מרכבת המשנה (חעלמא) - א קפא

הלכות עירובין פרק א

ה"א חצר וכו' כתב ה"ה ודעת רבנו שכל מה שהוא רה"י גמור ד"ת והוקף לדירה לא גזרו בי' חכמים להצריך בו מחיצות יותר ובלח"מ הקשה מדידי' אדידי' על דבריו שבהקדמה שכתב דאף ברה"י גמורה החמירו חכמים וכו' ע"ש ובמ"כ לא ירד לסוף דעת ה"ה כלל דבהקדמה נתכוון לדיני קרפף יתר מב"ס ויתר הדינים הנזכרים בפי"ו שהם מדאורייתא רה"י גמורה והזורק מר"ה לתוכה חייב ואפ"ה צריך תיקון במחיצותיו שיגדור עשרה לשם דירה או קירוייו מתירו וכן גג הסמוך לר"ה הנזכר פי"ד ה"ט שצריך סולם קבוע להתירו. אמנם כאן איירי ה"ה מרה"י שהוקף לדירה כמ"ש בביאור דבהא סובר רבנו דלא גזרו חכמים ועיקר כוונת ה"ה לבאר דמבוי שיש לה ג' מחיצות מקום פטור הוא מדאורייתא וזה מ"ש כמבואר פי"ז ע"ש ה"ב וה"ט והל"ה דכיון דכל כרמלית הוא מקום פטור מדאורייתא ואשכחן דגזרו רבנן על מקום פטור לעשותו כרמלית אבל ברה"י שהוא מוקף לדירה לא גזרו. ומ"ש רבנו וכן הדין במבוי וכו' עיין במ"מ ולח"מ ובאמת לשון שכל המבוי רה"י אינו מדוקדק על מבוי שהכשירו בקורה עיין פי"ז ה"ט ופי"ד ה"א אלא שרבנו אינו מדקדק כאן וכל מה שמותר לטלטל בתוכה קורא רה"י. ומ"ש רבנו וכן הדין במדינה וכו' עיין במ"מ ובלח"מ לא השגיח במ"ש רבנו שכלה רה"י הוא אמנם בגוף הענין כבר בארנו דגם מבוי שהכשירו בקור' לאו רה"י הוא אלא דכל מה שמותר לטלטל בתוכו קורא רה"י אלא דה"ה הקש' מדעת קצת מפרשים דס"ל דירושלים כרמלית ממש היא הואיל שמפולשת ברוחב י"ו אמה ואפילו עירוב לא מהני לזה כ' דדעת רבנו כפרש"י דמהני עירוב למדינה כמ"ש לקמן ה"ב

ה"ג וכן יושבי אהלים וכו' עיין במ"מ ובתוספתא שבידינו פ"ב מה' עירובין הגי' הפוכה מגי' הירושלמי שהביא ה"ה וי"ל לדעת רבנו דשיירא הנזכרת בתוספתא היינו בשיירא שיושבין בקביעות וזהו דין יושבי אהלי' וסכות שהזכיר רבנו ומחנה דתוספתא היינו מחנה היוצאת למלחמה אבל בשיירא עראי ומחנה עראי שאינם יוצאים למלחמ' הדין בהפך

ה"ד ומפני מה וכו' עיין בלח"מ ואין דבריו מספיקי' דאכתי לרבנן דס"ל דסגי בשיתוף ולא חיישינן שישתכח תורת עירוב לתינוקת אין טעם לעירובי חצירות. אמנם י"ל דאלו לא תיקנו עירובי חצירות נפיק חורבא מיני' דכיון שסבורי' שהשווקי' ורחובות שבתוך מדינה מוקפת ר"ה הן יאמרו דמהני עירוב לר"ה גמור במדינה שאינה מוקפת חומה מש"ה תיקנו עירובי חצירות דכיון דחזו דאף בחצירות שהם רה"י גמור הצריכו חז"ל עירוב בזה יבינו דעירוב משום היכר וידעו שהשווקים ורחובות שבתוך מדינה מוקפת רה"י הן משא"כ אלו לא היינו מתקנים עירובי חצירות הי' העם מחזקים סברתם דבהכרח כיון שאין מערבין בחצרות ומשתתפין במבואות מכלל דמהני עירוב לר"ה. ודע שכפי הנראה בהשקפה ראשונה למסתכל בלשון רבנו לקמן ה"ה וה"ו דעיקר העירוב הוא לתקן להוציא מבית לחצר דהיינו מרשות המיוחד לרשות המשותף ובעירוב זה נעשו גם הבתים רשות המשותף וה"ל הוצאה מרשות המשותף לרשות המשותף ובאמת קיי"ל דאסרו להוציא מבית לבית שבצדו אפילו אין חצר ביניהם אע"ג דה"ל מרשות המיוחד לרשות המיוחד וצ"ל דגזרו נמי בהא דבשעה שמוציא מביתו לבית שכנו ומשתמש בבית שכנו מחזי כמאן דמוציא מרשות מיוחד לרשות משותף

ה"ח אין מערבין וכו' עיין במ"מ וכיוצא בזה הקשה הרז"ה על הרי"ף למה השמיט דין ניטלה כדי תלתה ותפרה בקיסם ולפי הנראה דהוקשה להו להרי"ף ורבנו קושיי' התוס' בד"ה כדי וכו' ולא ניחא להו כתי' התוס' והרא"ש דכדי חלה ליכא איבה דאכתי שייך איבה במה שזה הפריש מן העיסה וזה מן הככר וכן בהך דתפרה בקיסם לא שייך איבה לזה מפרשים דר"י בן שאול ורב כהנא ס"ל דטעם ככר שלמה משום חשיבות ואנן קיי"ל כרב אשי דבתרא הוא דס"ל משום איבה ומשום שמא יחזור דבר לקלקולו בכל גוונא אסור אפילו היכא דלא שייך איבה

ה"ט שהן כששה ביצים וכו' עיין בתוספות עירובין ד"פ בד"ה אגב אורחא וכו' שהקשו מהא דקיי"ל בכריתות אין בית הבליעה מחזיק יותר מב' זיתים וא"כ זית ה"ל כחצי ביצה. מדקיי"ל ביומא דאין בית הבליעה מחזיק יותר מכביצה וקיי"ל דגרוגרת גדול מביצה והעלו לפי המסקנא דלא קיי"ל כר"ש וכ"כ התוספות ביומא ד"פ בד"ה ושיערו וכו' ולפ"ז יש לתמוה דבהכרח ח"י גרוגרת ה"ל יותר מתשעה ביצים ועיין ג"כ בכ"מ. ולענ"ד נראה ליישב דסובר רבנו דודאי הא דאמרן ביומא ד"פ דאין בית הבליעה מחזיק יותר מכביצה דוקא קאמר דאלו הי' מחזיק פורתא טפי לא מתרצא דמנלן דכביצה מטמא טומאת אוכלין אבל הא דאמרן במסכת כריתות אין בית הבליעה מחזיק יותר משני זיתים לאו דוקא אלא ר"ל דאין בית הבליעה מחזיק ג' זיתים דבהכי מתרצא קושייתו דשוב לא משכחת שש חטאת כיון דעל דם אין חייבין משום פיגול ונותר וגם לא משכחת פגול ונותר בחד זית ולא משכחת שש חטאת אלא בג' זיתים כזית דם וכזית נותר וכזית פגול. אין לשון אין בית הבליעה מחזיק יותר מב' זיתים דחוק עיין בתוספות פסחים דק"ה ע"ב ד"ה ש"מ טעמו פגמו משום דליכא שתי רביעית קרי לי' כוס א' וכן פ"ד ממסכת חלה מ"ד הנוטל חלה מן הקב וכו' דכל שהוא פחות מקבים קרי לי' קב וה"ה בנדון דידן כל שהוא פחות מג' זיתים קרי לי' ב' זיתים. תדע דע"כ בית הבליעה מחזיק יותר מב' זיתים דהא ע"כ כותבת מחזיק ב' זיתים ואפשר יותר מדפריך בפשיטות והקתני יה"כ וכו'