מרכבת המשנה (חעלמא) - א קצב

דאז מערבין אחד משא"כ אם אין באורך מקום העקירה ד"ט דאז לא הוה מיעוט ואינו משתמש בכותל הגבוה כיון שאינם מערבין א' ואוסרים זע"ז דה"ל לזה וזה בקושי ואינו משתמש אלא בעובי קרקע מקום העקירה וזה ביאור נכון. ואע"ג דגבי מיעוט זיז וסולם ומצבה לא מצריך רבנו רוחב ד' כנ"ל ה"ה החילוק פשוט דהתם יכול לעמוד על זיז משהו ורוחב גופו של אדם שהוא ד"ט (כנ"ל פט"ו מה' שבת ה"ט ששיעור הילוך ד"ט) מתרחב באויר שבצדדי הזיז משא"כ בנדון דידן שצריך לטפס נגד חלל מקום העקירה צריך שיהא בחללו ד"ט כשיעור הילוך. ולולי דברי ה"ה לעיל הדה"ו הייתי מפרש דמיעוט הזה שזכר כאן בדברי רבנו לא איירי במיעוט עקירת חולי' גרידא אלא ה"ה לכל המיעוטים הנזכרי' בפרקין זיז וסולם ומצבה שצריך שיהי' בכלן אורך ד' וזה מוסב למעלה על כל מיני מיעוט ולפ"ז הי' מקום לומר דהא דקאמר בגמ' אם יש בשליבה התחתונה ד' פי' ברוחב ויש בעליונה ד' באורך ולזה לא ביאר רבנו אורך העליונה שהוא נלמוד מכללא דכייל פה על כל המיעוטים אך אני מבטל דעתי נגד דעת ה"ה

הי"ג ואין מערבין שנים וכו' עיין בלח"מ ובירושלמי מפורש אית תניי תני מערבין שנים ואין מערבין א' ואית תניי תני מערבין א' ואין מערבין שנים מאן דאמר מערבין ב' ואין מערבין א' פחות מכאן בנסר מאן דאמר מערבין א' ואין מערבין ב' פחות מכאן בחלל הרי מבואר שכל שהחלל פחות מד' אין מערבין שנים כדעת רבנו. ומ"ש רבנו כגון הסל והספל וכו' עיין במ"מ והלח"מ נדחק בדבריו מאד והניח בצ"ע וע"כ אי אפשר לפרש דברי ה"ה אלא דה"ק שכל מיעוט אפילו רחב ד' אשר איננו דבוק בגוף הכותל כזיז ומצבה צריך שיהי' פחות מג' לראש הכותל. גם י"ל דאף במצבה ומדרגות של עץ נמי סובר ה"ה דבעינן שתהי' המדרגה העליונה והמצבה העליונה תוך ג' לראש הכותל לפמ"ש לעיל ה"ה דהמצבה העליונה למעלה מי"ט ומש"ה כשהמצבה התחתונה רחבה ד' נוח לו לטפס ולעלות על מדרגה העליונה והוה עיקר המיעוט המצבה העליונה שהיא תוך ג' ולפ"ז אפילו המצבה התחתונה תוך י"ט לקרקע ותוך י"ט לראש הכותל איננה מיעוט אי לאו מדרגה העליונה שהיא תוך ג' לראש הכותל וזה פירוש נוח בדברי רבנו ולפ"ז שפיר כייל הרב המגיד דכל מיעוט שהוא בצד הכותל אפילו חברו לקרקע צריך שיהי' תוך ג"ט ושאני זיז שהוא יוצא מן הכתל ממש שפיר ממעט כל שהוא תוך י"ט לראש הכותל וכמ"ש הלח"מ לעיל ה"ה חילוק זה ותו דזיז חולק רשות לעצמו ומודדין משפתו למעלה עי' פי"ד מה' שבת ה"ט (ועיין בתורת חיים דכתב שדעת רבנו דזיז בעי סולם דאל"ה מ"ש ממצבה והאריך לדקדק כן מדכתב רבנו הכותל בה' הידיעה אמנם אין זה דעת הרב המגיד כמ"ש בהדיא לעיל ה"ו) מיהו אין הכרח בדברי רבנו די"ל דסובר רבנו דסל וספל ממעטין אף בכותל אפילו אין בהן ד' אלא דלעיל נקיט רבנו מיעוטין דזיז וסולם ומצבה וסתירת הכותל דשייכי רק בכותל גרידא ואח"כ נקיט מיעוטין דשייכי בחריץ גרידא ומסיים במיעוטין דסל ופסל **(צ"ל וספל)** דמישך שייכי אתרווייהו ומש"ה נטר להו ושנאן לבסוף

הי"ד היו זו בצד זו פי' לאו בסמוכין ממש אלא בדיוטא אחת אם יש ביניהם פחות מג"ט היינו במרחק הרוחב או במרחק הגובה ועיין לקמן בפרקין

הט"ו כותל וכו' עיין במגיד משנה שכתב שדעת רבנו כפרש"י ז"ל דכל שפחות מי"ט חשוב שוה לארץ ואע"ג דר' נחמן נקיט לשון שוה לארץ י"ל דמלתא דפסיקא נקיט אף אליבא דרב חסדא דס"ל גידוד ה' ומחיצה ה' אינם מצטרפין וא"כ לא משכחת לי' בכותל שבין שתי חצרות שיהי' לאחד מהן פחות מי"ט דא"כ אוסרים החצרות זע"ז דפרוצות אהדדי ואע"ג דאנן לא קיי"ל כרב חסדא כמו דאפסקה הלכתא דצ"ג גידוד ה' ומחיצה ה' מצטרפין אפילו לחצר העליונה מ"מ ניחא לי' לר"נ לומר מלתא דפסיקא אף אליבא דרב חסדא. ומ"ש התוספות בד"ה כותל דאיכא נמי נ"מ אליבא דרב חסדא לענין לטלטל מהכותל לעליונה תוך ד' אמות מוכח דס"ל כדעת הרב המגיד דזו שתשמישה קשה אסורה בו אף מן החצר ולא נהירא כלל כיון דקיי"ל כר"ש דכל החצרות רשות אחת הן ומותר לטלטל כלים ששבתו בחצר שעירבו לחצר שלא עירבו ולא גרע ראש הכותל מגוף החצר השני' וא"כ לא נ"מ מידי דכלים ששבתו בחצר שניהם מעלין ומורידין. ולהוציא ולהכניס לבתים מראש הכותל ליכא נ"מ דהא בל"ז אסור להכניס ולהוציא כלים ששבתו בבית מבית לחצר כיון שהחצרות פרוצות זו לזו עיין לקמן פ"ה ה"ד ועיין בערובין דצ"ג ע"ב גבי כותל שבין שתי חצרות שנפל דאמר רב אין מטלטלין בו אלא בד' אמות ופרש"י דרב לטעמי' דס"ל אם עירבו שתי רשויות הן וחשיב כנפרצה במילואה למקום האסור לה משא"כ אליבא דר' יוחנן לא נ"מ מידי לענין טלטול ד' אמות דאסור להוציא לגמרי מן הבתים לחצר ומ"ש התוספות התם בד"ה אין מטלטלין דנ"מ לר"ש בכלים ששבתו בבית עיין במהרש"א דהיינו בכותל שנפרצה בשבת דאית' בחצר כלים ששבתו בבית שהוציאם קודם שנפרץ מה שא"כ בנדון דידן לא מתפרשים דברי התוספות שבד"ה כותל הנ"ל אלא אליבא דרבנן דר"ש אבל דברי הרב המגיד שכתב כן אליבא דהלכתא דקיי"ל כר"ש תמוהים. אמנם מדכתב רבנו לשון ושוה לארץ אליבא דהלכתא אע"ג דלא קיי"ל כרב חסדא נראה דס"ל לרבנו דבעינן שיהי' לזה בנחת גמור דהיינו בתוך ג' טפחים משא"כ היכא דלזה בזריקת גובה קצת אע"ג דה"ל לשני בזריקה גמורה אפ"ה שניהם אסורים כי היכי דס"ל לרב לקמן הי"ו דלזה בזריקה ולזה בשלשול שניהם אסורים אע"ג דשלשול נוח טפי ועיין מה שכתבתי לקמן פ"ד הי"ו דזה מוכרח לדעת הכ"מ דכל שאינו לזה בפתח גמור ולזה בזריקה שניהם אסורים ושם ביארנו ג"כ דאפשר דאף לזה בפתח ולזה במקצת זריקה נותנים לזה שבפתח אלא שאין זה מוכרח די"ל דוקא תרתי בעינן לזה בפתח גמור ולזה בזריקה גמורה כפשטות לשון רבנו. והא דקאמר בגמרא דפ"ד אי הכי אימא סיפא פחות מכאן לחצר דמשמע דלפי מה דס"ד דמאי מרפסת