מרכבת המשנה (חעלמא) - א קצא

פרק ג מה' עירובין

ה"ב הי' חלון עגול וכו' עיין במ"מ בשם הרשב"א ולענ"ד נראה פשוט להגיה בדברי הרשב"א במקום מ"ש ד' טפחים צ"ל ד' חומשין וכוונתו פשוטה דכשהקף החלון י"ז טפחים פחות חומש דאז האלכסון ה' טפחים וג' חומשין כשיעור אלכסון מרובע ד' על ד' וכשתסיר מן הנקודה התחתונה ד' חומשין למטה וד' חומשין למעלה נשאר ד' טפחים עיין בתוספות דע"ו ע"א ד"ה ושנים וכו'

ה"ג כותל וכו' עיין במ"מ ובירושלמי מפורש דפריך ולמה לי רחב ד' ואפילו אינו רחב ד' ומשני בגין מתניתין דא דבתרה אלו עולין מכאן ואוכלין ואלו עולין מכאן ואוכלין ע"כ

ה"ד ועשה סולם וכו' עיין במ"מ ופשוט הוא לפמ"ש רבנו לקמן פ"ו דפי' מימרא דר"נ אמר רבה בר אבוה דהסולם ממעט הכותל וכמ"ש ה"ה שם והרי מפורש בדברי ר"נ דסולם כ"ש ממעט ודלא כאביי דמצריך סולם רחב ד' לזה פסק רבנו דלא כאביי ובדין חווקי הסולם עיין במ"מ לקמן ה"ז

ה"ה בנה מצבה וכו' עיין במ"מ ופשוט הוא דרבנו לא גריס ואם יש בשליבה העליונה ד' דכה"ג לא מצריך רבנו ד' לא בזיז ולא בסולם (ועיין בתוס' ד"ה אם יש באיצטבא) ולהיות שראיתי הלח"מ מתקשה טובא בדברי רבנו הללו צריך אני להרחיב קצת בביאור דינים הללו ושלשה חילוקים יש בדבר. חדא דין הזיז דכל זיז שבאמצע הכותל ואין ממנו למטה י"ט וגם אין ממנו לראש הכותל י"ט הוה מיעוט דכל פחות מי"ט בגובה אפשר לאדם לטפס עליו ולעלות לראש הכותל דרך הזיז. שנית דין הסולם שצורתו ידוע שתוחבין שליבות של קנים בשני קנים עבים ונשען באלכסון לראש הכותל וכיון שא"א לעמוד על ראש השליבה העליונה הילכך בעינן שיהי' תוך ג' לראש הכותל דה"ל כלבוד דאע"פ שיכול לטפס מן השליבה שני' לראש הכותל שאין ביניהם י"ט מ"מ אין השליבה שני' ממעטת כמו הזיז דשאני זיז שהוא דבוק לכותל משא"כ השליבה שני' שיש אויר בינה ובין הכותל שהרי הסולם עומד בשפוע הילכך לא חשיב מיעוט אם לא תוך ג' דה"ל לבוד. שלישית דין מצבה ע"ג מצבה דהיינו כעין ספסל ע"ג ספסל ואין המצבה תחתונה רחבה מן העליונה עד שיוכל לעלות עליו כמו במדרגת הסולם אלא שהעליונה רחבה כמו התחתונה וכן מדמה לה בגמרא לסולם זקוף וכה"ג נמי סולם ששליבותיו פורחות שמפרש רבנו מדרגות של עץ איננו כצורת הסולם אלא שלוקחין שני נסרים ועושין בהן חריצין ותוחבין נסרים בחריצין שהוא בדמיון מצבה ע"ג מצבה ואיננו עומד בשפוע אלא ביושר ועולין בו מנסר לנסר ופשוט הוא דאיירי שהמצבה העליונה למעלה מי"ט מן הקרקע דאי ס"ד שהיא תוך י"ט מן הקרקע א"כ דל התחתונה מהכא ואמאי לא תמעט העליונה כדין זיז דהא בהכרח איירי שהעליונה תוך י' לראש הכותל והמצבה התחתונה בהכרת תוך י"ט לקרקע והילכך אעפ"י שבכותל גבוה עשרים טפחים ממעטין שני זיזין אעפ"י שיש בין זיז התחתון לזיז העליון יותר מג"ט היינו משום דהנך זיזין זה שלא כנגד משא"כ המצבות שהן זה כנגד זה לא מהני אא"כ הן תוך ג' אהדדי דה"ל כלבוד או שיהי' המצבה התחתונה רחבה ד' דאז נות לעמוד עלי' אעפ"י שהמצבה העליונה כנגדו ממש ובזה ניחא מה שנתקשה הלח"מ ולפ"ז י"ל דהא דנקיט ויש בעליונה ד' רבותא היא דאע"ג דמעכב טובא לעמוד על התחתונה כיון שהעליונה רחבה טפי אפ"ה כל שהוא תוך ג' ה"ל כלבוד וממעטין והבן זה ועיין לקמן ה"ט ולקמן ה' י"ג

ה"ו כותל וכו' עיין בהשגות ומ"מ וכפי הנראה שהרב המגיד לא ראה גירסא שלנו דגרסינן בהדיא ד' על ד' וזה הי' גירסת ההשגות אבל גירסת רבנו ופירושו כמ"ש ה"ה והא דאמרו בגמרא כיון דאותבי' בהדי' ארווחי ארווחי ולא אמרינן לבוד מסולם לזיז דסולם וזיז הוה תרתי קולי הילכך אפילו תוך ג' לא מהני משא"כ מסולם לכותל וממצבה למצבה אמרינן לבוד כנ"ל ועי' מ"ש ה"ה ולקמן הי"ג

ה"ז וכן הסולם וכו' עיין במ"מ ועיין בתוספות ד"ה אי הכי וכו' דע"ז ע"ב ולעיל פכ"ו מה"ש ה"ז. ומ"ש רבנו היו קשין וכו' רבנו לשיטתו הנ"ל ה"ד וה"ה דלא בעינן בסולם רוחב ד' ליכא לפרש כפרש"י אלא כמ"ש ה"ה

ה"ח הי' אילן וכו' אע"ג דלא התירו שבות בין השמשות אלא במקום מצוה עיין מ"ש לעיל פ"א מה' ערובין הכ"א שאני הכא דאהני לן הך סברא דפתחא הוא ואריא הוא דרבע עלה

ה"ט כותל וכו' עיין בלח"מ ולפ"ז מפרש רבנו דה"ק אם יש באורך המיעוט ד"ט משני צדדי הכותל מערבין א' דלא גרע מחלון שמקצתו תוך י' ומש"ה שניהם משתמשים בכל עובי הכותל אבל אם אין אורך המיעוט ד' משני צדדים אלא מצד א' שעקר חולי' מעוביו אז א"א להשתמש בכל הכותל כיון שאין החצרות יכולים לערב א' ואוסרין זה על זה כדין לזה בקושי ולזה בקושי אלא אינו משתמש אלא מצד הנמוך דה"ל בנחת לזה ובקושי לזה כדלקמן הט"ו. ורש"י פירש דמקום המיעוט שהוא נמוך מעשרה לא חשיב רשות כיון שאין גבוה י' אפילו נפרץ משני עברי הכותל ואין זה דעת רבנו כמ"ש לקמן בפרקין מיהו לשון הגמ' אינו מדוקדק לדרך רבנו דאין זה דבר והיפוכו והכי הל"ל אם המיעוט מעבר לעבר משתמש בכל הכותל כלו ואם לאו אינו משתמש אלא כנגד המיעוט לכן נראה דהא דקאמר רבינא כגון שעקר חולי' מראשו אתרתי בבי קאי וה"ק דאם עקר חולי' מראשו בחצי עוביו ויש באורך העקירה ד"ט דאז יכול לטפס ולעלות על קרקע מקום העקירה שהוא תוך י' טפחים לקרקע עולם ומשם יעלה על ראש הכותל הילכך מותר להשתמש בכל הכותל כלו וכגון שיש מיעוט גם בצדו השני