מרכבת המשנה (חעלמא) - א קפט

נשתתף ולא עם היורש אבל בשכירות האיך יכול היורש למחות ולבטל המכר שמכר אביו לחלוטין במחיר כסף ואיננו יכול לירש מאביו אלא זכות שהי' לאביו וכבר מכר אביו כל חלקו לענין איסור שבת ופוק חזי מאי עמא דבר שאין שוכרין רשות בכל דור ודור משר בן השר הראשון ששכרו ממנו והנח להם לישראל אם אינם נביאים וכו' ויש לי על זה חבילות של תשובות ואין כאן מקומו להאריך

הט"ו חצר וכו' עיין בתורת חיים שביאר הסוגי' לדרך רבנו דאיירי רב במבוי שצדו א' עכו"ם וישראלים הרבה מצדו השני וכפי' התוספות ופתחי חצרות ישראלים פתוחים למבוי ויש חלונות בין חצר לחצר דאעפ"י שכשהן מערבין דרך החלונות נעשו כאנשי בית אחד ומותרים להוציא ולהכניס דרך החלונות אפ"ה אסורים להשתמש במבוי אף עפ"י שהם אינם אוסרים זה על זה במבוי מ"מ אסורים להשתמש במבוי עד שישכרו רשות מן העכו"ם והטעם כדמסיק משום דאסור לעשות יחיד במקום עכו"ם פי' דדוקא בשני ישראלים הדרים בבית אחד עם העכו"ם בחצר הוא דקשרי ראב"י כדין יחיד במקום עכו"ם דמלתא דלא שכיחא הוא משא"כ רבים אסורים לעשות יחיד במקום עכו"ם ע"י עירוב דאי שרית כה"ג בטלה תקנתא מה שתיקנו חז"ל לשכור מן העכו"ם כדי שלא ילמד ממעשיו ועכו"ם לא מוגיר דלעולם יעשו ע"י עירוב יחיד במקום עכו"ם וקאמר אביי אמר רב אפילו בחצר דאי לא אמר סד"א דבחצר א' של ישראל קאמר וטעמא משום דאין בתים וחצירות פתוחים לתוכו ותרווייהו צריכי וכו' אבל השתא דאמר אפילו בחצר ע"כ הטעם משום דאסור לעשות יחיד במקום עכו"ם וא"כ בהרבה ישראלים איירי ע"כ תורף דבריו ע"ש באריכות. וסיים דהא דנקיט חלונות משום דאין דרך להיות פתחים בין חצר לחצר וזה דוחק דודאי דרך לעשות פתחים מחצר לחצר כדתנן חמש חצרות פתוחות זו לזו אמנם יש ליישב בפשיטות דרב לשיטתי' דס"ל בדף ע"ג ע"ב דלא תנן פתוחות דכל שהן פתוחות זה לזה לא חשיב בתים וחצרות פתוחי' לתוכו וא"כ מאי איריא משום דאסור לעשות יחיד במקום עכו"ם בלא"ה נמי אין המבוי ניתרת בלחי וקורה דליכא חצרות כיון דדירת עכו"ם לאו שמה דירה והנך חצרות חשובים כחצר אחד משא"כ דרך חלונות שפיר חשיב בתים וחצרות אפילו עירבו כמ"ש התוספות בד"ה הוה אמינא וכו' ועיין בתוספות דע"ד ע"א ד"ה עד שיהיו וכו' ולפי מה דס"ד דבחצר א' איירי נקיט דרך חלונות מבית לבית שאין דרך לעשות פתחים גם י"ל דאף לפי מה דס"ד נמי מתפרשים דברי רב בהרבה חצרות ישראלים וקס"ד דמותר לעשות יחיד במקום עכו"ם אלא דכשמערבין דרך חלונות לעשות הכל כבית אחד שוב לא חשיב חצרות פתוחות לתוכו ומש"ה נקיט חלונות דאלו בפתוחות זו לזו אפילו לא עירבו נמי חשיב כחצר א' ובחלונות דוקא כשעירבו לעשות יחיד (ועי' בתוספ' דע"ד ד"ה עד שיהיו וכו' הנ"ל דלפי"ז צריך לאוקים פלוגתא דר"מ ורבנן כשעירבו דרך סולמות דוקא ולא דרך חלונות) אלא דכיון דאמר רב אפילו בחצר צריך לומר דאסור לעשות יחיד וכו' ולפ"ז אין הכרע לומר דכשמערבין דרך חלונות לא חשיב בתים וחצרות פתוחים לתוכו א"נ אפילו תימא דאף לפי המסקנא נמי כל שעירבו דרך חלונות חשיבי כחצר א' אפ"ה שפיר נקיט רב דאין מערבין במבוי דרך חלונות משום דאסור לעשות יחיד במקו' עכו"ם דאי לאו משו' האי טעמא שפיר חשיב בתים וחצרו' פתוחות לתוכו דדירה שמה דירה עכו"ם וכמ"ש התוספ' בד"ה מבוי וכו' ונקיט דרך חלונות לאשמועינן רבותא דאפילו דרך חלונות חשיב הכל כחצר א' וה"ל יחיד במקום עכו"ם א"נ דבפתוחות זו לזו חשיב הכל כחצר א' אפילו לא עירבו וה"ל כל בני החצר יחידים במקום עכו"ם כמ"ש התוספות בד"ה מבוי בשם הר"י ואין העכו"ם אוסר עליהם ומותרים לערב דרך פתחים שביניהם ודוקא דרך חלונות דקודם שעירבו אינם חשובים כיחידים במקום עכו"ם לגבי' מבוי הוא דאסורים לערב ולעשות יחיד במקום עכו"ם ע"י העירוב ובהכי רווחא שמעתתא ומתורצים כל קושיות התוספות. אמנם ראוי לשום על לב למה לא נזכר בדברי רבנו דין זה דהיכא דעירבו כל החצרות שבמבוי דרך חלונות שאין המבוי ניתר בלחי וקורה וגם ה"ל לבאר היכא שהחצרות פתוחות זו לזו אין המבוי ניתר בלחי וקורה אפילו לא עירבו כמ"ש רש"י דע"ד ע"א ד"ה בתים וכו' ואפילו לפי דעת ר"ת בתוספות ד"ה הוה אמינא וכו' ה"ל לרבנו מיהות לבאר דאם עירבו ופתוחות זו לזו אין המבוי ניתר וכו' וליכא למימר דרבנו לא פסק כרב לענין זה דאע"ג דקיי"ל כוותי' דבעינן בתים וחצרות וכו' מ"מ לא קיי"ל כוותי' לענין דמשום דפתיחי אהדדי חשיבי כחצר א' וכמ"ש הרא"ש בשם הר"מ ע"ש דהא עינינו רואות דרבנו פסק לקמן פ"ה ה"ג כרב דלא תני פתוחות וע"כ היינו משום האי טעמא דכל דפתיחי אהדדי חשיב כחצר א' ע"ש. ועיין מ"ש לעיל פ"א הי"ט בנדון זה ושם ייעדתי לך לבאר בכאן הדבר בשלמות. ועתה אבאר כיד ה' הטובה עלי עיין בתוספות דע"א ע"ב ד"ה בפת שהעלו דלדרך רש"י למ"ד בפת דכ"ע לא פליגי וא"כ מודה ר"מ דעירוב גרידא סגי אלא דפליגי בשיתוף גרידא ולפ"ז להך מ"ד צריך לומר לא תני פתוחות אלא שהקשו דלפ"ז הלשון דחוק דקתני ר"מ מערבין בחצרות ומשתתפין במבוי (ועיין בת"ח שהביא גירסת התוספתא משתתפין במבוי ומערבין בחצרות ובהכי מדוקדק הלשון לדרך רש"י) ולזה תירץ הר"י בנשתתפו בפת דאלמוה הוא דלא פליגי אבל בעירבו בפת פליגי ולזה הקשו כיון דקיי"ל דשיתופי מבואות אף בבית שבחצר (וכן מסקנת התוס' דמוכח כן מהירושלמי וכן פסק רבנו פ"א הי"ז) א"כ במה יודע איפוא איזהו שיתוף ואיזהו עירוב אטו שמא גרים והעלו בדוחק דאיירי כגון שלא עירבו כל החצירות בבת אחת ע"ש והילכך מחמת לחץ הזה סובר רבנו כפרש"י דאף בעירבו החצרות זע"ז בפת לא פליגי אלא דהא דקאמר ר"מ מערבין בחצרות ומשתתפין במבוי דמשמע דבעירוב גרידא לא סגי היינו שמערבין כל חצר לעצמה ורבנן קאמרי דאו מערבין כל חצר לעצמה ומותרים בחצר או משתתפין ואין צריך עירוב וביין קאמר משא"כ עירוב כל חצר לעצמה לא סגי ביין וכפי הירושלמי שהבאתי לעיל פ"א הי"ט ע"ש וכל זה למ"ד בפת לא פליגי. אלא דהא דקאמר בגמרא