מרכבת המשנה (חעלמא) - א קעד

שהאמצעית יותר קרובה והיא תוך קמ"ג ושליש לכפרים משום זה יגרע כחה למדוד לה בפ"ע וה"ל להש"ס לחלק דהיכא שכלם קרובים זה לזה תוך אלפים אז שלשתן כעיר א'. שנית תירצו התוספות דגבי עיר העשויי' כקשת לא אמרינן מלי הואיל שבאמצע הקשת רחוק יותר מאלפים מן היתר משא"כ הכא שהכפר האמצעי בתוך אלפים אמה והנה זה התירוץ בנוי על דעת התוספות בד"ה פחות הנ"ל וכבר בארנו דרבנו לית לי' הך סברא. שלישית תרצו התוספות דגבי עיר העשויי' כקשת ליכא למימר מלי לפי שאין אויר היתר מספיק לכל הבתים שבקשת ולפ"ז היכא דכפר האמצעי גדול מן האויר שבין שתי החיצונות נמי לא אמרינן מלי ולפ"ז ה"ל לבאר דין זה. ותו דגוף התירוץ דחוק דבעיר העשויי' כקשת ויש בה פרצות עד שיכולים הבתים לכנוס לתוך אויר היתר אמרינן מלי ומחמת שהוא כלו בנוי למה יגרע. ואחרי שבארנו שבהכרח רבנו איננו סובר כשום א' מתירוצי התוספות נשארה קושיי' התוספות בד"ה התם תמיהה קיימת לדרך רבנו. לכן נ"ל ברור בדעת רבנו אחר שנדקדק בלשונו שכתב ומודדין לה אלפים אמה לכל רוח מחוץ לשלשתן שהוא שפת יתר דאחר אשר כתב הרי שלשתן כמדינה אחת פשיטא שמודדין אלפים מחוץ לשלשתן. וגם שפת יתר זה איננו מלשון המשנה לכן נ"ל שרבנו ביאר לנו בזה ענין נחמד ליישב קושיי' התוספות שאין אנו מודדין אלפים אמה מכנגד הכפרים החיצונים אלא לכל כפר וכפר אנו מודדין אלפים אמה סביב לו ומותרים כל בני שלשת הכפרים לילך בכל השלשה תחומין אבל אין אנו מודדין תחום א' לשלשתן לעשות אותם כפר א' ממש. וכדי להסביר דבר זה ציירתי לך התמונה הזאת שבין שני כפרים $ציור בספר$ החיצונים יותר מד"א וקו ד"ט הוא ארוך אלפים עד סוף תחום כפר חיצון הצפוני וכן קו ל"נ ארוך אלפים עד סוף תחום כפר הדרומי ומרחק ט"ל הוא העודף על ד' אלפים אמה שבין שתי כפרים החיצונים וכתב רבנו שמודדין אלפים חוץ לשלשתן דהיינו שאנו מודדין תחום כפר האמצעי מרובע א"ב ח"ס שהוא תחום המזרחי וכן מדדנו תחומי כפר החיצון הצפוני לצד דרום ולצד מזרח עם הקרן שהוא מרובע ג"ט ק"ר וכן מדדנו תחומי כפר חיצון דרומי לצד צפון ולצד מזרח שהוא מרובע ל"פ ש"ת ובכל שלשה התחומין הללו מותרין כל בני שלשה הכפרים להלך משא"כ בשטח י"כ ר"ש שהוא חוץ לכל שלשה התחומין אסורים לילך משא"כ אלו היינו אומרים שנמדוד תחום אחד לכל השלשה הכפרים כאלו כפר האמצעי בין שתי החיצונות אז היינו מודדין כל תחום ה"צק"ת והיו מותרים לילך בשטח יכר"ש. ובזה מתורץ קושיי' התוספות דאין אנו אומרים מלי עד שיהי' מותר לילך בשטח י"כר"ש כאלו באמת כפר האמצעי נתון בין החיצונים אלא שאנו מודדים לכפר האמצעי התחום ממקום שהוא אלא הואיל שכפר האמצעי בתוך אלפים לכפרים החיצונים ותחום כפר האמצעי נכנס לתוך בין החיצונים שהוא שטח זמח"ס שקו ח"ס הוא סוף תחום כפר האמצעי רחוק אלפים ממנו הילכך כיון שהתחום בתוך קמ"א ושליש לכפרים החיצונים שקו ד"ז וקו מ"נ הוא קמ"א ושליש אמרינן דהתחום כמאן דמלי דמי ומה שתחום כפר אמצעי בתוך הכפרים כאלו גוף הכפר נתון בין הכפרים דנותנין קרפפות להם ונעשו שלשתן כפר א' עד שמותר לבני כפר הצפוני לילך בתוך כל תחום כפר הדרומי הן דרך שטח דונ"ע והן דרך הכפר האמצעי ודרך תחומו וכן מותרים בני כפר האמצעי לילך בכל תחומי הכפרים החיצונים באופן שלא יעברו דרך שטח יכר"ש שהוא חוץ לשלשת התחומין. וכה"ג נמי גבי עיר העשוי' כקשת מותר לבני ראשי הקשת לילך בתחומי בני ראש הקשת השני ובתחומי אמצע הקשת כמו שעיניך רואות בתמונה ראשונה זולת בשטח סעי"מ שבתמונה ראשונה שאין כל בני העיר יכולים לעבור בו דלא שייך לומר מלי שיהי' אמצע הקשת נתון ביתר ונמדוד מן היתר דתרתי לא אמרינן דהואיל דהתחום של אמצע הקשת מגיע עד היתר אנו רואין כאלו התחום מלא בתים ונמדוד תחום לתחום והיינו הא דאמרינן בגמרא התם ליכא למימר מלי משא"כ הכא אמרינן מלי כאלו תחום כפר האמצעי מלא בתים שמחמת זה מצטרפים הכפרים החיצונים עם כפר שלישי להיות שלשתן כאחת שיהי' מותר להם לילך בכל השלשה תחומין אבל אע"פ שאנו רואין כאלו התחום מלא בתים אעפי"כ אין אנו נותנין תחום לתחום ומש"ה אסורים לילך בשטח יכר"ש וכשתסתכל בלשון התוס' בד"ה התם וכו' תראה שתירוצם הראשון מתפרש על דרך זה ומעולם לא עלה על דעת התוספות לומר שכפר האמצעי מובדל ואינם יכולים להלך בתחום הכפרים החיצונים ומ"ש התוספות כשבאים בני חיצונה זו להלך דרך חיצונה האחרת כוונתם שאף כפר החיצונה רשאי להלך דרך האמצעית על דרך הירושלמי הנ"ל דבעשויים חצובה הי דנו אמצעי וכל שנים מהם נקראים חיצונים ולא רצו התוספות למעט אלא שאין רואין האמצעית כאלו עומדת בין החיצונות למדוד להם משם ולפ"ז אין צורך לסברת מיגו דבעי הדר דרך בתים אלא ביש בין קשת ליתר יותר מאלפים דאז לא שייך לומר מלי וכן יש לפרש דברי הרא"ש ודעת אותם הפוסקים דאין שלשתן נעשים עיר אחת כנ"ל תמוה (אחר כתבי זה ראיתי בשו"ת חוות יאיר סי' קנ"ה שהאריך בדברי התוס' הללו ונלאיתי להעתיק לשונו רק אעתיק ראשי פרקים מה שהאריך שם לבאר דעל כ"פ לא תגרע עיר העשויי' כקשת מאלו הי' עקמימותה פשוט שאף אם היא גדולה כאנטוכיא הולכין עד אלפים לקצה השני נכון הוא. אמנם יש בזה תנאי דוקא כשמסבב דרך בתים אבל אסור לילך דרך היתר מראש הקשת הזה לראש הקשת השני כל שיש ביניהם ד"א אמה ועוד יותר ולדעת ברי' דר' הונא אפילו אין ביניהם ד"א אמה כל שיש