מרכבת המשנה (חעלמא) - א קסח

מ"מ כיון דמשמיע קול ישמעו העומדים בר"ה ויסברו דמוליכה לחינגא וא"כ לדרך זה דאף זוג הפקוק בר"ה יש בו משום מ"ע שפיר קשה לרב דא"ל אפילו בחדרי חדרים אסור. א"נ י"ל דודאי לא מחזי כמאן דאזיל לחינגא אלא זוג שאינו פקוק בר"ה אלא דגזרו זוג הפקוק בר"ה אטו שאינו פקוק וגזרו על זוג שאינו פקוק בחצר אטו ר"ה אבל לא גזרו פקוק בחצר אטו זוג שאינו פקוק בר"ה ולפ"ז לא קשה מידי אליב' דרב דודאי אפילו יש רואה בחצר לא מחזי כלל כמאן דאזיל לחינגא כסברת התוספות לענין השוחט בגומא אלא דפקוק בר"ה ואינו פקוק בחצר מיחלף באינו פקוק בר"ה וגזרו הא אטו הא אבל פקוק בחצר דלא מיחלף לא שייך למיגזר והא דפריך בגמרא לרב משום דרב ס"ל בפ' במה בהמה דתולין טרסקל לבהמה בחצר ולא גזרינן שמא תצא לר"ה ע"ש דנ"ג והא דקאמר רב בסוגיין כל שאסרו חכמים לצאת בו לר"ה אסור לצאת בו לחצר לא קאי אלא אפרקין דבמה אשה אבל בפרק במה בהמה לא גזר חצר אטו ר"ה ולפ"ז אליבא דרב צ"ל דזוג שאינו פקוק בחצר אינו אסור משום גזרה אלא משום דמחזי כמאן דאזיל לחינגא וכדרך הראשון הנ"ל לזה אוקמוה בגמרא כתנאי. משא"כ לפי מה דפסק רבנו כשמואל ור"י דאף בדיני במה בהמה אסור' בחצר אטו ר"ה אם לא במקום צערא כמו מרדעת שפיר י"ל דאפילו יש רואה בחצר לא מחזי כמאן דאזיל לחינגא וכדרך השני הנ"ל ושפיר פסק רבנו דמטיילת בו בחצר אע"ג דפסק כרב ובזה נתקיימו דברי כל גדולי הפוסקים. ועיין לקמן ה"ט וה"י

ה"ח דלת וכו' עיין במ"מ ודבריו מגומגמין דהאיך אפשר לפרש דברי רבנו דקאמר שאם היו גבוהים מעל הארץ אע"פ שאינם קשורים ותלויים ולא משכחת לי' גבוהים מן הארץ אלא ע"י קשירה ותליי' ואין ראשו מגיע לארץ תדע דאי ס"ד דמשכחת לי' גבוהים מן הארץ בלא קשירה ותלייה א"כ מאי פריך בגמרא ורמינהו דלת הנגררת וכו' בזמן שקשורין ותלויין וכו' ומאי רומיא דמתניתין קאמר דגבוהים מן הארץ סגי אע"ג שאינם קשורים ותלויים ובריית' קאמרה דקשורין ותלויים שרי אע"פ שאינם גבוהים אלא ודאי דלא משכחת לי' גבוהים מן הארץ אא"כ קשור ותלוי דאי מונח על איזה דבר גבוה מן הארץ ואינו קשור ותלוי מאי מועיל גבהותן הן לדרך רש"י משום דמחזי כבונה והן לדרך רבנו משום מוקצה וס"ל דהכנה גרידא לא מהני אא"כ קשור ותלוי והי' לה ציר והיינו מ"ש רבנו ואם לאו אין נועלין בהן בהעדר בחינה אחת או שלא הי' לה ציר שאין עלי' תורת כלי כלל או שאיננה קשור' ותלוי' דלא הוה הכנה שיש בה מעשה. וע"כ מה שסיים ואם היו גבוהין מעל הארץ היינו שהגביהן מעל הארץ ע"י קשיר' ותליי' אז נועלין בהן אע"פ שלא הי' להם ציר מעולם. ומ"ש רבנו והיא נגררת שנוטלין אותה וסותמין בה נראה שבא לתרץ קושיי' התוספות בד"ה מיתיבי וכו' דאין פי' נגררת כמ"ש רש"י שהיא מוטלת בארץ כשפותח דא"כ ענין נגררת הוא הפך גבוהה מן הארץ ולדעת רבנו ענין נגררת הוא שאיננה נפתחת כדרך הפתחים שיש להם ציר שצד אחד דבוק למשקוף והצד השני נפתח וננעל אלא שהוא מגבי' הדלת לגמרי מתוך הפתח וכן נראה מלשון רבנו בפי' המשנה שכתב והדלת שבמוקצה אין לה ציר אבל אם יש לה ציר אפילו נשמט או נשבר מותר לנעול בה ואמרם גבוהים אפי' כ"ש וכל זה כשלא היו קשורים בקשר דבוק בכתלים אלא עראי מגביהין אותן ומחזירין אותן ע"כ פי' לפירושו דדלת דאיירי בה מתני' אין לה ציר כלל אבל אם הי' לה ציר ונשבר כרבא או נשמט כאביי מותר לנעול בה אפי' אינם גבוהים מעל הארץ וסיים דכל זה דבעינן גבוה מן הארץ כשהם קשורים דרך עראי עד שאינם נפתחים ע"י הקשר כדרך הדלתות אלא מגביהין אותן וכו' דהיינו דלת הנגררת דאלו נפתחת ע"י קשירה כדרך הדלתות אז מה לי ציר של עץ או של חבל דכל שאינה נגררת אלא נפתחת אפילו אינם גבוהים מעל הארץ שרי ובזה מתורץ קושיי' התוספות בד"ה מיתיבי הנ"ל

ה"ט דלת וכו' עיין במ"מ והתוספות בד"ה דלת אלמנה אוקמוהו בשיש להן ציר ואין לשון רבנו סובל זה דמשמע דכל שיש לה ציר תורת כלי עלי' כמו אם יש לה כן ונגר שיש בראשו קלוסטרא הקנים הנזכרים לעיל ה"ז לכן נראה דרבנו גריס כגירסת הרי"ף דגריס דלת אלמנה שאינה נגררת ע"ש בבעל המאור ומש"ה שינה רבנו בלשונו וכתב ששומטין אותה ונועלין בה ולעיל ה"ח כתב שנועלין אותה וסותמין בה דפי' נגררת כפמש"ל ה"ח אבל דלת אלמנה שומטין אותה ופותח ממש כמו הפתחים שיש להם ציר שצד א' דבוק למזוזה וכן נועלין בה כראוי וזהו ענין הכן ואסקופה שעלי' שומטין אותה והאסקופה היא לה לבסיס באופן שתפתח ותנעל כדרכה וזה ברור בכוונת רבנו ואיירי בדלת אלמנה שלא הי' לה ציר מעולם ומש"ה בעי אסקופה אבל דלת משתי לוחו' שאינה נגררת שרי אפילו אין לה כן ולא הי' לה ציר מעולם ומ"ש רבנו וכן נגר וכו' שהוא כלי ענין תורת כלי היינו שיש לו צורה כמו כלי וכן נראה דסולם של עליי' הנ"ל ה"ז אין לו תואר כלי כלל ואולי שהוא כמו קורה שנעוצים בו יתדות ומטפסין ועולין עיין בתוספות שבת דף קכ"ו ע"ב בד"ה וכ"ת וכו' ודעת הרמב"ן בפי' תורת כלי כדעת רבנו והביא ראי' מהירושלמי דתורת כלי היינו תואר כלי ע"ש ועיין לקמן ה"י

ה"י נגר וכו' עיין בגמרא שבת דף קכ"ו דמסקינן ר"י סבר לי' כוותי' בחדא ופליג עלה בחדא דרשב"ג סבר לי' דאפילו חריות שאין עליהם תורת כלי סגי בתיקון לחודא ור' יוחנן ס"ל דבחריות שאין עליהם תורת כלי בעינן קשירה ולפ"ז יש לתמוה על רבנו דפסק לעיל ה"ז כר' יוחנן דבעינן שיהי' על הקנה תורת כלי (וכן בקנה שמוסקין בה הזיתים אלא שחילק ביניהם דזה מלאכתו לאיסור וזה מלאכתו להיתר) וכן פסק לעיל פכ"ה הי"ג דבעינן בכיסוי הכלים תורת כלי וכר' יוחנן והאיך פסק רבנו לעיל פכ"ה הכ"א בחריות של דקל כרשב"ג דאין צריך לקשר אע"פ שאין עלי' תורת כלי. ועיין בתוספות דקכ"ו ע"א בד"ה ר' יהודה אומר וכו' שהקשו דשמואל אדשמואל דפסק בהך דחריות כרשב"ג ובנגר כר"י