מרכבת המשנה (חעלמא) - א קפג

יין ושמן שבזה מתורץ מה שרמז הראב"ד משמעתת' דב"ה שהי' שותף לשכניו. וכן מהך דנתמעט האוכל אין הכרע כמ"ש לקמן פ"ה ה"ו

הי"ב לטרא וכו' רש"י פי' עוכלא שמינית שבליטרא וליטרא הוא לוג ואין זה דעת רבנו ולבאר מוצא מקום המחלוקת ארחיב הביאור. גרסינן בפ' הספינה דפ"ט ע"ב ומה משורה שהיא א' מל"ו בלוג (ולגי' רבנו פ"ח מה' גניבה היא א' מל"ג בלוג ע"ש) הקפידה עליו תורה ק"ו להין וחצי ההין ושלישית ההין ורביעית ההין ולוג וחצי לוג וחצי תומן ועוכלא (ול"ג ורביעית וחצי תומן שהרי התומן שמינית הקב דהיינו חצי לוג וא"כ רביעית הלוג היינו חצי תומן) והוא מכוון למדות הלח הנזכרים שם באידך ברייתא הין וכו' וחצי לוג ורביעית הלוג ושמינית הלוג דחצי תומן שבברייתא ראשונה היינו רביעית הלוג ועוכלא הוא חצי רביעית דהיינו שמינית הלוג אלא דלא נקיט בברייתא ראשונה קורטוב דבא למנקט מדות היתרות על משורה משא"כ קורטוב שהוא א' מס"ד דבציר ממשורה ולאו ק"ו הוא. ודבר זה מאמת הגי' שמביא שם הרשב"ם דגרסינן וכמה הוא עוכלא א' משמנה ברביע דהיינו שמינית הלוג ומזה הוציא רבנו דעוכלא הוא חצי רביעית וכן הוא בהכרח גי' רש"י דמפ' עוכלא שמינית הלוג. ולפ"ז קשה טובא לגי' רבנו ורש"י דמאי האי דפריך התם תומן ועוכלא לא ליעבד וכמו שהרגיש בזה הרשב"ם שם והגיה א"ה חצי תומן ועוכלא לא ליעבד וגריס וכמה הוא עוכלא א' מחמשה ברבע כגי' ר"ח ע"ש. ולפי הנראה מלשון רבנו פ"ק מה' גניבה דגריס במדות היבש סאה תרקב חצי תרקב קב וחצי קב ורובע ותומן ועוכלא שכן כתב שם סאה וחצי סאה ורבע סאה וקב וחצי קב ורובע הקב וחצי רובע ושמינית הרובע וליכא במדות היבש חצי תומן דהיינו רביעית של תורה ונ"ל הטעם דאסור לעשות מדת היבש קטנה דאי' בגמרא ב"ב דפ"ט ע"א ת"ר הי' מבקש ממנו ליטרא וכו' שוקל לו רביע ליטרא מאי קמ"ל דמתקנינן מתקלא עד הכי עיין שם ברשב"ם והרי"ן מיגאש רבו של רבנו בחידושיו לב"ב כתב ששמע מפי רבו הרי"ף כפי פי' ר"ש דשמינית ליטרא לא עבדינן שמתחלף ברביע ליטרא אע"פ שהוא כפל ממנו כיון שבמראה קרובי' זה לזה ושאני מדות תומן ועוכלא דנפישי טפי אבל משקולות זוטרי טובא ע"כ וכיוצא בזה כתב הרמב"ן בשם הרי"ף. ולפי גי' רבנו ניחא דמש"ה אין עושין במדת היבש חצי תומן דמתחלף בתומן או בעוכלא והא דבמדות הלח עושין חצי תומן משום דכל מלתא דהוה במקדש דהיינו רביעית של תורה כדאי' במנחות דף פ"ח אבל עוכלא בתומן לא מחלף במדות היבש והיינו טעמא נמי דבמדות הלח אין עושין חצי עוכלא ואפילו רביעית עוכלא אין עושין אלא שמינית עוכלא שהוא קורטוב דכיון דזוטר טובא מיחלף אפילו כשהוא ארבעה פעמים ככה. ולפ"ז קשה לפי גי' ר"ח דגריס עוכלא א' מחמשה ברביע דהאיך קאמר ר"פ דמדות קטנות בקיאי בהו אינשי והסברא הפוכה דאם במדות גדולות טעו אינשי ברביע במדות קטנות טעו טפי והאיך אפשר לומר דבמדות קטנות אפילו בחומשא לא טעי אלא נראה דקושיי' הגמרא באופן זה דכיון דבמשקולות אין עושין שלשה רבעי ליטרא משום דמיחלף בחצי ליטרא דה"ל תלתא או בליטרא דה"ל ריבעא ואמרת נמי דבמדות טעי אינשי בריבעא כמו במשקולת א"כ כי היכי דבמשקולת קטנות אין עושין שמינית ה"נ חצי תומן ועוכלא לא ליעבד במדות הלח כי היכי דאמרת שאע"פ במשקולת גדולה לא טעי עד רבעא ואפ"ה במשקולת קטנה טעי עד פלגא (ואע"ג דחצי תומן הי' במקדש אכתי קשה דעוכלא לא נעביד דלא הוית במקדש) ולזה משני ר"פ דמדות קטנות בקיאי בהו אינשי טפי ממשקולת קטנה ולא טעו עד פלגא וכתירוץ הרי"ף הנ"ל ואפ"ה במדות היבש אין עושין חצי תומן כיון דאפשר למדוד פעמים בעוכלא משא"כ במדות הלח דצריכין לעשות עוכלא למדוד בו עוכלא עושין נמי חצי תומן דהוה במקדש כיון דבמדות לא שייך טעות כלה האי הרי בארנו פי' הסוגיא לדרך רבנו ורש"י ועיין עוד לקמן ומ"מ מוצא שיעור העוכלא שהוא שיעור התבלין לעירוב. אמנם ביאור שיעור ליטרא שהוא שיעור הירק וחזין לעירוב שכתב ה"ה שיש לו מקום מוצא במסכת ב"ב לא ידעתי כוונתו ואולי כוונתו דהואיל דפריך הש"ס שלא נעשה עוכלא כמו שאין עושין במשקולת שמינית הליטרא ומש"ה כתב רש"י דליטרא היא לוג ובאמת אין הנושאים שוים דליטרא דאיירינן בה הוא כלי מדה ולא כלי משקל. ומצאתי בירושלמי דתרומות פ"י עלה דמתניתין כל גרב שהוא מחזיק סאתים אם יש בו משקל עשרה זוז ביהודה שהן חמש סלעים בגליל דג טמא צירו אסור ואמרינן עלה התם כמה סאתה עבדא כ"ד לוגין וכמה לוגא עביד תרתין ליטרין וכמה ליטרא עבדה מאה זינין נמצא כל זין וזין א' מתתק"ס ע"כ פי' שבכל ליטרא עשרה פעמים עשרה זוז נמצא בלוג עשרים פעמים עשרה זוז ובסאתים מ"ח לוגין הרי כ"פ מ"ח עולה תתק"ס ונמצא הדג טמא חלק א' מתתק"ס מכל הגרב. היוצא מיהות מבואר בהדיא דליטרא חצי לוג כדעת רבנו ודלא כפי' רש"י וראיתי לרבנו ספט"ו מה' מ"א שכתב דג טמא שכבשו עם דג טהור הכל אסור אא"כ הי' הטמא א' ממאתים מן הטהור וכתב שם הלח"מ דפסק כר' יהודה דס"ל רביעי' בסאתים שהוא חלק קצ"ב ע"ש ונ"ל לכוון החשבון דרבנו בפי' המשנה כ' דשיעורו א' מאלף והיינו כר' יוסי בר בון דהורה א' מאלף בירושלמי והיינו על דרך הא דאמרן בערובין דפ"ג אייתי חלתה ושדי עלי' דחלק כ"ד מתתק"ס משלים עד אלף ועל דרך זה לר' יהודה דס"ל רביעי' בסאתים חלק כ"ד מקצ"ב משלים למאתים וקיי"ל כר' יהודה דריהטא דסוגי' בחולין דף צ"ט כוותי'. שוב ראיתי במסכת סוטה דף ח' ע"ב דגריס רש"י רובע וחצי רובע תומן ועוכלא ופרש"י תומן ועוכלא משקלות קטנות הן ושיעורן בב"ב פ' הספינה ע"כ נראה פשוט מדגריס חצי רובע דתומן איננו שמינית הקב דהיינו חצי לוג אלא מדה קטנה היא יתרה רובע על עוכלא ועוכלא הוא שמינית הרובע וכך שמה תומן כמו שאין טעם לשם עוכלא וא"כ שפיר פריך בגמרא א"ה תומן ועוכלא לא ליעבד. ואפשר שזהו ג"כ פי' רבנו בה' גניבה דגריס חצי רובע והשמיט תומן דכיון דהאידנא לא בקיאי אינשי במדות קטנות הללו הילכך אסור לעשות תומן ועוכלא וגם זהו דרך נכון מאד ביישוב הסוגי'