מרכבת המשנה (חעלמא) - א קצד

ס"ל דפי' תשמיש דרך אויר היינו דרך חלונות אפילו אינו מופלג ד"ט שהוא תשמיש גרוע וכגון שהחלונות למעלה מי"ט שאין עליהם תורת פתח עיין לקמן הכ"ג באריכות ובהכי ניחא לדרך רבנו ירוחם קושיי' התוספות דפ"ד ע"א בד"ה הנ"מ דתשמיש המרפסת בתל הוא תשמיש חשוב ולא מקרי דרך אויר עיין לקמן הכ"ג. ולפ"ז נראה דודאי גם רבנו ירוחם מפרש שהחורבות בין הבתים ועיקר מ"ש שב' הבתים עומדי' מצד א' ר"ל בדיוטא אחת שאין פתחיה' זה כנגד זה אלא פתחיהם פונות לצד א' דהיינו כנגד החורבה האמצעית שנמצא תשמיש הבתים בחורבה אמצעית דרך פתחי' ב ח ח ב ואוסרי' זע"ז ותשמיש הבתים בשתי החורבו' ח דרך חלונות ומש"ה אינם אוסרי' זע"ז דרך אויר החלונות ור"א הוא דקס"ד דקיימי כשורה בין פתחי הבתים דאל"כ אמאי האמצעי' אסורה ואי ס"ד דהנך חורבו' קיימי בין חלונו' הבתים) ולזה משנה דקיימי כחצובה שנמצא האמצעית משתמשין בה דרך פתחי' והסמוכות דרך חלונות ובזה תבין למה לא מפרש רבנו ירוחם כפי ציור הרש"ל דלפמ"ש דסובר רבנו ירוחם דדרך אויר היינו דרך חלונות אפילו אינם מופלגים ד' אם כן אמאי האמצעית אסורה. אמנם צריך להבין לשיטת רבנו ירוחם דאמאי זה משתמש בסמוך שלו ע"י זריקה דמשמע שאין השני משתמש בסמוכה זו דזה אוסר עליו דרך אויר חלונו וכן משמע בתוספתא דערובין פ"ז חורבה בר"ה עמוקה י"ט חלון שע"ג שופכין לתוכה היו שנים שניהם אסורים שאין ב' רשויות משתמשין ברשות אחת היתה אחת והיא של רבים אסורה עד שעירבו אשפה בר"ה גבוה י"ט חלון שע"ג זורקין לה בשבת היו שנים וכו' היתה א' וכו' אלמא דאדם אוסר על חברו דרך חלון בשלמא לפי' רש"י יש לאוקי' התוספתא כשאינה מופלגת ד' אבל לדרך רבנו ירוחם קשה. וי"ל דסובר רבנו ירוחם דאע"ג דאין אדם אוסר על חבירו דרך חלון היינו שמותר לאחד מהם להשתמש בה ואין השני אוסר עליו אע"פ שהשני משתמש בו בחול ואפילו לא ביטל לו השני רשותו מיהו בשום אופן אין שתיהם משתמשין בה שאין שתי רשויות משתמשין ברשות א' וכן משמע בירושלמי דפרקין וז"ל היו שם ג' חורבות זה משתמש בחורבה דרך פתחו וזה משתמש בחורבה דרך פתחו והאמצעית אסורה אימתי בזמן שהאמצעית של שניהם אבל אם היתה האמצעית לא' מן השוק זה משתמש באחת וזה משתמש באחת ובשנית ע"כ אלמא דהיכא דהאמצעית של א' מן השוק שאין אדם אוסר על חברו דבר שאינו שלו אפ"ה אסור לשניהם להשתמש באמצעית אלא חד מינייהו מי שהחזיק בה בשבת תחלה משתמש באחת ובשנית אע"פ שלא ביטל לו חברו ושוב אסור לשני להשתמש בה דכללא הוא שאין שתי רשויות משתמשין ברשות א' וא"כ ה"ה נמי בנדון דידן לפי מה דס"ד דר"א דאוסרים זע"ז את האמצעית דרך אויר א"נ שפתחיהם זה כנגד זה וקיימי כשורה לזה הוקשה לו דהסמוכה נמי תיתסר ויהי' אסור לו להשתמש בה עד שיבטל לו חברו משא"כ לפי מה דמסיק דקיימי כחצובה כנ"ל הילכך מותר כ"א בסמוכה שאין חברו אוסר עליו מיהו בשום אופן אין שתיהם משתמשין ברשות א' הילכך מדין חלוקה אין אנו מתירין לא' מהם שיחזיק בשתי החורבות ולא ישתמש השני בשום א' מהן אלא נותני' לכל א' מהן חורבה הסמוכה אליו שהיא לו בנחת טפי (אמנם מן הירושלמי הזה יש סתירה לפרש"י דמפרש דהנך חורבות דוקא של בני הבתים דאי בחורבות של א' מן השוק הי' אסור להשתמש בהן ועיין בתוספות ד"ה שני בתים ובירושלמי קאמר בהדי' דאפילו האמצעית של א' מן השוק מותר לא' מהם להשתמש בה אלא ודאי כפי' התוספ' דאע"פ שאסור להשתמש בחצר חברו מותר להשתמש בחורבת חברו כיון שאין לחברו בה תשמיש דירה כלל והא דאמרינן בגמרא דע"ד דלמא אתי לאפוקי מאני דבתים לחורבה (כן גי' התוס' דע"ד בד"ה מאני דבתים ורש"י גרס התם דלמא אתי לאפוקי מאני דחצר לחורבה מיהו אף לדעת רש"י דחצר כחורבה מ"מ מוכרת הגירסא מאני דבתים כיון דקיי"ל כר"ש דכל החצרות רשות א' הן ולא עדיף חורבה מחצר ע"ש) מתוקם כשבית פתוח לחורבה דאז יש לה דין חצר ואיננה אוסרת על החצר כיון שהבית פתוח לצד אחר ואינו רגיל במבוי דרך פתח החורבה. ואין להקשות לדרך התוספות דנהי דמותר להשתמש בחורבת חברו אכתי לא מתוקמא בחורבות של א' מן השוק דהא אין אדם אוסר דבר שאינו שלו ואמאי האמצעית אסורה אפילו לפי מה דמסיק דקיימי כחצובה. דאין זה מוסכם בירושלמי ואיכא למ"ד התם זאת אומרת חורבתו של ראובן בתוך חצר שמעון ושמעון משתמש בה כמי שהוא שלו עיין לקמן פ"ד הכ"ד]. עוד הביא שם הב"ח דעת בעל המאור שכ' וז"ל שתי בתים וביניהם ג' חורבות הפרוצות זו לזו וכו' זה משתמש בסמוך וכו' דרך חלונות ע"י זריקה כלומר אף ע"י זריקה וכ"ש ע"י שלשול וחברו אינו אוסר עליו אעפ"י שמשתמש בה בחול בזריקה אינו אוסר על חברו דרך אויר ואמצעית אוקימנא דעביד כחצובה שמתוך שהוא יוצאת לחוץ איכא למיגזר דלמא מיגנדר ונפל מה דזריק בה לר"ה ע"כ ומפרש הב"ח כזה בב וגם זה נסתר כנ"ל דכה"ג לא חשיב ביניהם כיון שהבתים חח סמוכי' זה לזה אלא ציור בעל המאור שהחורב' בין ח הבתים והחורבה האמצעית משוכה לצד חוץ כמו שבארנו לדעת רבנו ירוחם אלא שמפרש שתשמיש הבתים בחורב' האמצעית נמי דרך חלונות וכיון שאין אדם אוסר על חברו דרך אויר הי' בדין שיהיו שניהם מותרין באמצעית אלא מש"ה אסורים באמצעית מטעם אחר דכיון שמשתמשין בה דרך אויר ר"ה חיישינן דלמא מיגנדר ומ"ש הרז"ה אף ע"י זריקה וכ"ש ע"י שלשול יש לפרש דלא מבעי' אם החורבו' דבוקות לבתים שמשתמשין בה ע"י שלשול אלא אפילו יש אויר ר"ה בין הבית לחורבה הסמוכה לו מותר לו להשתמש דרך זריקת משך דרך אויר ר"ה דכל שהוא זה כנגד זה לא שייך דלמא מיגנדר אלא שהאמצעית אסורה לפי מה דמסיק דקיימי כחצובה ונמצא משתמשין מן הבתים בחורבה אמצעית דרך אויר ר"ה זה שלא כנגד זה ובהכי יתפרש יפה הא דפריך בגמרא והאמר רב ב' בתים בשני צדי ר"ה שהוא דחוק לפרש"י ולדרך זה ניחא בפשיטות דפריך האיך זה משתמש בסמוכה דרך אויר ר"ה ומשני דהתם בדמידלי והכא בשניהם שוים וזו כנגד זו לא שייך דלמא מיגנדר ומש"ה לא מפרש בעל המאור