מרכבת המשנה (חעלמא) - א קסט

דבעינן קישור והעלו דס"ל לשמואל דבחריות דלא שייך אלא איסור מוקצה גרידא לא בעינן קישור אבל בנגר דשייך גם איסור בנין ס"ל דבעינן קישור וצידדו שם דגם בקנה שייך בנין והא דפריך בגמרא לר"י מחריות אקנה משום דר"י ס"ל דבנגר וקנה לא שייך בנין ע"ש ואין בזה מזור לדברי רבנו דמדסידר רבנו דיני נגר וקנה כאן גבי דיני מוקצה ולא כתבן לעיל גבי שבותי בונה מכלל דס"ל דלית בהו אלא משום מוקצה גרידא והדרא קושי' לדוכתי' מ"ש חריות דלא בעי קשירה ונגר וקנה בעינן קשירה או תורת כלי. וראיתי לבעל המאור בפ' כל הכלים שהקשה ג"כ מלתא דשמואל אהדדי ותירץ הרמב"ן דשאני חריות שהן עצמן עשויות לישיבה והא דפריך בגמרא לר' יוחנן מקנה אחריות משום דר' יוחנן אמר בכל כיסוי הכלים אפילו יש להם בית אחיזה דבעינן תורת כלי אלמא אפילו שהן עומדין לכיסוי מחמת הבית אחיזה בעינן תורת כלי ולא מהני מה שעשויין לכך לזה שפיר קשה דהא לרשב"ג בחריות שעשויין לכך לא בעינן תורת כלי (ע"ש שמסיים הרמב"ן דמסקנת הגמרא דר' יוחנן ס"ל כרשב"ג בחריות העשויין לכך וה"ה לכיסוי הכלים העשויין לכך ופליג בנגר וקנה וכו' ר"ל דאפשר דאף רשב"ג בעי בנגר וקנה תורת כלי אלא הואיל דלא אשכחן בדברי רשב"ג בהדיא נקיט בגמרא דפליג והא דנקיט ר' יוחנן והוא שיש תורת כלי עליהן לא קאי על כיסויים שיש להם בית אחיזה ע"כ והסיום הזה דחוק דלפי פתיחת דבריו ניחא בפשיטות המשך הסוגי') לפי המסקנא דר' יוחנן דס"ל בכסוי הכלים שיש להן בית אחיזה דבעינן תורת כלי ע"כ פליג אדרשב"ג בחריות וכיון דמצריך ר' יוחנן בכסוי הכלים שיש להן בית אחיזה תורת כלי כ"ש בקנה ונגר והא דקאמר בגמרא וכ"ת ה"נ דאיכא עלי' תורת כלי פי' בקנה ומי בעי רשב"ג תורת כלי והתניא חריות וכו' אע"ג דיש לחלק דחריות עומדין לישיבה מ"מ כיון דשמעינן לי' בחריות אי ס"ד דבעי רשב"ג בקנה תורת כלי הו"ל לפרש. וכבר מבואר לעיל פכ"ה הכ"א דרבנו ס"ל הך סברא דחריות עומדין לישיבה מדמצריך למדום בנדבך ולא בחריות כמ"ש ה"ה שם ולפ"ז י"ל דרבנו פסק דלא כרשב"ג ודלא כר' יוחנן אלא כשמואל דרב אסי דס"ל ישב אע"פ שלא חישב ס"ל כשמואל דכ"ש חישב עיין בתוספות שבת דף נ' ד"ה אם יצא ומש"ה בנגר וקנה שאין עליהם תורת כלי אסור משא"כ בחריות שעומדין לישיבה. ולפ"ז מ"ש רבנו לעיל פכ"ה הי"ג דכל כיסוי הכלים ניטלין בשבת והוא שיש תורת כלי עליהן לאו היינו בכיסוי כלים שיש להן בית אחיזה כר' יוחנן אלא איירי בכיסוי כלים שאין צריכין בית אחיזה דאז אם יש עליהן תורת כלי לא בעינן התקינן לכך משא"כ בכיסוי קרקעות דבעינן תורת כלי ובית אחיזה דמהני בית אחיזה שלא יהי' כמחובר לקרקע ובזה נתיישבו כל פסקי רבנו דבחריות שעומדין לישיבה סגי בהכנה והא דבעינן בכיסוי כלים תורת כלי דוקא שאין להם בית אחיזה אבל בנגר שהוא כעין קורה ולא מוכחא מלתא דלנעילה עומד הילכך בעינן תורת כלי דהיינו קלוסטר' וכן בקנה ואם אין בהן תואר כלי אזי בקשירה גרידא סגי כדרב יהודה דפסק שמואל כוותי' וענין קשור ותלוי לדעת רבנו דלא כפרש"י דמפרש קשור היינו שהחבל ארוך וכלו נגרר בארץ ותלוי היינו שאינו נגרר כלל בקרקע ואפילו ראשו אחד אינו מונח בארץ אלא מסתיים ממש דבוק לארץ אלא שאפ"ה ליכא אויר בינו לארץ דזהו נקרא גבוה מן הארץ כנ"ל ה"ח. ומדברי רבנו נראה דמפרש קשור היינו שיש קשר בנגר דהנו ניטל ואגדו עמו שהזכיר רבנו ונזכר בגמרא עלה דמתניתין דנגר שיש בראשו גלוסטרא דאגדו מוכח עליו וה"ל כעין חריות דסגי בהכנה ורבנן ס"ל דבעינן קשור ותלוי בדלת ופסק רבנו כר"י אמר שמואל דאפילו אינו תלוי בדלת אגדו מוכיח עליו. ולעיל בפכ"ב ה"ל גבי פקק החלון פסק רבנו דסגי בהכנה ולא בעינן קשירה משום דפקק החלון יש תורת כלי עליו ואע"פ שיש עליו תורת כלי בעינן הכנה משום דפקק שייך בי' בנין וכן כתב רבנו בפי' המשנה דפקק היינו מפה שהוא בגד ממש וכ"כ ה"ה ולפ"ז ראיית ר' אבא בר כהנא מקנה דרך כ"ש אע"ג דקנה אין עלי' תורת כלי וכן מוכח במסקנא דרש ר"י נפחא הלכה כר"א מתיב ר' עמרם ומדבריהם למדנו שפוקקין ומודדין ומדלא מחלק דפקק דמשנתנו באין עלי' תורת כלי והתם מיירי בטפיח שהוא כלי ממש א"ו דפסיקא לי' דפקק דמתניתין יש עליו תורת כלי ולא הוצרך רבנו לבאר זה שם בדיני בונה והא דרצה בעל הש"ס לדמות פקק לנגר אעפ"י שבנגר לא שייך בנין עיין בתוספות בד"ה והמונח וכו' ובתוספות ד"ה בין קשור וכו' ומיהו לעיל בדלת ה"ח לא סגי בקשירה גרידא אא"כ תלוי בכותל ומחמת כובדו אין אוגדו מוכיח עליו ודלא כבעל המאור. ומדלא חילק רבנו כלל בין מקדש למדינה נראה ברור דמפרש כפרש"י דהלכה כר"י בנגרר ולא במונח ונגרר דהיינו אפי' קשור גרידא מותר אף במדינה ומונח אסור אף במקדש. והראב"ד מפרש ניטל באוגדו היינו שהנגר קשור בבריח וניטל עם הבריח ויש בלשון ההשגות ט"ס ואינו מפני האגד וצ"ל ואינו מפריד האגד וכוונת הראב"ד פשוטה ואין בזה כדי השגה לפירוש רבנו דמפרש ניטל באגדו דהיינו קשור ולא תלוי ועיין בלשון הרי"ף דגריס אמר רבא והוא שקשור ותלוי בדלת ופריך מעובדא דר' טבלא שהי' קשור ותלוי בעיברא דדשא ומשני דהתם הי' ניטל באגדו ולפ"ז פסק הלכה דניטל באגדו שרי אע"פ שאינו תלוי בדלת וכל שאינו ניטל באגדו אע"פ שקשור ותלוי בעיברא דדשא לא מהני ומש"ה כתב רבנו דין קשור ותלוי בדלת להורו' דאפילו קשור ותלוי בעינן דוקא בדלת ונידוק מינה דבעיברא דדשא לא מהני אבל באמת בניטל באגדו לא בעינן. והשמיט רבנו דין נקמז דאפסקה הלכתא כר' יהודה דאסור משום דמחזי כבונה ופי' נקמז עיין בערוך בשם רבנו האי שהוא מין נעיצה בחוזק דמחזי כבנין ואין כאן מקומו והוא נכלל בדברי רבנו לעיל פכ"ב הכ"ו. **(אולי צ"ל כ"ה)** והא דאמרו בגמרא כל שקשור ותלוי וראשו מגיע לארץ יש לפרש לדרך רבנו שהנגר עומד לנעוץ בתוך המפתן בחור שבו עד הארץ כמ"ש התוספות דקכ"ו ד"ה וכי תימא הילכך בעינן ראשו מגיע לארץ שיהי' ראוי לנעוץ בארץ בעודו קשור ותלוי ודלא כפרש"י. ועיין בכסף משנה שהאריך ודבריו תמוהים דלפי מה דס"ד דאיירי שהנגר נשמט א"כ מאי איריא דתלי בעיברא דדשא אפילו