מרכבת המשנה (חעלמא) - א קעז

דללישנא קמא קיי"ל כאחרים וי"ל דלישנא בתרא לא פליג ומימרא דשמואל ל"ש אלא שאין חוט המשקולת וכו' מפרש רבנו בכותל וכמ"ש ה"ה

הי"ג הי' גיא מעוקם וכו' נראה מלשון רבנו דאיירי בגיא שאינו רחב מחמשים דאח"כ הוא שביאר רבנו דין רחב יותר מחמשים ולפ"ז ליכא למימר דאיירי במתלקט י' מתוך ה' כיון דבהר מבליעו אמאי בגיא מקדרין ואי באינו מתלקט י' מתוך ה' הרי הוא כמישור ומודדו מדידה יפה ואפילו בגיא מתלקט י' מתוך ד' מבליעו דבהר לא הטריחוהו להבליעו ולא רצו להחמיר בקידור שיעלה מדתו הרבה משא"כ בגיא דנוח להבליעו מבליעין ודלא כמ"ש הרשב"א. לכן נראה דאיירי בגאי מתלקט י' מתוך ה' וענין גיא מעוקם שראש הגיא האחד גבוה מראש הגיא השני שא"א להבליעו כגון שעומד בשפולי הר שנמצא מניח החבל באלכסון וממעט התחום הילכך מוטב לקדר. ולפ"ז מגיא מעוקם המתלקט י' מתוך ד' דמפסיד טובא בקידור אומדו והולך לו ורבנו לא כתב אלא דין הנזכר בגמרא כדרכו תמיד ובהכי ניחא לשון התוספתא הי' גיא מעוקם וא"א להבליעו עיין בתוספות ד"ה ואם וכו' ודוחק להעמיס בדברי רבנו הפי' השני שברש"י והעיקר כמ"ש דודאי דין גיא והר שוים אלא שבגיא עקום א"א להבליעו ופשוט הוא דגיא מתלקט י' מתוך ה' ורחבו חמשים אמה אין בעמקו יותר מנ' טפחים וכל שעמוק יותר אומדו כנ"ל ובגיא עמוק אלפים ויותר ואין חוט המשקולת יורד כנגדו או שחוט המשקולת יורד כנגדו ועמוק ד"א שא"א לקדר ולא להבליע וגם הוא ממלא כל התחום שא"א להיות צופה ומבליעו אז הוא מפסיק ואסור לעבור עליו דרך גשר משא"כ בהר לא שייך דיני' הללו דאפילו יהי' במציאות הר גבוה אלפים (מה שבאמת אפילו הרי הלבנה שבמקור נילוס אינם גבוהים כ"כ) כשהם מפסיקין ע"פ כל התחום א"א לעבור דרך עליו ומש"ה לא נזכרו דינים הללו בהר. ומ"ש רבנו הי' גיא רחב מחמשים וכו' איירי במתלקט י' מתוך ד' שא"א בקידור ואם הולך ע"פ כל התחום שא"א להיות צופה ומבליע כשאין בעמקו אלפים אומדו והולך לו ואם עמוק אלפים מפסיק ורבנו לא כתב אלא דיני הנזכרים בגמרא בהדיא כמ"ש ועיין הט"ו

הי"ד הגיע לכותל וכו' במתלקט י' מתוך ה' או יותר אבל כל שאינו מתלקט י' מתוך ה' מודדו מדידה יפה באלכסון וכשחוט המשקולת יורד כנגדו מודדו ממש כמ"ש ה"ה

הט"ו באורך ה"א אבל פחות מכאן מודדו מדידה יפה ודלא כמה שנסתפק ה"ה. ומ"ש אומדו דלא הטריחוהו להבליע כנ"ל הי"ג ואם א"א לאמדו אפשר דמבליעו כמ"ש הראב"ד ומ"ש רבנו מקדרו ובסמוך הי"ו כתב בהרים או בגיאיות נראה מבואר דגיא שאינו יכול להבליע ע"פ כל התחום מקדרו וכן בהר שאפשר להבליעו ע"י צפיי' אינו מקדרו עיין לעיל הי"ג

הי"ז שומעין לו בתחום שריבה עיין במ"מ ובכ"מ ובפי' המשנה לרבנו ודברי הכ"מ נכונים אם נפרש דמוחזקין דקאמר רבנו היינו תחומין המוחזקין ע"י הדיוטות אבל אם נפרש מוחזקין ע"פ מומחין ניחא בפשיטות דמעיקרא קאמר רבנו שסומכין רק על המומחה בין שריבה בין שמיעט כמ"ש בגמרא והדר קאמר דאם הי' לנו תחומין מוחזקין ע"פ מומחה אז אין שומעין למומחה שני אלא בתחום שריבה

הי"ח אפילו בתק"פ עיין בהשגות וה"ה רצה להעמיס בכוונת הראב"ד שאין חשבון רבנו מדוקדק על דרך חכמי המדות ואני תמה מאד דכיון שהחשבון האמתי תקפ"ה כמ"ש ה"ה הרי חשבון ת"ר שהזכיר הראב"ד יותר רחוק מן האמת וגם ענין הברירה זו שהזכיר הראב"ד או ת' או ת"ר הוא תמוה דבחשבון לא שייך ברירה. לכן נ"ל דהראב"ד מפרש הא דאמרן בגמרא כמדת עיר באלכסונה דהיינו אלכסון העיר ודלא כפי' רבנו אלכסון התחומין ומש"ה במתא דהוה תרי אלפי משתכר בעיר ת' לכאן ות' לכאן ובמתא דהוה תלת אלפי משתכר ת"ר וזהו מ"ש הראב"ד ת' או ת"ר הכל לפי גודל העיר אנו תולין שהראשון לא ריבע את העיר. ולענין מה שהקשה הרב המגיד דה"ל לרבנו לומר תקפ"ה וג' חומשין י"ל דסובר רבנו דבהכרח הראשון נתן מיהות אלכסון לארבע אמות שהוא ה"א וג' חומשין ונמצא החשבון מכוון מאד ויותר נראה דט"ס הוא

הי"ט אפילו עבד עיין בתוספות עירובין דנ"ט ד"ה אפילו: סליק פרק כ"ח מה' שבת פרק כ"ט מה"ש

ה"ה לאכול וכו' להתחיל וכו' דקדק רבנו לכתוב בקידוש לאכול ובהבדלה להתחיל כדלקמן הי"ב

ה"ז כיצד וכו' הנה סוף פ"ז מה' ברכות כתב רבנו וז"ל אע"פ שאין ברכות המזון צריכה יין אם בירך על היין כמ"ש צריך שידיח כוס של ברכה מבפנים ולשטוף אותו מבחוץ וימלאנו יין חי וכיון שהגיע לברכת הארץ נותן לתוכו מעט מים והיינו כר' יוחנן דאמר אנו אין לנו אלא ד' בלבד הדחה שטיפה חי ומלא וכגירסת הרי"ף במסכת ברכות דנ"א אמר ר' חנן ובחי א"ר ששת עד ברכת הארץ ובהכי ניחא הא דאמרן ברכות דף נ' אריב"ח מודים חכמים לר"א בכוס של ברכה דאין מברכין עליו עד שיתן לתוכו מים וכו' ולאו אברכת המזון קאי אלא אברכת בפה"ג שמברכין על היין שכבר נתן לתוכו מים בברכת הארץ ודלא כמו שנדחק ה"ר יונה בדעת הרי"ף ועיין בתוספות ד"ה מודים וכו'. ומה שהקשה ה"ר יונה מהא דמשמע ר"פ המוציא יין כוס של ברכה צריך רובע רביעית כדי שימזגנו ויעמוד על רביעית דא"כ בשעה שנותן היין בכוס מניח ריקם שלשה רבעי כלי עד