מרכבת המשנה (חעלמא) - א קעב

פרק כ"ז מה"ש

ה"א היוצא חוץ לתחום וכו' הקשו המפרשים דא"כ מאי פריך בפ' כלל גדול דידע לי' לשבת במאי ומשני דידע לי' בתחומין ואליבא דר"ע והל"ל דידע לי' בתחומין די"ב מיל ואליבא דכ"ע. ואין זה קושיא דמציאות רחוק הוא שאיש אשר אין לו שום ידיעת בית רבו משום מלאכה מי גילה לו רז זה דתחומין י"ב מיל מדאורייתא בשלמא תחומין דאלפים אמה אליבא דר"ע יודע מחמת הציון שעושין מודדי התחומין אבל אליבא דרבנן אפילו יודע דתחומין דאלפים אמה לא חשיב ידיעה כיון שהוא מד"ס דסברא זו מוכרחת מדלא משני בגמרא דידע לי' בשבותין כגון מוקצה ומקח וממכר ורכיבת הסוס א"ו דכה"ג לא חשיב ידיעה

ה"ב כטבלא מרובעת עיין במ"מ ודעתי בדבר זה דודאי הברירה בידו לרבע התחומין לכל צד שירצה כמו שאם דרך משל בוחר לעצמו התחום שילך לקרן מזרחית דרומית אלפים אמה ולצד מזרח אלפים ת"ת הרשות בידו וכן יכול להטות את המרובע כמו שירצה. אלא שבאם ד"מ הולך בקרן מזרחית דרומית אלפים ת"ת אז אסור לו לילך לצד מזרח אף פסיעה אחת יותר מאלפים שהרי אין לו אלא השתכרות זוית א' ומש"ה מציינין התחומין ואז ע"י ציון זה כל בני העיר ניטלה בחירתם ואין להם אלא מרובע א' ואסור לו לילך חוץ לציון כלל ועיין לקמן ה"ד

ה"ד וכן השובת בבקעה וכו' נראה ברור מזה דדעת רבנו דאף השובת בבקעה יש לו אלכסון ואע"ג דלעיל ספי"ב בארתי דאסור לטלטל מדבריהם אלכסון ד"א משום חשש טעות שיברור לו מרובע זה וילך במרובע זה נוטה ממרובע הראשון ע"ש. שאני התם דגזרינן אטו חשש איסור דאורייתא משא"כ הכא בתחומין דרבנן לא גזרינן. ומש"ר ממקומו ר"ל מד"א שלו שהם מקומו וכדעת הרשב"א אמנם אין לו ד"א אלא מצד אחד כר"י. ולענין דיר וסהר נראה דפליג רבנו על הרשב"א וכמ"ש ה"ה

ה"י הי' בא למדינה וכו' עיין בהשגות ונראה דס"ל דישב הוה רבותא טפי מישן דסד"א כשהוא ער צריך לקנות שביתה ולדרך רבנו ק"ו הוא מישן ועמש"ל פי"ב הט"ו. ובדין חפצי הפקר מ"ש בהשגות עיין לעיל פי"ב ה"ז

הי"א מי שיצא וכו' עיין לעיל פי"ב הט"ו שהארכתי שם גם יש לפרש דמ"ש רבנו ואם כלתה מדתו בחצי העיר כפשוטו דודאי השובת אמה אחת חוץ לציון העיר והוא רחוק אלפים ואמה אחת מתוך העיר והרי יכול לילך אלפים ת"ת לעבר פניו כדין השובת בבקעה כנ"ל ה"ד נמצא מהלך ת"ת פחות אמה בתוך העיר ואפ"ה לא קנה שביתה עם אנשי העיר כיון שהוא חוץ לציון ובני העיר אין להם ברירה כנ"ל ה"ב

הי"ב מי שיצא וכו' עיין בהשגות ונרשם בטעות דאין כאן מקומו אלא לקמן הי"ד ודין שוגג שדומה להוציאוהו עכו"ם ורוח רעה נלמד מעובדא דנחמי' דף מ"ג ע"ב

הי"ד מי שיצא וכו' עיין בהשגה לעיל הי"ב שכאן מקומה ועיין בבעל המאור טעם הראב"ד ואין דבריו מוכרחים כמ"ש ה"ה. ויש קצת ראי' לדברי רבנו דהא שמואל ס"ל דהשובת בבקעה והקיפוהו עכו"ם בשבת אסור להלך בה יותר מאלפים ואיהו פסק בדיר וסהר כר"ע דאפילו דיר וסהר הבנויים מע"ש מי שיצא לתוכן שלא לדעת אין לו אלא ד"א וכ"ש אם נעשו דיר וסהר בשבת. ומהיכי תיתי נאמר אליבא דרב דס"ל דבנתנוהו בדיר וסהר אפילו הקיפוהו בשבת מהלך את כלה שיסבור סברא הפוכה דבהקיפוהו בשבת מהלך יותר מאלפים ועדיף משבת בבקעה

הט"ו כל מי וכו' עיין בהשגות ולעיל הי"א וכבר יישבתי דברי רבנו לעיל פי"ב הט"ו באריכות ע"ש: סליק פרק כ"ו מה' שבת פרק כ"ח מה"ש

ה"ג ושתי מחיצות וכו' עיין בהשגות ובמגדל עז ולפי מה דקיי"ל ג' מחיצות דאורייתא דלא כר' יהודה וא"כ ב' מחיצות ה"ל ר"ה ממש עיין לעיל פי"ד פשוט הוא דכל שיש לו תקרה ה"ל כרמלית כמו ג' מחיצות ולקולא

ה"ה היו ג' כפרים משולשין וכו' עיין בהשגות ובמ"מ ולהיות שראיתי מבוכה בדינים הללו בדברי רבנו והפוסקים צריך אני להרחיב הדיבור עיין בגמרא דנ"ה א"ר הונא עיר העשוי כקשת וכו' ובתוספות ד"ה פחות וכו' נראה דה"ה נמי לדידי' אם אין בין יתר לקשת אלא אלפים דמודדין לו מן היתר אפילו יש יותר מד' אלפים בין שני ראשי הקשת וכו'. ומדסתם רבנו לקמן ה"ח ולא חילק משמע דלית לי' כסברת התוספות אלא דכל שיש בין שני ראשי הקשת יותר מד' אלפים אפילו אין בין יתר לקשת אלפים נמי מודדין מן הקשת וכן נראה דעת ר"ח עיין בתוספות דנ"ה ע"ב בד"ה ואם לאו וכו' דתירץ ר"ח דאיירי בקשת כצורת ח' וכבר הרגיש המהרש"א דאכתי האיך קאמר דמודדין מן הקשת דאמאי לא נמדוד רחוק פחות מאלפים מאמצע הקשת ע"ש א"ו כמ"ש דר"ק לית לי' האי סברא שאיננה מוכרחת והחילוק ביניהם מבואר כאשר עיניך לנוכח יביטו בשתי התמונות הללו דבשלמא בתמונה א' שאין בין שני