם אוסר דרך אויר מהך דב' בתים וביניהם ג' חורבות היינו מדזה משתמש בסמוך לו ואין חברו אוסר עליו דרך אויר כמ"ש לעיל בכוונת רבנו ירוחם והרז"ה דהא לדרך רבנו משמע דחורבה האמצעית נאסרת מב' הבתים אלמא דלא חשיב דרך אויר כיון דבית כמאן דמלי דמי אלא צ"ל דעיקר ראיו' הש"ס מדקאמר רב ב' בתים וביניהם ג' חורבות הוא דאמצעית אסורה דמשמע מינה דב' חצרות וביניהם ג' חורבות אע"פ דקיימי כחצובה האמצעית מותרת דאין אדם אוסר דרך אויר ולפ"ז המשך הגמרא דקס"ד דר"א דקיימי כשורה ולזה הקשה כיון דהאמצעית אסורה אלמא דדרך חלונות הבתים לא חשיב דרך אויר אי הכי הסמוכה נמי תיתסר דאע"פ שהיא לזה בנחת טפי הא מר הוא דאמר וכו'. ולזה משני דקיימי כחצובה פי' כפי ציור בעל הערוך ששתי החורבות נמשכות לצד חוץ ונמצא אין בעל בית הזה יכול להשתמש בחורבה הסמוכה לשני כי אם דרך אויר ר"ה וכיון שהיא באלכסון חיישינן דלמא מיגנדר כנ"ל הילכך אעפ"י שיכול להשתמש בה בחול כיון שאסור להשתמש בה בשבת מחמת דלמא מיגנדר מש"ה אינו אוסר עליו ודלא כסברת בעל המאור הנ"ל דכל שמשתמש בחול אוסר בשבת אלא דכיון שא"א לו להשתמש בשבת חשיב ביטול רשות. א"נ דלפי מה דס"ד דקיימי כשורה מכלל דחלונות הבתים הם זה כנגד זה נגד חלון או גג החורבה האמצעית דאל"כ אמאי אוסרים זע"ז וא"כ כיון שזה משתמש בסמוך לו (דרך אויר ר"ה כמ"ש לעיל לדרך הרז"ה ולא חיישינן דלמא מיגנדר) מכלל שחלון הבית מכוון נגד גג או חלון החורבה הסמוכה וממילא מוכרח שחלונות הבתים וגגות או חלונות החורבה מכוונות ממש זה כנגד זה חמשתן ושפיר הוקשה לו לר"א דהסמוכה נמי תיתסר כיון שהשני יכול להשתמש בה בזריקה זה כנגד זה בגג הסמוכה או דרך חלונות החורבות ומשני דקיימי כחצובה והאמצעית היא בין שניהם ושתי החיצונות נמשכות לצד חוץ שנמצא תשמיש הבתים בהסמוכות דרך חלונות של צד הבתים ושפיר משכחת לי' שיהי' חורבה זו זה כנגד זה לבית זה ומדלי מזה והחורבה השני' בשוה לזה ומתתי מזה. ובזה נתבארו דברי רבנו דברישא נקיט דין חורבה האמצעית שהיא לשניהם בזריקה ואח"כ נקיט דין כל אחת מהחורבות הסמוכות שהיא בזריקת נחת לזה והשני איננו יכול לזרוק לה בשבת משום חשש דלמא מיגנדר כיון שהיא עמוקה ממנו דמדלי חד ומתתי חד עיין פי"ד מה"ש ה"ד א"נ מפני שהיא עמוקה ממנו ר"ל מופלגת במשך באלכסון (ואולי דט"ס הוא וצ"ל עקומה ממנו) דכי היכי דמדלי חד ומתתי חד שאינם זה כנגד זה בגובה אסור לזרוק בשבת ה"ה היכא שאין זה כנגד זה במשך נמי אסור לזרוק בשבת משום דלמא מיגנדר ומש"ה איננו אוסר את הסמוכה לחברו. גם יש לפרש כחצובה על דרך הא דאמרן בפ' אלו מציאות כחצובה גבי ג' מטבעות שהאמצעית מונחת ע"ג החיצונות ה"נ כחצובה בגובה קמיירי ולא במשך כגון שהחורבה האמצעית גבוהה מן החיצונו' או שיושבת ע"ג ההר אבל במשך קיימי כשורה הילכך ה"ל תשמיש חורבה זו בסמוכה לשני בזריקת גובה למעלה מחורבה האמצעית ושלשול דה"ל דרך אויר ומש"ה איננו אוסר עליו משא"כ אי קיימי כשורה בגובה אע"ג שהיא לשני בזריקת משך ושלשול מ"מ כיון שיכול להשתמש בה בזריקת שלשול על קו א' באלכסון לא חשיב אלא שלשול גרידא ולפי דרך זה צ"ל שאין הפסק ר"ה בין הבתים לחורבה האמצעית דאלו הי' הפסק ר"ה האמצעית מותרת כדין גג הסמוך לר"ה דחשיב דרך אויר עיין לקמן הכ"ג ובהכי ניחא נמי בפשיטות לפי תירוץ זה הא דמייתי ראי' דאין אדם אוסר על חברו דרך אויר מדזה משתמש בסמוכה ואין חברו אוסר עליו דרך זריקה ושלשול (וכן לפי תירוץ הראשון י"ל דמייתי ראיי' דזה משתמש בסמוכה ואין חברו אוסר עליו דרך אויר ר"ה דחשיב דרך אויר כמו גג הסמוך לר"ה) האופן השני י"ל דאף תשמיש גרוע דזריקה גרידא או שלשול גרידא חשיב דרך אויר ואיירי נמי אפילו יש הפסק ר"ה בין הבתים לחורבות ואפ"ה אוסרים זע"ז חורבה האמצעית דרך אויר דהא דקיי"ל דאין אדם אוסר על חברו דרך אויר היינו דוקא ברשות של א' מן השוק שנמצא אין בני הבתים אוסרים זע"ז מצד הרשות עצמו אלא מחמת שמשתמשין בה כדין חורבתו של ראובן בתוך חצרו של שמעון ושמעון משתמש בה הנ"ל הילכך אמרינן דדוקא תשמיש חשוב הוא דהוה חזקה ואוסרי' זע"ז אבל תשמיש גרוע דזריקה לא הוה חזקה ואינם אוסרי' זע"ז. משא"כ הנך ב' בתים וג' חורבות דאיירי בהו רבנו הם של בני הבתים דכיון שהוא רשות שלהם אסורי' שניהם להשתמש בה אף דרך חלונות דומיא דכותל שבין שתי חצרות שאוסרים זע"ז ע"י תשמיש גרוע הואיל שהוא רשות המשותף להם מצד העצם והיינו דפריך ר"א דכיון דהאמצעית אסורה מכלל דאיירי בחורבות של בעלים אי הכי החיצונה נמי תיתסר ומשני דקיימי כחצובה כפי שני תירוצים הנ"ל הראשונים א"נ כפי תירוץ השלישי הנ"ל דמש"ה הסמוכה שריא דה"ל לזה בזריקה ושלשול ולזה בשלשול עיין לעיל הי"ו ודוקא דקיימי כחצובה דה"ל לזה בזריקת גובה ושלשול ממעל גובה האמצעית משא"כ בדקיימי בגובה כשורה אע"ג דהוה לשני בזריקת משך ושלשול מ"מ אוסר דזריקת משך ושלשול באלכסון חשוב כשלשול גרידא. אמנם לפ"ז קשה דמנ"ל לדקדק ממלתא דרב מדנקיט מימרא דידי' בחורבו' של בני הבתים אלמא דאין אדם אוסר דרך אויר דלמא באמת איירי רב בחורבות של א' מן השוק ואדם אוסר על חברו דרך אויר וקיימי כחצובה. וי"ל כמ"ש לעיל לדעת הב"ח דמוכיח מהך דב' בתים וביניהם ג' חורבות דס"ל לרב לזה בזריקה ושלשול ולזה בשלשול שניהם אסורים וממילא מוכח מהך דב' גזוזטראות דאין אדם אוסר על חברו דרך אויר ולפ"ז ליכא למימר כפי תירוץ השלישי הנ"ל. א"נ י"ל דקס"ד דהך ב' בתים וביניהם ג' חורבות איירי ביש אויר ר"ה ביניהם כמ"ש לעיל לדעת בעל המאור דהיינו הא דפריך בגמרא והאמר רב ב' בתים בשני צידי ר"ה וכו' וא"כ מוכח בפשיטות דכיון דזה משתמש בסמוך לו דרך אויר ר"ה אלמא דבני ר"ה אינם