מרכבת המשנה (חעלמא) - א קעג

ראשי הקשת יתר מד' אלפים שפיר מודדין מן היתר שיהי' $ציור בספר$ מותר לכל בני העיר להלך בכל שטח תחום היתר שהוא מרובע אגד"ו. דכיון דתחום ראש הקשת הצפוני הוא מרובע אבד"ה ותחום ראש הקשת הדרומי הוא מרובע בגה"ו א"כ הרי מותר לילך לבני ראש הקשת הצפוני בכל מרובע בגה"ו דרך בתים דהיינו שילכו דרך בתים עד נקודת ג' שבראש הקשת הדרומי ומשם ילכו בכל תחום בגה"ו וכה"ג בני אמצע הקשת יכולים לילך בכל תחום בגה"ו דרך בתים. וכן להפך בני ראש הקשת הדרומי ובני אמצע הקשת יכולים לילך בכל מרובע אבד"ה דרך בתים עד שיבאו לנקודת א' שבראש הקשת הצפוני ומשם בתוך כל התחום ומש"ה התרנו להם לבני ראש הקשת הזה לילך לראש הקשת האחר דרך היתר אפילו שלא דרך בתים משום מגו זו דאי בעי הדר דרך בתים דלמה נאסור להם דרך קרובה כיון שמותר להם דרך רחוקה. משא"כ כשיש בין שני ראשי הקשת יתר מד' אלפים אע"פ שאין בין יתר לקשת ב' אלפים מ"מ אין מודדין להם מן היתר כאש עיניך רואות בתמונה ב' דאע"ג דיכולין בני ראשי הקשת לבא לאמצע היתר דרך בתים דהיינו דרך אמצע הקשת מ"מ נהי דיכולין להלך על כל היתר בהיתר מ"מ תוך כל תחום היתר אינם יכולים לילך דרך בתים כאשר חגתי במחוגה קשת טסע"נ נכחי לקשת העיר עד שבינו ובין קשת העיר מרחק ב' אלפים אמה ונמצא קשת טסע"נ בתחום העיר כשמודדין לבני העיר מן הקשת נמצא אע"פ שתוך כל המרובע זחט"י יכולים כל בני העיר להלך דרך בתים עד שיבאו לנקודת ז' ראש הקשת הצפוני וכן יכולים כל בני העיר להלך דרך בתים לנקודת למ"ד ראש הקשת הדרומי ומשם בכל תחום כלמ"נ וכן יכולים כל בני העיר להלך דרך בתים עד אמצע הקשת ומשם ילכו בכל שטח חכס"ע שהוא בין קשת העיר ובין קשת טסע"נ ציון תחום הקשת על כל זה בשום אופן אינם יכולים לילך תוך שטח סעי"מ שהוא חוץ לתחום כל בתי העיר והאיך כתבו התוספות דמשום מיגו דאי בעי הדר דרך בתים והי' מותר למדוד מן היתר שאז אנו מודדין לה כל מרובע זלט"נ שבכללו שטח סעי"מ אשר בשום פנים לבא לתוכו דרך בתים. אלא דהתוספות ס"ל דהואיל שיכולים להלך על כל היתר דרך בתים ה"ל כאלו כל חלל העיר מלא בתים עד היתר ומודדין מתחום היתר ואין זה מוכרת כמ"ש שר"ח ורבנו חולקים בדבר זה וטעמם ונימוקם עמם. ואחרי אשר בארנו מחלוקת הזה נשוב ונתפלא בדברי רבנו דהנה בגמרא דנ"ז ע"ב אוקמו הא דתנן וכן ג' כפרים המשולשים בעומדים כחצובה ויש בין ב' החיצונים כמלא כפר האמצעי ורפ"ג אמות ושליש וכמה יהי' בין החיצון לאמצעי אלפים אמה. ופריך דמ"ש מעיר העשויה כקשת דמודדין מן היתר אפילו בין קשת ליתר יותר מאלפים. ומשני דהתם מיגו דאי בעי הדר דרך בתים. ופריך דאמאי בג' כפרים המשולשים הם כעיר אחת אפילו יש בין החיצונים יותר מד' אלפים ומ"ש מעיר העשויי' כקשת. ומשני התם ליכא למימר מלי הכא איכא למימר מלי. והקשו התוספות קושיא עצומה דאמאי לא נימא אף בעיר העשוייה כקשת מלי כאלו אמצעית הקשת נתונה ביתר ואלו היה הפסק בין ראשי הקשת לאמצע הקשת כמו ג' כפרים המשולשים אמרינן מלי ואטו בשביל שכל הקשת בנוי גרע דלא נאמר מלי. ותירצו בתוס' ג' תירוצים. התירוץ הראשון לפי מה שהבינו כל המפרשים והפוסקים דודאי לא אמרינן מלי לענין שנמדוד לבני הכפר האמצעי מכנגד הכפרים החיצונים אלא לענין שיהיו בני הכפרים החיצונים ככפר א' ולבני כפר האמצעי מודדין ממקומן דליכא למימר רואין כאילו היא בין החיצונים לצד מזרח דא"כ אתה מפסיד לו מן המערב וה"ה בעיר העשויי' כקשת אם אין בין יתר לקשת יותר מאלפים אפילו יש בין שתי ראשי הקשת יותר מד' אלפים אמרינן מלי לענין שמותר לבני ראש הקשת הצפוני לילך אלפים חוץ לראש הקשת הדרומי. וכתב הרש"ל שתירוץ זה אליבא ברי' דרב הונא דס"ל דבעינן עירוב תחומין משני צדדין עיין בתוספות ד"ה פחות הנ"ל אבל אליבי' נכד רב הונא אז מותר אף לבני אמצע הקשת לילך אלפים חוץ ליתר ולאו מתורת מלי אלא מיגו דאי בעי הדר דרך בתים. והמהרש"א כתב דהתוספות כתבו אליבא דרבא נכד רב הונא לדמיון בעלמא דאפילו אי לאו טעמי' דהדר דרך בתים דאין היתר לבני אמצע הקשת לילך לתחום היתר אפ"ה הי' מותר לבני ראש הקשת הזה לילך לתחום ראש הקשת האחר מתורת מלי והכל הולך אל מקום א'. ולפ"ז נמשך מתירוץ התוספות הזה דלבני כפר האמצעי מודדין ממקומו והאיך כתב רבנו הרי שלשתן כמדינה אחת. ותו דנהי דלא ס"ל לרבנו סברת התוספות בד"ה פחות הנ"ל אכתי הוה ליה לבאר בעיר העשויי' כקשת שאם יש בין שתי ראשי הקשת יותר מד' אלפים אפ"ה מותרין בני ראש הקשת הזה לילך אלפים אמה חוץ לראש הקשת השני וגם בגוף הענין התירוץ הזה דחוק לפרש הא דתנן עושה האמצעי את שלשתן להיות כאחד דלפ"ד הל"ל עושה האמצעי את שניהם להיות כאחד. גם תמוה למה האמצעי שקרוב תוך אלפים לשני החיצונים יהי' מובדל למדוד לו ממקומו ושני החיצונים הרחוקים יהיו ככפר אחד. ובירושלמי פיסקא וכן ג' כפרים המשולשין שמואל אמר בעשויים שורה בר קפרא אמר בעשויים חצובה הי דנו אמצעי מן דמר בעשויים שורה ההנו אמצעי מן דמר בעשויים חצובה כי דנו אמצעי אמר שמואל אחוה דר' ברכי' אין תמשח מן ההן ההן אמצעי אי תמשח מן ההן ההנו אמצעי ע"כ א"כ למה נבחר אחת מהן לקראה בשם אמצעית והיכא שכלם בתוך אלפים זה לזה בודאי שלשתן כעיר א' ואטו משום הא