מרכבת המשנה (חעלמא) - א קפד

לדרך רבנו ורש"י והבוחר יבחר. ומ"ש רבנו ומנה וכו' הוא ביאור שיעור הדבל' לעירוב וראיתי לרבנו בפי' המשנה פ"ח דפיאה שכתב מנה משקל מאה דינרין והדינר ששה דרכמוני' או זוזים מזוזי זמנם ומשקל הזוז מהם ט"ז גרגרי שעורי' ע"כ נראה מזה דזוז היינו מעה הנזכרת כאן ונמצא ליטרא שמשקלה ל"ה דינר הוה משקלה ר"י מעין דהיינו ר"י זוז וקשה הא דאמרן בירושלמי הנ"ל דליטרא משקלה מאה זוז ודוחק לומר דכלי מדה ששמה ליטרא מלאה מים או יין משקלה ר"י זוז ואם היא מלאה ציר משקלה מאה זוז ויהי' ציר קל יותר מחצי המים וגם מסתבר דציר יותר כבד מן המים מחמת מלחו. לכן נראה דזוזין של יהודה היינו סלע מדינה שהן חצאי דינר וסלעים שבגליל היו כפל הזוז ונמצא ליטרא של ציר משקלה מאה זוזי יהודה דהיינו חמשים דינר יותר על משקל ליטרא מים ויין שהם ל"ה דינר (וראיתי בשו"ת חוט השני סי' צ"ז נסתבך בזה טובא ונדמה לו שליטרא שהזכיר רבנו כאן הוא שם משקל ובאמת הוא כלי מדה גם הרבה להשיב מליטרא שהזכיר רבנו בפי' המשנה פ"ק דשביעי' מ"ד וההיא דהתם הוא שם משקל מצרי גם בענין הזוזין הרכיב נפרדי' דיש זוז בלשון רבנו שהוא מעה ויש זוז שהוא דינר צורי ויש זוז מצרי והכל לפי הענין). ומ"ש רבנו מן המים או מן היין הוא בדרך קירוב ובפ"ק דעדיות כתב שרבעית יין משקלו בערך כ"ו דרהם מצריים ומן המים קרוב לכ"ז דרהם נמצא דרהם מצרי הוא בערך שני חלקי דינר ועיין בפ"ח ממסכת בכורים שכתב שהסלע משקל כ"ד דרכמון וכל דרכמון י"ו גרגיר שעורה ודרכמון מצרי ס"א גרגרי שעורה ועוד האריך שם ויש שם כמה ט"ס ע"ש אך מבואר כמ"ש דדרהם מצרי קרוב לב' חלקי דינר ועיין פ"י מה' אישות ה"ט שזוז הנזכר בכל מקום הוא דינר משקל צ"ו שעורה ואין זה זוז של יהודה הנ"ל כמ"ש. ועיין בקדושין די"ב וברי"ף שם באריכות דזוזא דששרנג הוא דינר זהב של ערביים דהיינו דינרא ערבא הנזכר בבכורות דמ"ט ע"ש

הט"ו אבל לא בגבולין בתוספתא מערבין במ"ש בירושלים אבל לא בגבולין ועיין לעיל פכ"ה מה"ש הי"ט לענין מוקצה הזכיר תרומה טמאה לרבותא אע"ג דמותר בהנאה עיין שבת דף כ"ה הוה מוקצה אבל לענין עירוב פשיטא דלא מהני והכא נקיט לרבותא דמערבין במ"ש בירושלים אע"ג דממון גבוה הוא משא"כ לענין מוקצה פשיטא דכל שמותר באכילה לא הוה מוקצה

הי"ו כיצד וכו' עיין בהשגות ובמ"מ כוונת ה"ה דלדעת רבנו סגי בחלה שלמה לכל א' אפילו כאיסר ואפי' הן מועטין שאין בכל הככרות אף כדי גרוגרת אחת ודלא כמו שנדחק הלח"מ להגיה ואפילו מועט דהוא שפת יתר דפשיטא דכאיסר מועט טובא מכגרוגרת שהרי גרוגרת שליש ביצה כנ"ל ה"ט ונמצא בתוך רביעית שהוא ביצה ומחצה יש ד' גרוגרת וחצי וכיון שמשקל רביעית י"ז ומחצה דינרין הרי גרוגרת קרוב לד' דינרין שכל דינר כ"ד איסרין וה"ל איסר חלק צ"ו מגרוגרת בקירוב ונמצא לפי דעת הראב"ד צריך לדחוק דהא דתנן ככר כאיסר וכו' כשיש בחצר קרוב לאלף ת"ת בתי' דאז הם ח"י גרוגרת א"נ כשזה נותן כאיסר והשני נותן פת גדול מיהו אפשר לומר דהא דקאמר הראב"ד ומסתברא וכו' לא קאי על עירוב חצרות דודאי לא בעינן כשיעור ח"י גרוגרת אלא דקאי על חלה שנהגו לגבו' שהיא במקום עירובי חצרות ובמקום שיתוף כדלקמן הי"ט הילכך מטילין עלי' חומר שיתוף שיהי' ח"י גרוגרת וחומר עירוב שיהי' פת ושלמה ולא בא הראב"ד אלא להשיג דבככר שלם לכלהו סגי מיהו נראה פשוט דגם רבנו מודה בזה כמבואר מלשונו לקמן ה"כ אך שאין הכרע דגביית קמח יהי' עדיף מגביית פרוסות ואפשר דוקא בא' מזכה פת שלם לכלם הוא דמהני וכמ"ש ה"ה והיכא דאין א' מזכה לכלם בעינן שיגבה מכ"א פת שלמה ולא קמח ופרוסה. ומיהו לפי מנהגנו עכשיו שגובין קמח והבעלי בתים נותני' קמח במתנה לזה שגבה ואח"כ מזכין פת שלמה לכל בני העיר בודאי מהני כדלקמן ה"כ ואין בזה מחלוקת. ומ"ש רבנו בכלי א' עיין הי"ח. ומ"ש רבנו בבית א' מבתי החצר דפ"ה ע"ב אימא עירובי חצירות בבית שבחצר וכו'. ומש"ר אפילו בית שער של יחיד עיין במ"מ ובכ"מ רצה ליישב דברי רבנו לפי הגירסא שלנו וכל דבריו אינם מובנים דאדרבה לר' יוחנן דס"ל הדר בבית שער דיחיד אוסר כ"ש דהנותן עירובו בבית שער דיחיד הוה עירובו עירוב וע"כ מתניתין לא מתוקמא אלא בבית שער דרבי' וכבר תמה עליו הב"ח בסי' ש"ע וסיים ולפי שרב גדול הי' ומימיו אנו שותים לא מזיגנא רישא אבי סדיא עד דמהפיכנא בזכותי' ודבריו דחוקים טובא ע"ש באריכות ונלענ"ד ליישב דברי הכ"מ אחר שנגיה בלשונו שיש שני ט"ס דמוכח חדא מ"ש אלמא כי תנן והדר שם אוסר וזה אינו משנה וצ"ל והדר שם אינו אוסר גם מ"ש דמאי דאמר הנותן עירובו בבית שער דיחיד אינו עירוב ונהפוך הוא וצ"ל ה"ז עירוב דהכי קאמר ר"י לפי גירסתנו וכן הגיה הב"ח אלא שסיים דאף לפי הגהה זו לא יתיישבו דבריו כאשר נראה לעין כל מעיין ולדעתי יתיישבו דבריו אחר שנאמר דהכ"מ מחלק בין הנושאים דבית שער דיחיד הנזכר בדברי ר' יוחנן פירושו אפילו הבית שער עצמו הוא של רבי' אלא שהוא בית שער ליחיד שרק הפנימי דורס עציו ובית שער הנזכר בדברי ר' יהודה היינו שהבית שער עצמו הוא של יחיד אע"פ שהוא בית שער לרבים שרבי' דורסי' עליו הרי יש כאן ד' חלוקים בית שער של יחיד והוא דריסת רבים או דריסת יחיד ובית שער של רבים והוא דריסת רבים או דריסת יחיד וסובר הכ"מ דמתניתין דנקיט סתם בית שער ולא חילקה לא מתוקמא באופן א' מאלו ד' חלוקים בלבד אלא דאליבא דר' יוחנן דדריסת יחיד לא חשיב בית שער מתוקמא מתניתין בדריסת רבים ובין שהיא עצמה של יחיד או של רבים ולר' יהודה דס"ל דבשל יחיד עירובו עירוב מתוקמא מתניתין בשל רבים ובין בדריסת יחיד ובין בדריסת רבים הילכך כיון דקיי"ל כר' יוחנן דדריסת יחיד לא חשיב בית שער ומתוקמא מתניתין בדריסת רבים אפי' היא עצמה של יחיד (דאי ס"ד דמתני' דוקא בדריסת רבים ושל רבים כה"ג ה"ל לפרש ולא לסתום) ע"כ לא קיי"ל כר' יהודה דבשל יחיד עירובו עירוב ובזה יובנו דברי