מרכבת המשנה (חעלמא) - א קעה

בין יתר לקשת יותר מב"א אסור לילך דרך היתר אלא דוקא דרך בתים:

עוד כתב בהסברת התירוץ הראשון שבתוספות ד"ה התם וכו' דלא אמרינן מלי לענין שנמדוד לאמצעי מבין כפרים החיצונים והביא ראי' לזה מהא דאמרינן כמה יהא בין חיצון לאמצעי אלפים שאז בין האמצעי לחלל שבין החיצונים פחות מאלפים משא"כ כשיש בין האמצעי לחלל שבין החיצונים אלפים דאז יש בין האמצעי לחיצוני' יותר מאלפים לא אמרינן מלי ואין זה ראי' דודאי הפירוש שכמה יהא בין חיצון לאמצעי באורך ולא באלכסון וכמ"ש דאז אמרינן מלי כאלו התחום מלא בתים. וכן בס' נ"י כתב דהוה מצי למיפרך דלמה גבי עיר העשויי' כקשת מודדין אלפים ביושר מיתר לקשת וכאן מודדין באלכסון וזה ליתא כמ"ש. שוב הקשה על דברי התוספות דלענין שנמדוד לבני ראש הקשת הזה אלפים חוץ לראש הקשת השני אין צורך לומר מלי דלמה יגרע מאלו הי' עקמימותה פשוט כנ"ל ואין זה קושי' דנהי דמותר לסבב דרך בתים אכתי לילך ביושר ע"ג היתר אסור אי לאו דאמרינן מלי ובהכי ניחא נמי מה שרצה לסתור דבריו בס' נ"י מהך דחומת העיר שנפרצה דאע"ג דמותר לילך דרך בתים מ"מ כשהולך דרך הפרצה אין עולה לו מדת העיר מן המנין ע"ש. שוב הקשה על דברי התוספות מ"ש ובלבד שלא יהא יותר מאלפים דזה סותר מ"ש התוספות בד"ה פחות ולא ראה דברי מהרש"ל ומהרש"א הנ"ל ובס' נ"י סתר דבריו על דרך מ"ש מהרש"ל וגם הוא לא ראה דבריהם אמנם מה שסיים בעל חוות יאיר ביישוב קושי' זו דבאמת לפי המסקנא ס"ל להתוספות בעיר העשויי' כקשת דאיכא בתים אפילו יש בין ראשי הקשת יותר מד"א ובין יתר לקשת יותר מאלפים אפ"ה אמרינן מלי ומודדין לבני צד זה מצד אחר. ותמה על הפוסקים שהשמיטו דין זה הוא דבר שלא ניתן להאמר דכל יותר מאלפים לא שייך מלי כלל דענין מלי כאלו התחום מלא בתים ולא עלה זה על דעת התוספות אלא כוונתם כדברי המהרש"א או כדברי מהרש"ל. גם מה שהקשה על הטור דהל"ל שאם אין בין החיצונים ד"א אז מודדין להאמצעית מבין כפרים החיצוני' וכן הקשה המ"א סי' שצ"ח ואין זה הכרח כלל בדברי התוספות די"ל גבי ג' כפרים שאין ביניהם בתים לעולם אין מודדין להאמצעית כי אם מחומותי'. אמנם לענין למדוד לאמצעי' מהכפרי' החיצונים עצמן לחוץ היטב את אשר דיבר דודאי ס"ל להתוס' דשרי וכוונת התוספות כמו שבארתי לעיל. אמנם מה שסיים ולענ"ד דאפילו ג' כפרים המשולשין ואין מכל אחד לחברו אלפים אין מודדין מאמצע הריוח שבין שני הכפרים וכו' טעות הוא דאפילו אם יש בין החיצונות יותר מאלפים ופחות מד"א כיון שתחומי הכפרים החיצונים מתפגשים ליכא נ"מ אי מודדין לאמצעי' מחומותי' דכיון שהיא מותרת בתחומי הכפרים החיצונים מותרת נמי בתחום של החלל שבין החיצונים וליכא נ"מ אלא כשיש בין החיצונים יותר מד"א לענין שטח יכר"ש כנ"ל ולפ"ז גם על הטור אין להתפלא דמש"ה כתב שהאמצעית מודדין לה מחומותי' למעט תקום החלל שבין החיצוני' שטח יכר"ש אבל גם הטור מודה דבני האמצעי מותרין בתחומי החיצונה ובאמת דכוונת התוספות דגם לבני החיצוני' אסור להלך בתחום של האויר שבין החיצוני' ומ"ש בס' נ"י לסתור זה דא"כ ה"ל להתוספות לתרץ כפשוטו וכו' אין זה קושי' כלל דבאמת זהו כוונתם והכריחו זה דלא שייך לומר מלי ליתן תחום לתחום ואין להאריך בסתירת דבריהם ומ"ש נכון והאמת עד לעצמו ואפילו למתעקש שאין זה כוונת התוספות אעפ"כ דברי רבנו בודאי מתפרשים על דרך הזה) ועיין בהשגות דס"ל דלא אמרינן מלי ונותנין ב' קרפפו' אלא קרפף א' אמנם מדברי המגדל עז נראה שהבין בכוונת הראב"ד שהבין מדברי רבנו שיהי' בין החיצוני' רפ"ג ושליש גרידא בלא גוף האמצעית (וגם הרמ"א הוסיף בש"ע תי' מלבד רוחב העיר האמצעי) וטעות הוא ויתר דבריו מגומגמין ובאמת שיעור לשון רבנו על דרך מושך עצמו ואחר עמו וה"ק אם יש בין האמצעי ובין כ"א מהחיצוני' (באורך) אלפים אמה או פחות מכן (ויש בין האמצעי) ובין שנים החיצונים (ברוחב) רפ"ג וכו' וכ"כ הרד"ע. ומ"ש רבנו מודדין לה מחומותי' הנה בתשובת חוות יאיר העתיק לשון הרשב"א בעבודת הקדש וז"ל עיר העשויי' כקשת ויש בין שני ראשי' ששת אלפים אמה ואורך צלעי הקשת אלף אמה ועיר אחרת יושבת כנגד חוץ ליתר שלה רחבה אלף אמה ורחוקה מן היתר אלף אמה בני הקשת אינם יכולים לכנוס לעיר היושבת כנגד אבל בני אותה העיר הולכי' אפילו לקשת וכו' וכ' עליו החוות יאיר שא"א לפרש דבריו כלל אפילו אם ס"ל דכל יותר מד' אלפים בין שני ראשי הקשת לא מהני מה שאין אלפים בין קשת ליתר והניח דבריו בתימה ע"ש ואשתמיטתי' דגמרא ערוכה היא במסכת עירובין דס"א רב ספרא אמר עיר העשוי' כקשת הוה לכן בני גדר יורדין לחמתן ואין בני חמתן עולין לגדר ומפרש הרשב"א כפרש"י דחמתן עיר העשוי' כקשת הוה ויש בין שני ראשי הקשת יותר מד' אלפים ולא ס"ל לרש"י כסברת התוספות בד"ה פחות הנ"ל ע"ש בתוספות ד"ה עיר והרש"ל מיישב פרש"י בשם התוספות שאנץ דבני חמתן עשוי כקשת וביניהן אלף ובני חמתן הדרים בקשת יש להן עד היתר ג"כ אלף נמצא שכלתה מדתן בתחלת העיר ואין להם כל העיר ובני גדר מודדין מן החומה וכלתה מדתן בסוף החמתן ויש להם כל העיר וסיים דאדרבה על דעת התוספות קשה וצריך לתרץ שהי' חמתן באלכסון ע"ש והמהרש"א כתב שלא הבין דברי הרש"ל נראה כוונת המהרש"א פשוטה דאין לומר דגדר הי' עיר שישבה ולבסוף הוקפה שמודדין לה מחומותי' והבתים שבתוכה רחוקים מן החומה הילכך בני חמתן אינם יכולים לילך לתוך הבתים של גדר ובני גדר שמודדין לה מחומותי' נכנסין לתוך הבתים שבחמתן דא"כ לא הי' צריך בעל הש"ס לצייר דחמתן עיר העשוי' כקשת היתה אלא הל"ל דזו מודדין לה מישיבתה וזו מחומותי' האף שכוונת רש"י פשוטה דבשני עיירות לכ"א מודדין מחומותי' ודוחק לומר דזו חומתה רחוקה מהבתים וזו חומתה קרובה ומש"ה מוקי' רב ספרא בעיר העשוי' כקשת דמודדין להם מפתח ביתם. ולפמ"ש י"ל דדין עיר העשוי' כקשת שאין לבני הקשת אלא אלפים בלא אלכסונם כיון שא"א לרבע התחומין חוץ מראשי הקשת שיש להם תחומין עם אלכסון ולפ"ז בתמונה זו שהמשיל הרשב"א שבין